לך לך | 'א־להי השמים וא־להי הארץ'

דמותו של אברהם אבינו נתפסת בתודעתנו יותר מכל, כמפרסמת את מציאותו של הקב"ה בעולם. ואמנם, מספר פעמים בפרשה מציינת התורה שבכל מקום שהלך אברהם הוא בנה מזבח, ולאחר מכן "ויקרא בשם ה'" (י"ב,ח'; י"ג, ד'). למרות זאת, במבט ראשון לא ברור בדיוק אופיו של אותו פרסום? מה מספר אברהם לאנשי דורו כאשר הוא 'מגלה' להם שיש אדון לבירה?

בפרשת 'חיי שרה' מסביר רש"י את ההבדל בין שני פסוקים, שבאחד מהם מתואר ה' בתור "אלוקי השמים" ובשני בתור "אלוקי השמים ואלוקי הארץ":

"ולא אמר [בפעם הראשונה] 'אלוקי הארץ'...[בגלל ש]אמר לו: עכשיו הוא אלוקי השמיים ואלוקי הארץ, שהרגלתיו בפיו הבריות, אבל כשלקחני מבית אבי היה אלוקי השמיים ולא אלוקי הארץ, שלא היו באי עולם מכירים אותו" (כ"ד, ז')

מה פשר אותה 'הורדה' של הקב"ה מ'אלוקי השמים' ל'אלוקי הארץ', שלה אחראי אברהם?

ניתן לומר שהפיכת הקב"ה גם ל'אלוקי הארץ' באה לידי ביטוי באופן כפול: מצד אחד הקב"ה הוא אלוקי הארץ בגלל שהוא 'יורד' משמי השמיים לעולם שלנו, בין לצורך התערבות במעשי האדם, "וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם" (י"א, ה'), ובין לצורך התגלות, "וירד ה' על הר סיני בראש ההר"; מצד שני, הקב"ה הוא אלוקי הארץ משום שבני האדם יכולים ע"י מעשיהם הטובים להתקרב אליו ולהדבק בו.

אולם, למרות החשיבות בפועלו של אברהם, ישנן שתי סכנות מרכזיות היכולות להגרם בעקבות תפיסת הקב"ה כ'אלוקי הארץ'. סכנה אחת היא שבעקבות תפיסה זו, יהפך הקב"ה, הטרנצנדנטי והמופשט, שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף, לחלק מעולמנו אנו. במילים אחרות, ישנה סכנה שבמקום הקב"ה שהוא 'אלוקי השמים ואלוקי הארץ', נחשוב על הקב"ה כ'אלוקי הארץ' בלבד, נכניס אותו למערכות המושגים האנושיות שלנו, וכך נחטא בהגשמתו. סכנה שניה, חמורה לא פחות, היא שבעקבות 'הורדת' הקב"ה האדם יחשוב שמלכותו של הקב"ה היא רק בתחתונים, ו'אלוקי הארץ' יבוא על חשבון 'אלוקי השמים'.

הצורך בזהירות מפני שתי הסכנות הללו בא לידי ביטוי בפסוק שאנו אומרים כל יום: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" - מצד אחד הקב"ה הוא אחד, ואין שולט מלבדו בין בשמים ובין בארץ, ומצד שני הוא אלוקינו, וממילא אין דמיון בינינו לבינו בשום צורה

סיכם: ר' שאול ברט