דילוג לתוכן העיקרי

בהעלותך | חוויית הראשוניות

הרב יהודה עמיטל
09.04.2014

"למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו כשלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות" (רש"י, ח': ב')

יש להבין מדוע חלשה דעתו של אהרן, הרי הוא זה שזכה לשרת בתפקיד הנעלה ביותר בקודש, ככהן גדול ומדוע הוא כל כך מעוניין להשתתף בחנוכת המשכן? כמו כן, לא ברור מהי אותה נחמה שניחמו הקב"ה בהדלקת הנרות.

נראה, כי הנשיאים זכו לדבר מיוחד ולדבר זה נתאווה אהרן - לחוויית הראשוניות. בחנוכת המזבח, הנשיאים זכו להקריב ראשונים במשכן ובכך היו אלו שחשו את הראשוניות של עבודת ה' בעוצמה הגדולה ביותר. גדולים ועצומים הם הכוחות המתגלים בצעדים הראשונים בכל דבר. בצעדים ראשונים, העבר כבר קיים והם רק מוסיפים עוד נדבך על מה שקיים כבר. לעומת זאת, בצעדים הראשונים נשאב כל הכוח מהעתיד. אין עבר להסתמך עליו בעשיית הצעדים, אלא יש רק חלום עתידי המניע לפעולה. החלום תמיד יותר גדול ויותר עוצמתי מהמציאות ולכן בצעדים הראשונים מתגלים כוחות רבים יותר.

אכן, כוחות גדולים התגלו גם בחנוכת המזבח. המדרש אומר כי הנשיאים לא התייעצו ביניהם איזה קרבן להביא ולמרות זאת הביאו לבסוף כולם את אותו קרבן. יש בכך עוצמה גדולה ביותר - התגלה כאן כי למרות שנראה כי הענפים פרודים אחד מן השני, לכולם יש גזע משותף. למרות שהשבטים שונים זה מזה, יש בכולם דבר מאחד ולכן בסופו של דבר, כל הנשיאים הביאו קרבן זהה.

אותם כוחות פנימיים שהתגלו דווקא מכוח הראשוניות, להם התאווה אהרן ולכן חלשה דעתו.

כנגד זה, אמר לו ה' כי יש לו עבודה שגם בה יש משהו מחוויית הראשוניות. בהדלקת המנורה באה לידי ביטוי חוויה זו - בכל פעם מאירים מחדש ללא הסתמכות על העבר. ההארה מסמלת את רוח ההתחדשות התמידיים השוררת במשכן ובעבודה זו זכה דווקא אהרן.

לא במקרה נמשלה התורה לאור - "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו': כ"ג). לימוד התורה צריך להיות בכל יום מתוך צפייה לעתיד ומתוך התחדשות וחווית ראשוניות וזוהי העוצמה שבלימוד.

אם ישנה תקופה בחיים שמציינת יותר מכל את הראשוניות ואת הצעידה מכוח העתיד, הרי זו תקופת הנעורים. לכן, דווקא כשעם ישראל היה בתקופת נעוריו, הוא זכה לקבל את התורה - "זכרתי לך חסד נעוריך...לכתך אחרי במדבר" (ירמיה ב': ב'). דווקא בתקופה זו התגלו הכוחות המיוחדים, כוחות הראשוניות, בעם ישראל ובכך הם זכו לתורה. לעומת זאת, דור המבול, שהיה ראוי לקבל את התורה, הפנה את כוחות הנעורים שבו לכיוון השלילי במקום לכיוון החיובי ולכן לא זכה בתורה.

גם בחיי כל יחיד ויחיד, יש צורך להקדיש את זמן הנעורים להעמקה בלימוד התורה, מתוך חוויה מיוחדת זו.

 

השיחה סוכמה ע"י רמי ינאי.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)