הרשמה בעיצומה

מאת
ביאור האגדתא המספרת על מפגשו של משה רבינו ברבי עקיבא; תפקיד התגים בספר התורה כמקור לכח הדרשה, וגבולותיו של כח זה.
מאת
מהו מעמדה של מנורת המקדש שנעשתה משאר מתכות? ומה היחס בינה ובין מנורה מזהב?
מאת
מהי משמעות האמירה ששני חלקי מצוה מעכבים זה את זה?
מאת
נדון בדעת ר' שמעון, הסבור שאין צורך לקדש את הקומץ בכלי.

מאת
בפרשתנו אנו עוסקים בברית מואב, ברית שמתחילה כבר בפרשה הקודמת. מתוך מספר שאלות, ביניהם על מסגרת הברית ועל העובדה שלאחריה נחשב עם ישראל כעם, נעמוד על היחס בין ברית זו לברית סיני, כיחס בין ברית בין הפרטים לברית עם הכלל. תובנה זה תוכל להסביר תמיהות שונות, כמו גם את פשר ההפסקה באמצע פרשת הברית.

מאת
היחס שבין התקיעה - תקיעת שופר בראש השנה בפרט, ותקיעת שופר ככלל - לבין התפילה יכול להיבחן בשני כיוונים שונים. א. התקיעה נחשבת כתפילה, כסוג מסוים ומיוחד של תפילה. ב. התקיעה מהווה מעשה נפרד ממעשה התפילה, אך עם זאת קיימת זיקה בין השניים, כשהמעשה האחד מַפְרֶה את השני. אם נראה את התקיעה כתפילה, ניתן לומר שיש בה קיום של "תפילה", במעגלים שונים ונפרדים זה מזה. התקיעה בכלי מבטאת תפילה נטולת מלים, מעין "תחינה אילמת" שמעבירה מסרים ותכנים גם בהיעדר מלים.

מאת
אבקש להציע חלופה לעמדת הרמב"ן בנושא המכנה המשותף לחטאים שעליהם מתחייבים קורבן אשם. נפתח את דיוננו בביטוי המיוחד שפורץ כאן לראשונה בעולם הקורבנות: "בערכך". משום מה, דווקא בקורבן אשם התורה מתמקדת בנתון הכספי: יש להביא בהמה שיש לה ערך ממוני מסוים.
מאת
לאורך ההיסטוריה נעשו ניסיונות מגוונים להצביע על המכנה המשותף למקרים השונים המחייבים אשם, ומבין הראשונים בולט רמב"ן, ולשיטתו נקדיש את שיעורנו. האתגר בפירוש רמב"ן לקורבן אשם גדול במיוחד מפני שיש פירושו שתי נימות שנראות תחילה סותרות בשאלה יסודית המלווה את קורבן האשם.
מאת
קורבן האשם – החותם את פרשת ויקרא – דורש את תשומת לבנו. התורה מזכירה שישה מקרים שבהם מתחייבים קורבן אשם ויש לברר מהו המכנה המשותף של מקרים אלו; מה הופך אותם למחייבים אשם דווקא, ולאור כך – מהו אופיו של קורבן האשם ומהי הפונקציה הייחודית שאותה הוא ממלא.

עמודים