הרשמה בעיצומה

מאת
המדרש על פרשתנו מונה ארבעה תחומים שבהם עדיפים הצדק והמשפט על הקרבנות: הם נוהגים גם כשבית המקדש חרב, הם מכפרים גם על חטאים במזיד, הם נוהגים גם בעליונים ואפילו בעולם הבא. ייתכן שמקור עדיפותם של הצדקה והמשפט נעוץ בכך שהם מעשה שמיים, ולא מעשה אדם.
מאת
בספר דברים ישנם כמה דינים מחודשים על הכהונה. אחד מהם הוא המושג "הכהנים הלויים". בשיעור, נציע הבנה מחודשת במשמעות הביטוי, הבנה בעלת משמעויות פרשניות, מעשיות ומחשבתיות.

מאת
בשיעור זה נעבור על ירמיהו ל"ו, עניין הקראת המגילה שירמיהו מכתיב לברוך בן נריה לפני השרים ואחר כך לפני המלך.

מאת
בעיון זה נדון בדעת בן בתירא ביחס לפסול שקמץ ונתן בכלי.
מאת
הגמרא בדפים ה'-ו' עוסקת בכלל ההלכתי "ממשקה ישראל", הקובע שאין להקריב דבר מה האסור באכילה על גבי המזבח. נדון בקצרה בכלל זה.
מאת
רב וריש לקיש נחלקו בדינה של מנחת העומר שנקמצה שלא לשמה. נעמוד על הזיקה שבין מחלוקתם ובין עצם דין המשנה בדבר זבחים או מנחות שמצד אחד כשרים אך מצד שני אינם עולים לשם חובה.
מאת
האם ישנה משמעות לאופנים השונים של עשיית המנחה אליבא דרבי שמעון?
מאת
פתיחה למסכת מנחות - רבי שמעון מצביע על כך שבמנחות המעשים משקפים את כוונת המקריב, מה שאין כן בזבחי בהמה. מהו שורשו של הבדל זה? דברי הרב קוק בעניין החלפת הקרבנות במנחות לעתיד לבוא.

מאת
הגמרא מסתפקת האם זמן פוסל בבמה – מהם צדדי הספק? על חשיבות הזמן בדיני קרבנות בפרט ובעבודת ה' בכלל.

מאת
מדוע אסור להפסיק בקריאת הקללות? המדרש מביא שלוש תשובות לשאלה זו, וכל אחת משקפת הבנה שונה של תכלית הקללות. ייתכן שמטרת הקללות היא לפרט את העונשים שיבואו על החוטא, אך ייתכן שמטרתן היא לגלות את השקר שבהליכה בדרך הרעה.

עמודים