הרב משה ליכטנשטיין

הרב משה ליכטנשטיין למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" שבירושלים, והחל את לימודיו בישיבת הר עציון בשנת תשל"ט. הוא שירת במסגרת ה"הסדר" בחיל השריון, ולאחר מכן זכה ללמוד אצל סבו הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל בישיבת ר' יצחק אלחנן. הרב משה הוסמך לרבנות, וגם סיים תואר בספרות אנגלית באוניברסיטה העברית. החל משנת תשנ"ב משמש הרב משה ליכטנשטיין כר"מ בישיבת הר עציון, ובשנים תשנ"ח-תשנ"ט עמד בראש כולל "תורה ציון" בקליבלנד. בשנת תשס"ב יצא לאור ספרו הראשון "ציר וצאן - מנהיגות ומשבר מסבלות מצרים ועד ערבות מואב", ועומד להתפרסם ספר על ההפטרות. כעת משמש הרב משה ליכטנשטיין כר"מ שנה א', כאחראי על תוכנית הכולל הגבוה לעיון בישיבה, ובנוסף גם מלמד שיעור גמרא עיון מתקדם בבית מדרש לנשים במגדל עוז. הרב משה שליט"א הוכתר כראש ישיבה בכ"ט תשרי תשס"ט, ביחד עם אביו הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א, הרב יעקב מדן שליט"א והרב ברוך גיגי שליט"א. עם שילובו, הרב עמיטל זצ"ל פרש רשמית מכהונתו כראש ישיבה. הרב משה נשוי לד"ר מיכל ליכטנשטיין ויש להם שלוש בנות.

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב משה ליכטנשטיין פרשת כי תצא - הפטרת כי תצא עיקרה של נבואת `רני עקרה` באה להתמודד עם היאוש וחוסר התקווה לעתיד הנולדים במציאות של גלות. הכלי לכך הוא המטאפורה של העקרות. אפילו כשיש רווחה בהווה אין זה מקל על הצער של התחושה שאין להם עתיד כעם. הנחמה היא בהפיכת העתיד הטוב למוחשי. בהפטרה יש גם הבטחה שהברית והחסד המובטחים על ידי הקב`ה ישארו בתוקף וזה עונה על החשש שלאחר הטובה שוב יבוא מהפך לרעה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת כי תבוא - הפטרת כי תבוא בהפטרת `קומי אורי` מדובר על שינוי בסדרי הטבע בעתיד לבוא והארת הצדיקים באור ה', האור הגנוז כשבעצם כל העם יהיה בדרגה רוחנית גבוהה `ועמך כולם צדיקים`. כחלק משינוי סדרי הטבע מתהפך יחסם של הגויים לישראל ומציאותם ההיסטורית הופכת להיות כפופה לישראל וכמשרתים אותם. בתקופה זו יהיו כל מעייניה של האנושות נתונים להכרת ד' כאורו של עולם. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת ניצבים - הפטרת נצבים הפטרת `שוש אשיש` היא שיא הנחמה של הפטרות `שבע דנחמתא` ושל כל ספר ישעיהו. ישראל אינם משולים לאשה עזובה ועצובת רוח שתפקיד הקב`ה לגאול, אלא ככלה מלאת אנרגיה וחיוניות, הששה לקראת החתן. הגאולה היא תוצר לוואי של החיבור המרגש בין הקב`ה לעם ישראל, ולא עיקר עניין הנבואה. שיא הנחמה במטפורה של עבד ואדון היתה בהפטרת `קומי אורי`. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין שבת שובה - שובה ישראל הפטרת היום השני של ראש השנה עוסקת בגאולה מתוך רחמיו של הקב`ה על בניו ורק בעקבותיה נוצרת הקרבה בין העם לאביהם שבשמים שמובילה לתשובה. בהפטרה זו יש נחמה שאף ללא אותם מעשים טובים כשל חנה מהפטרת היום הראשון, הקב`ה יחננו וירחמנו. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת וזאת הברכה - הפטרת וזאת הברכה הפטרתנו עוסקת בביצור מעמדו של יהושע כמנהיג. ה' מבטיח לו את אותה הסייעתא דשמיא לה זכה משה ומדגיש שכל ההבטחות לעם שנאמרו בימי משה תקפות גם בתקופת מנהיגותו של יהושע. בפרקים הבאים יהיו מעשים מקבילים למעשים שמשה עשה על מנת לאשש את מעמדו של יהושע. ההפטרה גם קשורה לשמחת תורה בגלל "והגית בו יומם ולילה". כמנהיג לא יהיה ליהושע זמן להגביר את ידיעת התורה אך הוא מצווה לשמור על קשר קיומי לתורה ע"י לימוד יום-יומי קצר. כך גם שמחת תורה אינה שמחתם של המומחים בתורה אלא של כל העם השותף בקריאה בכל שבת. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת מחר חודש הפטרת מחר חודש עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת נח - סיפור שכרותו של נח בשיחה זו, שהועברה בסעודה שלישית בשנת ה'תשע"ב, הרב משה ליכטשטיין מתייחס לאירועים שקרו לאחר המבול- שכרותו של נח ותגובת בניו לכך. הרב מנתח בעזרת דברי חז"ל את משמעות תגובתו של חם, וכנגדה את תגובותיהם של יפת ושם. בסוף השיחה, הרב מעלה שתי השלכות קיומיות ומעשיות הנובעות מתגובותיהן השונות של בני נח. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין אדם ונח מרגע שחטאו אדם וחווה נענשו בכך שהנאות חייהם (אכילה ויחסים) יהיו לא לשם הנאה אלא לשם קיום העולם. נח מביא איתו יוזמה ופעולה. הוא בונה את התיבה ומכניס לשם את חיות ומטפל בהם. לאחר היציאה הוא נוטע כרם אותו ניתן לראות כדבר חיובי ושלילי. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת נח - דמותו של נח בניגוד למדרשים המשווים בין נח לאברהם, אשר מתמקדים בפסיביות של נח, הרב משה ליכטנשטיין בוחר לראות פן אחר בנח - לקיחת האחריות. בנק' זו נח נבדל מעשר הדורות אשר קדמו לו, ובכך הוא מציל את העולם. בדרך זו, מסביר הרב משה אף את סיפור שכרותו של נח. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת תולדות: לדמותו של יצחק השפעת הבית על תפיסת העולם שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין הסירו את אלהי הנכר בפרשתנו אנו קוראים על בריחתו של יעקב לארץ ישראל. זוהי בריחה מלבן, שרצה לכלות את ממונו. זוהי בריחה מעשו, שרצה לכלות את גופו. ובריחה משניהם גם יחד, שרצו להשפיע על תורתו. מה מבטאים לבן ועשו? כיצד מתמודד יעקב עם תפיסותיהם כשהן מגיעות כבר אל תוך משפחתו? שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת וישלח - המפגש בין יעקב לעשו הרב משה ליכטנשטיין מנסה לבחון קווים חיוביים במפגש בין יעקב לעשו, הן מבחינת המוטיבציה למפגש והן מבחינת המפגש עצמו. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין היטמעות בתרבות נכרית אפשר לדמיין את הדמעות העומדות בעיניו של יוסף, קולו הסדוק ואכזבתו המרובה כשהוא שומע שיהודה, ולא הוא, מתמנה להיות ראש ישיבתו של יעקב. כלום יודע יהודה מאומה אודות שמירת הגחלת היהודית בלב מצרים וטומאותיה?! האין זה יוסף שהעלה את קרנם של העברים דווקא במצרים בעת קשה זו?! שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין שיחת לפרשת ויגש - מחיר הגלות בשיחה זו הרב משה ליכטנשטיין מציג את גדולתו ועוצמתו של יוסף בכך ששמר על זהותו הישראלית, אך יחד עם זאת מציג את המחירים הכבדים ששילם על החיים בתרבות מצרית. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת וירא - עוצמתו של משה בשיחה זו הרב משה ליכטנשטיין עוסק בשלוש תכונות המאפיינות את משה רבנו - רגישות, תפילה ומאמץ למען עם ישראל. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין עוצמתו של משה נעמוד על מספר נקודות השוזרות את גדולתו של משה רבנו - רגישותו, תפילתו ומאמציו. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת בא - "ותהי צעקה גדולה במצרים" בשיחה שנאמרה בסעודה שלישית בשנת תשס"ט, הרב משה מתמודד עם השאלה במה חטאו כל בכורי מצרים, מתוך עיון בשני סיפורי גירוש הגר, מצוות מחיית עמלק ועיר הנידחת, ומתוך כך מתייחס לשאלת הפגיעה בחפים מפשע במלחמות העולם. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין "ותצאן כל הנשים אחריה" מה מיוחד אצל מרים? היוזמה לסחוף את הנשים בתגובה לדברי משה. הנשים יוצאות בספונטאניות אחרי מרים, ולא רק נענות אחריה. אקטיביות זו של הנשים אינה חדשה. אנו למדים מהנשים שלא לאבד את ההתלהבות, לא לאבד את הערכים ואת האידיאולוגיות. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת בא - ותהי צעקה גדולה במצרים הטוטאליות של מכת בכורות - 'אין בית אשר אין שם מת' - נראית כקשה. הרב משה ליכטנשטיין מציע שני הסברים לפגיעה בכל בכורות מצרים. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין מקור קדושתו של מקדש התורה מזהירה מפני עבודה זרה. הדגש כאן הוא דווקא על עבודה שנעשית לה', אך נעשית כדרך הגויים. הדבר מדגיש לנו כי ישנה דרך נכונה לעבודת ה'. נסיון למצוא דרכים נוספות, על אף הכוונות הטובות יכול להוביל לחטא. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת יתרו - בית המקדש ובית המדרש דרך היראה שחשו עם ישראל במעמד הר סיני הרב משה ליכטנשטיין מתייחס לקשיים שבעבודה לטווח הרחוק. הפרשיות הסמוכות למעמד הר סיני הן פרשת משפטים ופרשיות המשכן. הרב משה מסביר שסמיכות זו מורה על הדרכים בהם יש להמשיך את החוויה הגדולה לאורך זמן ובחיי היום יום. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם" במניית עם ישראל ישנו חשש של עין הרע, אך גם "שתרום קרן ישראל". כיצד יתיישב המתח שבין העמדות, ואיך דרך זו מתקשרת לחיי היום-יום שלנו. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת כי תשא - ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם הרב משה ליכטנשטיין מצביע על שני כיוונים מנוגדים בחז"ל ביחס למפקד בנ"י, ומנסה לבחון מתי המפקד מבורך ומתי יש בו קללה. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין שיחה לפרשת 'כי תשא' - אליהו ועובדיה: על היחס לכלל ישראל בהפטרה אנו קוראים על אליהו ועל עבדיהו, עליו נאמר שהיה 'ירא א-לוהים מאד'. הרב משה ליכטנשטיין מנתח את ההבדלים בין שתי הדמויות הללו, ואת התהליך שעשה אליהו ביחסו עם כלפי עם ישראל. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב משה ליכטנשטיין בין אש לשלג ישנו קשר ברור בין הפרשה לבין ההפטרה, בכך שגם עוזה וגם נדב ואביהוא מוצאים את מותם תוך רצון לעשות טוב, אך ללא מספיק יראה. עם זאת, קיימים הבדלים באופן הקרבה- שנדב ואביהוא פעלו מתוך תשוקה והתפרצות ואילו עוזה מתוך ריחוק וחוסר רוחניות. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט

עמודים