הרב משה ליכטנשטיין

הרב משה ליכטנשטיין למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" שבירושלים, והחל את לימודיו בישיבת הר עציון בשנת תשל"ט. הוא שירת במסגרת ה"הסדר" בחיל השריון, ולאחר מכן זכה ללמוד אצל סבו הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל בישיבת ר' יצחק אלחנן. הרב משה הוסמך לרבנות, וגם סיים תואר בספרות אנגלית באוניברסיטה העברית. החל משנת תשנ"ב משמש הרב משה ליכטנשטיין כר"מ בישיבת הר עציון, ובשנים תשנ"ח-תשנ"ט עמד בראש כולל "תורה ציון" בקליבלנד. בשנת תשס"ב יצא לאור ספרו הראשון "ציר וצאן - מנהיגות ומשבר מסבלות מצרים ועד ערבות מואב", ועומד להתפרסם ספר על ההפטרות. כעת משמש הרב משה ליכטנשטיין כר"מ שנה א', כאחראי על תוכנית הכולל הגבוה לעיון בישיבה, ובנוסף גם מלמד שיעור גמרא עיון מתקדם בבית מדרש לנשים במגדל עוז. הרב משה שליט"א הוכתר כראש ישיבה בכ"ט תשרי תשס"ט, ביחד עם אביו הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א, הרב יעקב מדן שליט"א והרב ברוך גיגי שליט"א. עם שילובו, הרב עמיטל זצ"ל פרש רשמית מכהונתו כראש ישיבה. הרב משה נשוי לד"ר מיכל ליכטנשטיין ויש להם שלוש בנות.

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב משה ליכטנשטיין פרשת החודש - חידוש הברית ושאלת הנשיאות הקרבנות שבהפטרה שביחזקאל הם קרבנות ימי המילואים (קרבנות הנשיאים) וקרבן פסח. עקרון המילואים הוא התחלת הקדושה במשכן ועקרון קרבן פסח הוא התחלת קדושתו של עם ישראל. הציר השני בהפטרה הוא מעמדו של הנשיא. הנשיא כמנהיג אחראי על הבאת הקרבנות למקדש. ישנו קשר בין מלכות במקדש לכהונה: לנשיא במקדש יש תפקיד כנציג הקב`ה בדומה לכהן. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת פרשת ויקהל הפטרת פרשת ויקהל עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת פרשת פקודי הפטרת פרשת פקודי עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת ויקרא - הקרבנות הבאת קורבנות מבטאת 2 תפיסות עולם בקשר אדם עם הקב`ה. קשר האיש והרעיה ובו הקורבן הוא מתנה שעיקרה היא הרצון להתקרב, וקשר האב והבן ובו הבן מנסה לכפר על עוונותיו. על סוג הקשר השני מדברת ההפטרה של פרשה זו. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת צו - שבת הגדול: יום ה' הגדול והנורא פרשת צו - שבת הגדול: יום ה' הגדול והנורא עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת שמיני - בין אש לשלג ההפטרה מתמודדת עם סוגיית מפגשו האדם עם הקודש וביטוייו המוחשיים תוך כדי הנגדה למעשה נדב ואביהוא. נדב ואביהוא חוטאים בגלל אהבת ד' מתפרצת, המתעלמת ממידת היראה. דוד חוטא בחוסר איזון בין הששון והגיל על הבאת הארון לירושלים לבין היראה. הוא זוכה לתקן זאת בהעלאת הארון בפעם השניה שבה הוא משלב בין ריקוד לפני ה' לבין זבחים. חטאו של עוזה הוא התייחסות לארון כאל רהיט שיש לשמור על נשיאתו בעגלה ללא היראה הראויה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין שבת ראש חודש - שמים וארץ חדשים ספר ישעיהו מסתיים בפרק ס"ו ובו גאולה חלקית יחסית לגאולה בפרקי שבע דנחמתא. בפרק זה אין הקשר של ישראל לקב"ה כקשר של שותף - כלה או אפילו עבד או כשל תינוק שהוא פסיבי בלידתו ואינו שותף ליצירה של הקב"ה. הפרק מדגיש את ענוונותו של האדם מול גדלות ה'. גאולה זו היא פחות אידיאלית אך סיכויי ההגעה אליה גדולים יותר. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת תזריע-מצורע הפטרת תזריע-מצורע עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת אחרי מות - ושבתי את שבות עמי ישראל הפטרות אחרי מות וקדושים ביחזקאל ובעמוס באות בעקבות איסורי העריות שבפרשיות. ההפטרה לנחם ולהציג זווית נוספת ומשלימה. אמנם עם ישראל חוטא בחטאים החמורים אולם הנחמה היא שהם לא כמו הגויים החוטאים, יש להם ברית עם הקב`ה וה' לא ישמיד ולא יפקיר את ישראל לעולם. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת אמור - התחדשות היחסים ההפטרה ביחזקאל עוסקת בפרטים ההלכתיים של עבודת הכהנים במקדש. בנבואתו חלק מההלכות של כהן גדול מתוארות כהלכות לכל הכהנים. ניתן להסביר זאת כנחמה לעם שחושש שיחסיו עם הקב`ה לא ישובו לקדמותם, שבמקדש שבגאולה תהיה תוספת קדושה, עד שהכהנים נוהגים ככהן גדול. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת בחוקותי - אמון שאין מקרה בעולם מגמת הפטרת בחוקותי היא מידת הביטחון בקב`ה בעקבות הצרות שקורות לעם ישראל. ההפטרה משלבת בין נבואת תוכחה מצד הקב`ה, מחד, ופסוקי תקווה ואמון מצד הנביא מאידך. הביטחון מוליד ציפייה לישועה אלא שזה מותנה בהעדר שיקולים אחרים של ההשגחה. ענין הביטחון בהפטרה הוא גם הביטחון בהשגחה כעומדת מול המקרה והסיבתיות האנושית. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת במדבר - השבירה והנחמה הנביא הושע מעלה לראשונה לאוזני ישראל את האפשרות של חורבן, גלות ונתק מהקב`ה בעקבות חטאיהם. בעקבות נבואה זו מגיעה הנבואה של פרק ב': כדי למנוע מהעם יאוש נדרשת נבואת נחמה שתעיד על הקשר הנצחי שבין ישראל לאביהם שבשמים. בכך דומים דברי הנביא למהלך הרוחני השזור לאורך ספר במדבר וחיי ישראל במדבר. ישנם חטאים חמורים כמו חטא המרגלים אולם יש מצוות המעידות על האפשרות לכפרה ועל כך שעם ישראל יגיעו לארץ ישראל. המדבר מסמל התחלה מחדש ללא עברו של האדם. ספוק היצרים והתאוות, הנהנתנות והרצון לחיים ללא מאמץ עומדים בשורש חטא המרגלים. המדבר הוא הפניית עורף לדברים אלו. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת נשוא עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת בהעלותך - להקדים רפואה למכה הגאולה המובטחת בהפטרה בזכריה היא גאולה של אודים מוצלים מאש למרות החטאים. אולם האם הגאולה תהיה מצומצמת או שלמה תלויה במעשיהם של בני דור שיבת ציון. הנבואה היא גם ליהושע הכהן הגדול וגם לזרובבל שאמורים לעבוד יחדיו למען המטרה המשותפת: בנית בית המקדש. אמנם מלא הפוטנציאל שבגאולה לא מומש בשיבת ציון אולם יש לשמוח על ההישג החלקי. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת שלח - דמותה של רחב רחב הופכת לזונה כבר כילדה עקב נסיבות משפחתה. היא מנוצלת על ידי כל הבכירים ביריחו. כשהמלך מבקש את הסגרת המרגלים עודמת התנהגות של זנות - מסירה תמורת כסף מול התנהגות ערכית של חסד ואמת ומסירות נפש לטובת הכלל. רחב בוחרת להצטרף לשני ולפי המדרש אף מתגיירת. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת קורח - בקשת המלך בימי שמואל אין פלא שהעם מבקש מלך לאחר חוסר היציבות שבמצב של `אין מלך בישראל` בתקופת השופטים. לדעתו של שמואל מצב שבו אין שלטון יציב עדיף כי אז העם יתלה עיניו בקב`ה ויהיה ברור שכל שופט הוא שליחו. אולם יש להבדיל בין סוגי שופטים שונים. כשיש מנהיגים רוחניים כמשה ואהרן הם עדיפים ממלך אולם מנהיגים כמו השופטים שהיו `קלי עולם` אינם עדיפים על שלטון של בית מלוכה יציב. בתקופת בקשת המלך שמואל הוא המנהיג ולכן לדעתו, עדיפה הנהגתו ולא הנהגת מלך. שמואל מציג לעם את הסכנות הרוחניות הטמונות בעולם יציב שבו פחות רואים את יד ה'. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת חוקת - האדם הנכון בזמן הלא נכון יפתח הגלעדי נמצא בתפר שבין תקופה שבה קמים מושיעים המושיעים את העם מידי האויבים ולאחר מכן שורר שקט אך הם לא ממשיכים לשפוט לבין תקופת השופטים שבו השופטים הם מנהיגי העם. יפתח מתאים להיות מושיע והוא מנצח במלחמה אולם הוא רוצה להיות גם לראש, לשפוט את העם ולהנהיגו. לכך הוא לא מתאים והדבר שמדגים זאת ביותר הוא הנדר. הנדר ננדר ללא חשיבה ובאימפולסיביות ואף לאחר סיום המלחמה והתקרית עם בתו יפתח לא מנסה לבקש להתיר את הנדר אלא ממשיך איתו עד הסוף ללא רחמים על בתו. דרך זו אינה מתאימה למנהיג בימי שלום. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת בלק - מה ה' דורש ממך הנחמה שבהפטרה בספר מיכה היא ביטול התלות של ישראל באחרים ואף בכוח צבאי והבאתם להכרה שתשועתם תבוא על ידי ביטחון בה' ולא מפאת הגורם הצבאי. המכנה המשותף בין נבואת הנחמה לתוכחה שאחריה היא הדגשת התלות בקב`ה והמצב הרוחני של האדם כגורם הקובע. בלק הבין את חשיבות הגורם הרוחני ולכן מגייס את בלעם. הקרבנות של בלעם אינם מבטאים חוויה דתית פנימית אלא ניסיון לרצות בדרך מאגית את הא-ל. דבר זה עומד בניגוד גמור לעמדה שמיכה מציג שאין חשיבות לקרבנות אם הם לא מלווים בחוויה פנימית דתית עמוקה. אמת פנימית, תלות ובטחון בקב`ה, עשיית חסד ומשפט, הכרת הטוב לגבוה והצנע לכת עם הקב`ה הם המסרים של ההפטרה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת פינחס - ירמיהו ומשה - שני מודלים של נבואה ההפטרה היא נבואת ההקדשה של ירמיהו. השיעור עוסק בהשוואה בין הקדשת ירמיהו להקדשת משה. משה מסרב ומתנגד למינוי ואילו ירמיהו רק מבקש חיזוק. הבדל זה קשור להבדל שבין תפקידיהם: משה הוא נביא שתפקידו גם להנהיג ואילו ירמיהו הוא נביא שתפקידו להיות שופר לדברי הקב"ה. השיעור גם עוסק בקצרה בנבואת סיר נפוח הנאמרת לירמיהו ומכינה אותו לכך שהוא יהיה בעיקר נביא חורבן. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת מסעי - תוכחות משלימות השיעור משווה בין נבואת הפורענות של ישעיהו לנבואת הפורענות של ירמיהו. בימי ישעיהו הבעיה היא שחיתות מוסרית. לעומת זאת בימי ירמיהו העם כבר מאוים מהאויבים ומרגיש צורך לפנות לגורם רוחני אך הם בוחרים בעבודה זרה במקום בקב"ה. ישעיהו מפנה את טענותיו לעם ואילו ירמיהו מפנה את עיקר טענותיו להנהגה. בעיני ירמיהו עבודה זרה איננה רק "טעות" אלא גם בגידה בקב"ה וביחסים האישיים שיש לעם ישראל עם אלוקיו. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת פרשת דברים: שבת חזון - אבלות ותשובה הפטרת פרשת דברים: שבת חזון - אבלות ותשובה עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת עקב - בין `נחמו` להפטרת עקב בניגוד להפטרות הנחמה הקודמות העם כבר מגיב למציואות שנוצרה וטענותיו באות בעקבות אורך הגלות ותחושת הסתר פנים מתמיד. עיקר הנחמה בהפטרתנו היא בהדגשת קיומן של מערכות יחסים אחרות מלבד קשר של עבד ואדון בין ישראל לקב"ה, וביציבותן של אלה לנוכח משברים. א. יחסים של הורים - ילדים. ב.עם ישראל הוא אוצרו היקר של הקב"ה ממנו הוא לא יפרד. ג. עם ישראל הם כמו גרושה ולא זונה והקב"ה ממשיך לשמור לה אמונים. במחצית השניה הנביא טוען שה' מכון לגאולה והעם הוא זה שאיננו מוכן. זה אמור לעורר אותם להתכונן לגאולה אך גם יש בזה מענה על טענת השכחה האלוקית. ישעיהו פונה לעם שיזכרו ברית אבות ומשום כך יאמינו בגאולה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פתיחה להפטרות שבע דנחמתא - פתיחה לשב דנחמתא לתשעה באב אופי כפול של אבל ותשובה ולכן מתאים שהנחמה תהיה בעלת מסר כפול של נחמה וקריאה לתשובה. ועל כן מיד לאחר תשעה באב, אנו פותחים בקריאת שבע הפטרות נחמה, שבע דנחמתא ולאחר מכן ישנו מעבר לקריאת פרקי תשובה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת ראה - עניה סוערה לא נוחמה הפטרת עקב עסקה בנחמה בענין הקשר של העם עם הקב"ה. הפטרת ראה עוסקת בנחמה בענין הסבל החומרי שבגלות. בהפטרה מופיע עקרון חדש של גאולה מתוך תשובה. לאור זאת ההתמודדות עם הגויים כשישראל עסוקים בצדקה נעשית מתוך בטחון עצמי בצדקתם. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת שופטים - בין הפטרתנו ל`נחמו` מהשוואה בין תחילת הפטרת פרשת שופטים לבין הפתיחה להפטרת `נחמו` עולה שקיימות הקבלות רבות ביניהן. החזרה היא חלק מהתהליך הנפשי של הנחמה. תפקיד שני לחזרה הוא הפירוט, יש פה הרחבה של החששות והפחדים של ישראל שהוזכרו באופן כללי בהפטרת `נחמו`. תפקיד שלישי לחזרה הוא פיתוח הענין וקידום העלילה. הנביא מתמקד בפחד כשלעצמו כבעיה. עיון בהפטרות

עמודים