הספד לדודי דויטש ז"ל

לִפְעָמִים, כְּשְׁרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת

  וּמְלַטֶּפֶת חֶרֶשׁ אֶת גַלֵי הַיָּם,

  וּכְשְׁהָרֵי בֵּית לֶחֶם מִתְלַחֲשִׁים

  עַל סוֹד קִיוּמוֹ שֶׁל הַעוֹלָם.

  כְּשֶאוֹר נֵר יָחִיד וּבוֹדֵד

  מֵאִיר אֲפֵלָה חֲשׁוּכָה,

  כְּשְׁנִגוּדִים מִצְטָרְפִים

  מִשְׁתַּזְּרִים יַחְדָּו בְּאוֹתָה יְצִירָה.

  אָז אֲנִי שׁוֹמֵעַ

  מִמְּקוֹם הָאָרוֹן בְּקֹדֶש הַקֳּדָשִׁים

  זְעָקָה נוֹרָאָה וְחַדָּה: "דּוּדִי!"