מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב יהודה עמיטל קול השופר ושעבוד הלב מדוע לא תוקעים בראש השנה שחל בשבת- הרי זאת בקשה מפורשת של הקב`ה שכך יעלו זכרונות? בתוך המשניות העוסקות בהלכות תקיעות שופר ישנה המשנה של `וכי ידיו של משה`. מדוע היא שם? לומר לך- שכך גם השופר. מטרת השופר היא לסייע לכוונה ולא להיות עיקר הכוונה בראש השנה. שעבוד הלב אינו תלוי בשופר אלא בכוונת הלב המלאה. שיחות מועדים
הרב יהודה עמיטל יז. בעניין שבועה דרבנן הגמרא במסכת שבועות (דף מא ע"א) דנה מאי איכא בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן.
הרב יהודה עמיטל יח. בעניין הפוך שבועה בשבועות (דף מא ע"א) דנה בהבדל בין שבועה דאורייתא ושבועה דרבנן: מאי איכא בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן? איכא בינייהו: מיפך שבועה, בדאורייתא לא מפכינן שבועה, בדרבנן מפכינן.
הרב יהודה עמיטל יט. בעניין טומאה רצוצה זה כלל גדול בטומאת מת שכל דבר המטמא באהל מן המת אם היה רצוץ שאין לו חלל טפח, הרי הטומאה בוקעת ועולה עד לרקיע בוקעת ויורדת עד התהום ואינה מטמאה מן הצדדין.
הרב יהודה עמיטל כ. בעניין נתן סאה ונטל סאה ביבמות (דף פב ע"א) מביאה ברייתא לגבי שתי קופות עם פירושו של רבי יוחנן כדי להוכיח שלדעת רבי יוחנן חיוב תרומה בזמן הזה דרבנן.
הרב יהודה עמיטל כא. בעניין יחוד ד' וקבלת מלכות שמים קריאת שמע נקראת במשנה קבלת עול מלכות שמים (ברכות דף יג ע"א): "למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו - עול מלכות שמים תחלה, ואחר כך מקבל עליו עול מצות".
הרב יהודה עמיטל כב. בעניין תשלומים לקריאת שמע בשו"ע (סימן נ"ח סעיף ז') כתב המחבר: "אם לא קראה ביום י"א שיש לה תשלומין בערבית. וכן אם לא קרא ק"ש בערבית יש לה תשלומין ביום, ויש חולקים".
הרב יהודה עמיטל כג. בעניין הוצאה למקום פטור הטור בסימן שמ"ו כתב וז"ל "אבל דבר שהוא מקום פטור מותר להוציא ולהכניס ממנו לרה"י ולר"ה ומהם לתוכו ובלבד שלא יוציא מרשות היחיד למקום פטור ויעבירנו דרך מקום פטור לרשות הרבים או איפכא".
הרב יהודה עמיטל כד. בעניין שנים שעשאוה הגמרא בשבת (דף ג ע"א) מביאה ברייתא: "רבי אומר מעם הארץ בעשתה העושה את כולה ולא העושה את מקצתה יחיד ועשה אותה חייב שנים ועשו אותה פטורין".
הרב יהודה עמיטל כה. בעניין טלטול מוקצה לצורך אוכל נפש לדעת התוספות, התירו טלטול מוקצה משום אוכל נפש (מסכת ביצה דף כח ע"ב ד"ה גריפת, דף ח ע"א ד"ה אמר ודף לא ע"ב ד"ה אמר), וכן דעת הריב"א.
הרב יהודה עמיטל כו. בעניין דפנות סוכה "ת"ר שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח" (סוכה דף ו ע"ב), ונאמר בגמרא שכיון שנאמר שלש פעמים "בסוכות" לומדים מכך שצריך שלש דפנות בסוכה, ואתאי הלכתא וגרעתה לשלישית ואוקמה אטפח.
הרב יהודה עמיטל כז. בעניין אתרוג מורכב ההרכבה היא אחת מהפעולות החקלאיות הנפוצות. בפעולה זו מרכיבים ענף של עץ מסוים על גבי גזע של עץ אחר. במיוחד רווחת ההרכבה של ענפים שנלקחו מעצים תרבותיים על גזעיהם של עצים שנחשבים לחזקים יותר מבחינה קלאית.
הרב יהודה עמיטל כח. בעניין ליבון קל בגמרא מסכת עבודה זרה (דף לג ע"ב) איתא: א"ר יוחנן, ואמרי לה אמר ר' אסי א"ר יוחנן: קנקנים של עובדי כוכבים שהחזירן לכבשן האש, כיון שנשרה זיפתן מהן מותרין.
הרב יהודה עמיטל כט. בעניין מדבר שקר תרחק הגמרא ריש פרק שני דכתובות (דף טז ע"ב) מציגה את מחלוקתם של בית הלל ובית שמאי, ביחס לדרך הראויה בה יש לשמח חתן וכלה. לדעת בית שמאי יש לדבוק במידת האמת, ולא לומר דברים שאינם מדוייקים, ולעומתם סבורים בית הלל שיש להתפשר במידת האמת בלבד שיגרום הדבר נחת רוח לכלה.
הרב יהודה עמיטל ל. בעניין שומר פתאים ד' אף שאסור לאדם להכניס את עצמו למצב של סכנה, וייתכן שהאיסור הוא איסור תורה כפי שנברר, מצאנו שיש מקרים שבהם התירו להיכנס לסכנה משום "שומר פתאים ה'".
הרב יהודה עמיטל לא. בעניין מצות תוכחה האם יש מצוות תוכחה גם כאשר ברור למוכיח שהמוכח לא יקבל דבריו? בדבר זה מצינו מחלוקת ראשונים, כמבואר בהגהות מיימוניות )פרק ו' מהלכות דעות, אות ג'( בהגהות שם נזכרת רק שיטת היראים והסמ"ק, ועלינו חלה חובת ביאור שיטות שאר הראשונים ז"ל בעניין זה.
הרב יהודה עמיטל לב. בעניין מלחמות ישראל על פי הרמב"ם מדוע פוסק הרמב"ם שמלחמת רשות, שמטרתה להרחיב גבול ישראל ולפאר את שמו של המלך, היא מלחמה על ייחוד השם? הרב עמיטל זצ"ל מציף מכאן את שאלת היחס לגויים, המלחמה בהם ומשמעות שבע מצוות בני נוח.
הרב יהודה עמיטל רסיסי טל: על מו"ר הרב רבי חיים יהודה לוי הי"ד מאחר ולא נשאר שריד מבית מו"ר הי"ד, אוסיף כמה שורות לזכרו. הוא היה גדול בתורה וגדול במדות, עדין נפש ואציל הרוח. היה נכד לבעל ה"דור רביעי", רבה הגדול של קלויזנבורג.