לדרכה של הישיבה

1. הישיבה היא מרכז החוליה בשלשלת מסירת התורה מדור לדור. הבא לישיבה מקבל על עצמו להיות חייל שותף לעול ולמשימה, כל חייו בדרך משלו. גם ארגון שיעור שכונתי, חוג תורה לילדים וחברותא בכלל זה. כל השאר נובע מכך בכלי שני. דיבוק החברים והדאגה לכלל ישראל הן ממילא חלק מובנה במטרות הישיבה.

2. תפקיד החוליה הוא כפול: להעביר בדרך נכונה את רכוש הדורות שהצטבר אצלנו אל הדורות הבאים וכן לגלות את אור ה' המיוחד, המאיר את התגלות התורה בדור הזה, ולהתמודד עם הבעיות החדשות בהלכה ובאמונה.

3. ביחס שבין החדש לבין הישן - הישן ומסורת האבות הם הבסיס, ועליהם בנויה הדביקות בתורה ויראת השמים הקשורה בה. העיסוק המעמיק בהבנת רצון ה' בא לידי ביטוי בעיקר בלימוד בעיון, והוא הבסיס העיקרי ליראת השמים ולתיקון המידות.

4. לא ניתן לנתק את לימוד הסברות והמו"מ ההלכתי מהבנת אישיותם של מחוללי הסברות והמו"מ. הזדהות עם אישיותם, עם דרך אורח חייהם ועם מה שעברו בחייהם, וראיית עצמנו דרך נקודת מבט זו הן חלק מהעברה נכונה של התורה שבעל פה לדורות הבאים.

5. לימוד בעיון שאין בו אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא הוא לימוד פגום, בין אם מדובר בסוגיות במסכת סוכה ובין אם מדובר בסוגיות במסכת מנחות. הדוגמה של רב, שגדל י"ח חודשים אצל רועה, כדי לדעת מהו מום קבוע ומהו מום עובר, היא יסוד בלימוד תורה. המעיין בסברות בהלכות טריפות בלא שראה גופה של בהמה לאיבריה הפנימיים - לימודו פגום.

6. השותפות במשימה (לעיל סעיף 1) היא בעיקר על פי הסגולה ולא על פי הכשרון. כאן מקומה של יראת השמים וכוח ההתמדה.

7. יש לנו עניין גדול לא להתנתק מן האקדמיה אלא לחבור אליה, אך רק על סמך עקרונות היסוד שלנו, בלי להתפשר עליהם. דרושה לנו הענווה לדעת, שבתחומים רבים הם השיגו אותנו. ויש הרבה מה ללמוד משם בעיקר בהקשר ההיסטורי ובראיית מסלולי הרוחב. זה נכון במקרא, באמונה, בגמרא ובהלכה.

8. לימודי אמונה ומחשבת ישראל יכולים וצריכים להניח מחלוקות בין בתי מדרש שונים ואישים שונים. הנחת יסוד שכולם ביטאו בדרך שונה יסודות דומים עשויה להתגלות כפגומה וכממעטת את הלימוד.

9. התורה ניתנה מפי הקב"ה עבורנו, ואין היא כספר החתום, שרק הכוהנים הגדולים יודעים לפרשו עבורנו. לכן יש לעודד ביקורת על הסברות ודרכי המשא ומתן. היא צריכה להיעשות בד בבד עם כבוד עצום לשרי התורה, שמסרו נפשם על הבנתה. אך אל לו לאיש לוותר על האות שלו ועל הבנתו שלו בתורה, הן זו שבכתב והן זו שבעל פה. ניוון הביקורת יביא לניוון החשיבה.

10. עם זאת, ההלכה היא אחת, והיא נקבעת על פי כללי שלשלת המסירה עד דורנו שלנו.

11. החינוך צריך להיות בעיקר לקיום מצוותיו של הקב"ה על פי כוונתו בהן, ורק כמטרת משנה - קיום ההלכה הפורמלית. זאת, בלא לגרוע חלילה, כחוט השערה מן הצורך בקיומה המלא. התורה צריכה להתיישב בלב. השכל הוא רק מכשיר לכך.

12. בעת שקמה הישיבה אמר ראש הישיבה, הרב עמיטל שליט"א, שאדמת המקום ספוגה בדם קדושים וטהורים, מגיני גוש עציון הי"ד, שנפלו על משמרתם ערב הקמת מדינת ישראל. אין לך זיכרון ראוי להם יותר מהקמת ישיבה על קברם. ישיבתנו כישיבה היא חלק משושלת העברת התורה מדור לדור. ישיבתנו כישיבת הר עציון היא גם חלק משושלת מורשתו של גוש עציון, המוסיפה על הנזכר לעיל את אהבת הארץ וגאולתה מידי זרים, את מסירות הנפש שבהגנה עליה ועל שארית הפליטה של עם ה' היושב בה ואת כל המקופל במלותיו האחרונות של מוש, הי"ד, מפקד גוש עציון בימים ההם: "תשובתנו נחושה - נצח ירושלים".