07: למשמעותה של התפילה בתהליך החזרה בתשובה

  • הרב אהרן ליכטנשטיין

למשמעותה של התפילה בתהליך החזרה בתשובה* / הרב אהרן ליכטנשטיין

"ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". משפט זה נאמר על ידינו בימים אלו בזעקה גדולה. השאלה העולה היא מהי אכן התועלת בשלושת מרכיבים אלו לסליחה ולכפרה. הרמב"ם (הלכות תשובה ב, ד) כותב, שאלו הם סימנים לתשובה, פועל יוצא ממנה. אך ניתן לומר, שאין לראות את הדברים רק כתוצאה של החזרה בתשובה אלא כחלק מדרכי התשובה - הנותנים ביטוי לתשובה מחד אך גם מנווטים ומכוונים אותה, מאידך.

אנו נתרכז כאן במשמעותה של התפילה כמרכיב של החזרה בתשובה, בהיותה דרך התשובה העיקרית בה אנו נוקטים בימים הנוראים.

מחד, יש בתפילה אמירת שבח אך גם בקשה ותחינה. התפילה מכונה "צעקה". כך מצינו באנשי נינוה: "ויצעקו אל ה' בקול גדול", כך בדברי הרמב"ן בדברו על מגמת הבריאה, באומרו שהמטרה הסופית היא הכרה בקב"ה ע"י צעקה וקול גדול. כך גם מצינו בדברי חז"ל הבלטה וחשיבות לזעקה ולצעקה בתפילה, ואף להלכה נתקבל שכל העונה אמן בכל כוחו קורעין לו גזר דין של שבעים שנה. אם כן, התפילה היא מצד אחד צעקה - פעילות הממלאת ותופסת את האדם בכל כוחותיו ע"י זעקה, על אחת כמה וכמה כשהדבר נעשה במסגרת תפילת הציבור.

מאידך, מזכירים אנו מידי יום בסליחות את הפסוק מתהילים: "אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש". כאן הנימה היא של המתקת סוד - צימצום והפנמה. אף את ההליכה ברגש מפרש הרמב"ם (בית הבחירה ז, ד) - הליכה בנחת, באימה ביראה וברעדה. יראה ורעדה אין בהם משום ההתפרצות אלא אדרבא - הפנמה והתכנסות עצמית.

שני היבטים איפוא לתפילה. מחד - זעקה, צעקה, בכי ותחנונים, ומאידך התבוננות פנימית, חשבון נפש, התרגשות המוצאת את ביטויה לא בהתפרצות אלא דווקא בהתעמקות ובעימות פנימי - "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו".

אכן לעיתים נופלת התפילה בין שני קצוות אלו. כך אנו מוצאים בתי כנסת רבים שאין בהם המתקת סוד, אין פנימיות, אך גם צעקה וזעקה אין, מעין תפילה "מנומסת" שאינה מביעה לא את עוצמת הצעקה ולא את חרדת השתיקה.

עלינו לנסות להבין ביתר עומק את משמעות התפילה ואת עוצמתה, עלינו לחדד את שני הקצוות ומתוך כך להתעלות בתפילתנו ובתשובתנו.

 


* סיכום שיחה שהועברה באלול התשנ"ב. סוכם ע"י דני אורנבוך.