דילוג לתוכן העיקרי

מפירושי הגאונים לפסחים | סוף פרק א

מאת הרב עזרא שבט (בוגר 1977)

התלמוד נמסר לגאונים בצורת חכמה טהורה, תורה שבעל פה במלוא מובנה הצוּרני. בסוף תקופה זו, כאשר התלמוד זכה לתפוצה מחוץ לישיבות בבל, מעל דפי ספרים כתובים, מאגר חכמה זה נהיה כפטיש המנפץ סלע.

לעתים, סוגיות ומערכי סוגיות נמסרו בצורה לקונית, כאשר חוליות מתוכם קשורות לחוליות אחרות מתוך הסוגיא ומרמזות לסוגיות לוואי במסכתות אחרות. קישורים ורמזים אלו היו מונחים וידועים לגאונים ובני ישיבותיהם - מוסרי התלמוד בעל פה, ואלו לא ראו צורך לקבוע אותם לתוך לשון התלמוד. אך בשביל הלומדים מתוך הכתב, במרכזי תורה מחוץ לבבל, אשר קמו בסוף תקופת הגאונים, צורה זו הפכה לחיסרון ספרותי, ולעיתים התלמוד הפך לכד ללא אוזניים.

לשם כך, מצאנו, שכאשר תלמידי הישיבות החדשות הללו ביקשו מהמרכז בבבל עותקי תלמוד, בקשו "תלמוד ופתרונו"[1], דהיינו עם פרשנות שוטפת וצמודה. בגניזה הקהירית נמצאים רבים מספרים אלו, לעתים פירושי מסכתות, כגון פירושי ר' שרירא גאון, בנו - ר' האי גאון, ור' חננאל, ולעיתים פירושי סוגיות, במסגרת תשובות לשאלת התלמידים שהתקשו בהבנת סוגיא מסוימת. פירושים אלה נמסרו בכתב באותה צורה שנאמרו בעל-פה, דהיינו עם שטף לשון התלמוד, ללא אבחנה בין החומר התלמודי המקורי לבין הפרשנות שזה עתה הוסיף הגאון[2].

ניתן לומר שפירושים אלה מפרשים את התלמוד "מבפנים" שלא כפירושי רש"י והראשונים המפרשים אותה "מבחוץ".

בפירושים המוכרים לנו, המיוחסים לר' שרירא גאון ור' האי גאון, לעתים אין המחבר מוסיף כי אם מילות בודדות של נָרָטיבה דיאלקטית, בכדי לעזור להתמצא בשקלא וטריא. אצל הגאונים של הדור הבא - ר' חננאל ור' נסים בן יעקב - נמצא נדבך נוסף, של העתקת חומר משלים מסוגיות מקבילות ומהירושלמי, כיוון שדברי התלמוד עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר.

כסגנון זה נמצא בשני קטעים המוצגים כאן, שניהם מהגניזה הקהירית, האחד מאוסף קויפמן שבבודפשט, השני מאוסף טיילור-שכטר שבקמברידג'. כל אחד הוא שריד מכתב יד אחר, כך שאינם בהכרח מאותה המקור, אך הדבר נראה אפשרי בהחלט.

ביחד הם ארבעה דפים המפרשים את הסוגיא העניפה, המורכבת והמסובכת שבסוף פרק א' של מסכת פסחים. סוגיא זו מתאימה למצב הספרותי שהזכרתי לעיל, בבחינת "קשר שהוא מעשה אמן" הדורש אמן אחר להתירו ואף ידוע לנו על תשובות הגאונים שניסו לפרשו כהיענות לבקשת התלמידים[3].

בשני הקטעים נמצאות צורות כתיב עתיקות, המוכרות בכתבי יד מלפני ימי הרי"ף, כגון הכתיב של השמות ראבינה, ראבה, וראבא, או לחילופים בלתי עיקביים: רבא[4].

בהתאם לפירושים המיוחסים לרש"ג ורה"ג למסכתות ברכות, שבת ועוד, יש בפירושים שבקטעים אלה מקבילות בפירוש ר' חננאל.

כמו כן ידוע לנו על פירוש מיוחד שחיבר ר' נסים בן יעקב לסוגיא זו, במסגרת ספרו "מגלת סתרים", וכך רשם מחבר המפתח לספר זה: "בפרק או ארבעה עשר רב אמ' אישבוש כהני וכול'". ושם הוסיף והעיר, מה שלא העיר באף סוגיא אחרת, שרשם "והרויח בה", כלומר שכתב ר' נסים על סוגיא זו בהרחבת יתר[5].

כדומה לסגנון ר' נסים שם, אף בשני כתבי היד המוצגים כאן בולטת הלשון העברית הבהירה של המחבר, כולל הצגת מילות קישור נרטיביות בגוף ראשון-רבים, כגון: "הרי למדנו"[6], "ודחינו זאת ואמרנו", "למדנו" או הצגת גמרא מקבילה בלשון "איתה נמי"[7]. לפיכך ניתן לשער שלפנינו הפירוש של ר' נסים בן יעקב גאון מתוך מגלת סתרים שלו, המרומז במפתח לאותו הספר.

האותיות שבסוגריים מרובעות - משוערות על פי ההקשר או קריאה חלקית. במדור נוסחאות הש"ס נעזרתי במחברות של רשימות שינויי נוסח של המכון לתלמוד הישראלי השלם - מפעל של יד הרב הרצוג. תודתי נתון למנהל המכון הר"י הוטנר שליט"א.

סימני כתבי היד: א. אוקספורד 366; מ. מינכן; מב. מינכן 6; ק. קולומביה X893; ר. רומי וטיקאן 109; רב. רומי וטיקאן 125; רג. רומי וטיקאן 134; ש. ששון 594; ת. תימן - ביהמ"ל EMC 271; ג. גניזה

* * *

גניזה אוסף קויפמן בודפשט DK307

דף א צד א (a)

 

... כי משקי בית מטבחיא דאינון דכן תלוי הדבר על דעת ר' פפא

יז,ב 2

מי שאומר טומאת משקין דרבנן שאם תבטל זו ת[ב]טול זו אלא

 

[א]פילו למאן דאמ' טמאת משקין לטמא אחרים דאוריתא מודה הוא

 

משקי בית מטבחיא דיאינון דכן לרב כדאית ליה ולשמואל כדא[ית]

3

[לי]ה משום דהילכתא גמירי לה להא למשה מסיני. והקשו על רב פ[פא]

4

שני קושיים ולא נתפרק לא זה ולא זה האחד אמ' ליה רב הונא [בריה]

 

דרב נתן לרב פפא אלא הא דתניא* ר' אלעזר אומ' אין טמאה ל[משקין]

5 = כ"י א,מב, ק[8]

כל עיקר תדע שהרי שהעיד יוסף בן יועזר איש צרדה על משק[י בית]

6-7

מטבחיא דאינון* דכן ואו הילכתא גמירי לה מי גמרינן מינה ...

7-8 ליתא בכי"י. א, ר,רג,ג: שהן

שר' אלעזר למד ממנה ולא השיבוהו לאמר אל תלמד מזו דה[א]

 

הילכתא היא ולאו מדאוריתא תדע דלאו הילכתא היא. ועוד ק[ושיא]

 

שני אמ' ליה ראבינה לרב אשי והא ר' שמעון דאמ' טמאת משקין

9-10

דאוריתא דתניא ר' יוסי ור' שמעון אומרין לאוכלין* טמאין לכל[ים]

11 כך הסדר בכ"י: מ,ר,רב,רג,ש

טהורין וקאמ' הכא למינין משקה בית מטבחים שאם בכ[לים] (?)

צ"ל לענין

ובאה טמאה אליהן טמאין הן ואם בקרקע היו ובאה ט[ומאה עליהן

12

טהורין ואו הלכתא היא מה לי בכלים מה לי בקרקע. ואפע[לפי]

13

פרק רב פפא את הקושיא הראשון ולא פירק רב אשי את הקושיא

14-18

השני לא בטלו דברי רב פפא. וכיון שעיקר שמועתינו זו [כוליה]?

 

..סקת ר' מאיר ור' יוסי לדברי ר' חנניה סגן הכהנים ואוקימנה דק..

 

[בבשר שנ]טמאה במשקין הבאין מחמת שרץ ור' מאיר לטעמיה

(טו,ב 36)

...ופי ר' יוסי לטעמיה וכל דברינו בכל המשקין ...

 

... גם כל זאת .. חזרנו עכשו לדבריהן ול...

 

..ף ששנויה לענין ספק משקה לטמא אחרים כד...

(טז,א1)

שאמ' לכל טמא ור' יוסי ור' שמעון אומרין לאוכלין טמאין ולכל[ים]

(טז,א 4)

והעלינו בידיה[ן] דהחזר בו מלומר משקין מיטמאין כלים מ[דאוריתא]

יז,ב 28-30

דף א צד ב (b)

 

דהא קא ..לית(?) בענין כלים שיש להן אחורים ותוך ...

יז,ב 26-27

משקין לטומאת שרץ ואפעלפי שביקש ראבינא לשנות לן ב[ין].

 

המשקין הבאין מחמת שרץ למשקין הבאין מחמת ידים [ולא]

30

על[תה] בידו. איבעיא לן* כשחזר בו ר' יהודה ממה חזר אם שם

38. 39 בכ"מ: להו

[מכלים?] ... חזר שסבר נודע לו כי טומאת משקין הבאין מחמת

 

[שרץ?] לטמא כלים דרבנן היא כמה שפרשנו למעלה. ור' יוסי

 

[מו]דה בכך אבל בטמאת משקין לטמא אכלין מקימא לן

 

... הוא אינו מודה בכך לא הדר ביה ר' יהודה או

 

דילמא לגמרי הדר ביה וקם ליה כר' מאיר דאמ' לטמא אחרים

41

טהור דהוא קא נאמר ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה

 

בפסח כאשר מפורש למעלה אין [מטמא]ין משקין מדאוריתא

(משנה לעיל יד,א)

מטמאין ... ... אכלין. אמ' רב נחמן בר יצחק תא שמע

42-43

[פרה] ששתה* מי חטאת בשרה טמא ר' יהודה אומ' בטלו

-44יח,א 1 בכ"מ: ששתתה

במעיה. ובאנו ללמד ממנה שחזר בו ר' יהודה לגמרי ועמד

 

... מאי* קא מבטלי במעיה לגמרי ולא קאמ' דמטמא

שם 3 =ר,רב,ג

...ן טומאה קלה. ודחינו את זאת ואמרנו יש לומר דהכי

4

קאמ' ר' יהודה שאותן מי חטאת בטלו במעיה מלטמא טמאת

 

[חמו]רב אבל טמאה קלה מטמאין ולא תשמע מינה שחזר

5

ר' יהודה לגמרי. ומקשינן שהרי חלוקין תנא קמא ור' יהודה

 

... אמר שר' יהודה סובר כי אותן מי חטאת [בטלו?]

 

...[טומאה ח]מורה אבל מטמאין טומאה קלה ....

6

. [תנ]א קמא שמטמאין טמאה חמורה והלא ב[שרה טמא]

7

קתאני שאם נשחטה בשרה טמא כאוכלין טמאין ...

 

[טומ]אה קלה אבל טומאה חמורה לא קאמ' ומה נותר בין תנ[א]

 

קמא ור' יהודה ומתרצינן כי יש לומר כולה שלר' יהודה היא

8

   

קמברידג' T-S Misc. 28, 142

 

דף א צד א

יט,א 3-4

רביעי בקדש מתוך שראה דבר שמותר בתרומה

 

ופסול בקודש והוא מחוסר כפורים דאמרת

 

העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל

 

בקדשים אף כן כולן שראה טבול יום שמותר

 

בחולין ופסול בתרומה אם סובר הוא שהשלישי

 

פסול בחולין כר' עקיבא דן דין הוא שיהא עושה

 

רביעי ב[תרו]מה וכיון שנמצא לו רביעי בתרומה

 

דין הוא שי... חמישי בקודש וכיון שלא סבר

 

ר' יוסי ר[[ביעי?] שהו.. [פ]סול בתורמה ולא חמישי

 

שהוא פס[ול ב]קודש למדנו שאינו סובר שהשני

 

עושה שלישי בחולין כר' עקיבה שאילו היה

 

סבר שלישי בחולין ..צרך לעשות רביע[י ב]תרומה

 

וחמישי בקדש לפ[י] הדיןהזה ששמענוה ממנו.

 

ובאידך פירקין במסכתא דסוטה קאמרינן אמ'

סוטה ל, ע"א

איסי אמ' רב ואמרי לה אמ' ראבה בר איסי אמ' רב

 

ר' מאיר ור' יוסי ור' יהושע ור' אלעזר* כולהו סבירא "ור' אליעזר" חסר גם בגניזה

 

להו דאין שני עושה שלישי בחולין ר' מאיר דתנן

 

כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים מטמא את הקודש

 

ופוסל את התרומה ומותר בחולין ובמעשר דברי

 

דף א צד ב

המשך העניין של יט,א 3-4 ע"פ סוטה ל,א

ר' מאיר וחכמ' אוסרין במעשר ר' יוסי הא דאמרינן

 

דאם איתה ליתני* רביעי בתרומה וחמישי בקדש

בכ"מ: ליתי וכדו'

והוא מה שפרשנו למעלה על פי דינו שהוא דן אילו

 

היה טוהר כי שני עושה שלישי בחולין היה עליו לומ'

 

כן מכן פשיטא שאין ר' יוסי סובר בזו כר' עקיבא

(יח,ב 33-32)

ואיהי פשיטא ליה לרב אשי. אלא הכי קא באעי

 

רב אשי מרב כהנא מנא לן דר' עקיבא לא סבר לה

יט,א 4-5

כר' יוסי מדקאמ' ראבא. ופירוש הדבר במאי לא

 

סבר לה ר' עקיבא כר' יוסי ... [ק]ל וחומר הזה דקא

 

דאין ר' יוסי והרי קאמ' ראבה דר' יוסי דקאמ' דאין

 

קל וחומר לרביעי לפסלו בקדש לא סבר כר' עקיבא

 

דשני עושה שלישי בחולין ולית ליה רביעי בתרומה

 

ולא חמיש[י] בקודש ור' עקיבא סבר דשני עושה שלישי

 

בחולין לא דאין האי קל וחור ולית ליה רביעי בתרומה

 

ולא חמישי בקדש ועל זאת קאמ' ליה רב אשי לרב

 

כהנא מנא לן דר' עקיבא דאית ליה שלישי בחולין לא

 

סבר כר' יוסי בהאי דינא ולית ליה רביעי בתרומה

 

וחמישי בקדש אמ' ליה רב כהנא לא לישתמיט תנא

 

ניתני חמישי בקדש פסול ורביעי בתרומה* ונימא

6 בכ"מ בסדר הפוך

אנן ר' עקיבא היא ופירושה בהתמהה כדאמרנן

 
   

חסר?

 

דף ב צד א

יט,ב 1

עקיבא להוציא את הדבר ולומ' זכינו שאי[ין טומא]ת

 

כלים במקדש לפי שאף חוץ למקדש ע.. ..גזר

 

עליהם והקשה ראבא* היאך תאמר לך והלא ...

4 כך בכ"מ פרט לק,ת: רב אחא

הכלים והידים ...ה.. בו ביום גזרו בהו*

= א,מב,ק,רג,ת

רבנן דתנן שמנה [עש]ר דבר גזרו בו ביום ומהם

(שבת יג,ב)

הספר והידים* והאוכלים והכלים שנט[מאו] במשקין

5 בכ"מ נוסף כאן: ו(ה)טבול יום

אלא אמ' רבא סכין היינו טעמ' שלא הוצרך לה

 

להזכירה שאפילו אחרי גזרה בחוץ נמי לא מיטמיא

 

בכי האי גונא כי אם תאמר נגעה במחט הרי אין

8-10

כלי מטמא כלי ואם תאמר נגעה בבשר הרי אין אוכל

 

מטמא כלי ולא גזרו חכמים אלא על הכלים שניטמאו

 

במשקין ולענין מח]ט] גופה ... נמצאית בבשר

 

הבשר טמא חקרנו לדעת במה נט[מ..] הבשר

 

ומאי עיבידתיה דמחט אם תאמר מפני ספק שמא

11

טמאה היתה הא איתמר ר' אליעזר ור' יוסי בר

 

חנינה חד אמ' לא גזרו על ספק הרוקין בירושלם*

בכ"מ: שבירושלם\ הנמצאין בירושלם

וחד אמ' לא גזרו אלא ספק כלים בירושלם*. ומפרקינן

13-14 כנ"ל

אמ' רב יהודה אמ' רב הכא במאי עסיקינן כגון שאבדה

 

לו מחט טמא מת והכירה בבשר שלא ספק היא

15-16

   

דף ב צד ב

יט,ב

ר' יו[סי בר' א]בין אמ' כגון שהיתה פרה חסומה ובאה

16-17

מחוץ ל[ירושלם] שנודע כי בירושלם לא בלעה כלום

 

אלא מחט זו מחוץ באת שנטמאת ב...קת טמאה

 

..ספק. ועלתה גם שמואל(?) …זו. ובאנו לפרש

 

את זו שבידם ... גופה ר' [אל]עזר ור' יוסי בר

 

חנינה חד אמ' לא גזרו על ספק הרוקין בירושלם*

18 כנ"ל

חד אמ' לא גזרו על ספק כלים בירושלם* ונשאלנו

20 כנ"ל

רוקין תנינה כל הרוקין הנמצאין בירושלם טהורין חוץ

 

משל שוק העלין* ואם כן למה הוצרך לומר לא

23 בכ"מ: העליון

גזרו על ספק הרוקין והשבנו לא צריכה דאף על גב

 

דאתחזק זב בההוא [ס?]בר וקימו לן רוקו של זב

 

מאבות ה[מטמאין?] [אף]על פי כן אין חוששין לספקא

 

הרוקין בירושלם . וגם שאלנו [כל]ים* תנינה כל

24 =ק,ל,דפוס. בכל השאר נוסף: נמי

הכלים הנמצאים בירושלם דרך ירידה לבית

 

הטבילה טמאן דרך עלייה טהורין* ודיקינן דרך ירידה

בכ"מ ליתא כאן

לבית הטבילה הוא דטמאין הא כולהו* טהורין והשבנו

26 =מ,מב,ק,ת

ולטעמיך אימא סיפא דרך עליה טהורין איכא למידק

27

מינה דרך עליה הוא דטהורין הא כולהו* טמאין

כנ"ל

וחזרנו להקש[ות] ואילא קשיא רישא אסיפא אם כי

 
   

בודפשט אוסף קויפמן גניזהDK307

 

דף ב צד א (c)

כ,ב 41-42

[בית הלל או]מרי' ותעשה זלף* אמ' ר' ישמעאל בר ר' יוסי אומ' אני [אכריע בבית] =א,מב,ק,רב,ת. וכן בהמשך

 

[תע]שה זלף* ובשדה תשפך הכל[9] איכא דאמרי בחדש תשפך חב[ל]

כסדר זה: מב,ק,רג,ש,ת

[בישן] תעשה זלף אמרו לו אין כדעת שלישי מכרעת ופירוש הבל[10]

כא,א1

..[מ]דבר. והא שמעתא איתה נמי בהגוזל זוטא לטעמיה: ומימילה(?)

(ב"ק קטו,ב)

...לן דתנאיי פליגי בה בהא מילתא. בית שמאי בכוליה חישין לתקלה

 

[ובי]ת הלל כוליה לא חישין. ור' ישמעאל בר' יוסי מפליג והלכה כבית הלל

 

... קא קימא הכרעה דר' ישמעאל בר' יוסי ולא עדיף לאכרועי על

 

[בי]ת הלל[11] והילכך יין חולין בין חדש ובין ישן לא חישינן ליה ואין מטמאין

 

את התרומה ביד שלא תפול בו אלא במקום שאין להיות זלף משום

 

[ד]הפסידו מרובה וההיא דאוקימנן אליבא דמאן דחאייש[12]. ועוד

 

[אמ'] ר' יוסי בר חנינא מחלוקת* שנפלה לפחות ממאה חולין דקא פסדי חולין

כא,א 1-2 =א,מ,ר,רב,רג,ש[13]

נפלה למאה כמוה חו[לין] דלא קא פסדי חולין שהרי הלכה רווחת היא ת[רומה]

3

עולה באחד ומאה לדברי הכל תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד ותניא [נמי]

4-5

הכי וכיון דאית בה בבריתא מודה ר' אליעזר לר' יהושע שאם [יכול]

6-7

להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו תרד ותיטמא ואל יטמאנה]

8

ביד ובהנך כולהי ר' [אלי]עזר הוא דקאמ' תרד ותטמא וליטעמיה …

 

היאך תאמר מודה ר' אליעזר לר' יהושע האי מודה ר' יהושע

9

מיבעי ליה אמ' רב פ[פא* איפוך]ואימא מודה ר' יהושע לר' אליעזר [רב הונא]

10-11 =מב,ק,ת. בכל השאר: רבא

בריה דרב יהושע אמ' …יש לומר כל ענין אם יכול להציל [ממנו]

12

רביעית בטהרה יציל … [הכ]א במי עסיקינן כגון שבא להציל* ב[כלי שתוכו]

13 =מב,ק,ת,ג

טהור וגבו טמא כגון הה… ..ת כלי שניטמאו אחוריו במ[שקין אחוריו טמאין תוכו]

 

ואוגנו ואזנו ויד[יו טה]ורין למיגזר תוכו אטו גבו*…

14 =מב,ק,ת

… … … ממנה בכל…

 
 

 

הרב עזרא שבט, בוגר הישיבה, ביבליוגרף של כתבי יד עבריים העובד בספרייה הלאומית. פרסם יצירות חדשות שהתגלו לאחרונה בתחומים שונים של ספרות רבנית קלאסית וימי ביניים. פעיל במיוחד במחקר גניזה.


[1] כלשון זו באיגרת משנת ד'תשי"ב מספרד לפומבדיתא "בימי אדוננו מרנא ורבנא פלטוי ראש הישיבה (פומבדיתא ד'תר"ב-תרי"ח)שלחו לכתוב להם תלמוד ופתרונו וצוה וכתב להם (מתוך קטע גניזה שפורסם לראשונה ע"י קוולי JQR OS 18, ונזכר ע"י שמחה אסף, תקופת הגאונים וספרותם, עמ' קלח.)

[2] לא מן הנמנע שלעיתים פירושים, ואף פסקי הלכות, של גאונים אלו נשקעו בתוך עותקי התלמוד, ולאו דוקא כטעויות ספר. ואין כאן המקום להרחיב על כך. ונסתפק בדוגמא, ראה תוספות דנה סז,א ד"ה פתחה.

[3]ראה אוצר הגאונים כאן, חלק התשובות.

[4] ראה ש"י פרידמן, כתיבת השמות רבה ורבא בתלמוד הבבלי, סיני קי (תשנ"ב).

[5] מגלת סתרים, מהד' ר"ש אברמסון תשכ"ה עמ' 254.

[6] במהד' אברמסון שם עמ' 289, 299 .

[7] במהד' אברמסון שם עמ' 291.

[8] מכאן עד "בכלים" חסר בכי"י מב,ק,ת.

[9] אין זו גירסת המחבר כי אם טעות סופר, כפי שמתברר בפירוש שבהמשך.

[10] תשפך הבל שלא כגי' רש"י, אלא כגי' הערוך כאן, ושם פי': לאלתר. וכן בכ"י התימני. בכל השאר: הכל (פרט למינכן ב ודפוס: חבל).

[11] השוה ר' חננאל כאן: ואע"ג דאמר ר' ישמעאל בר' יוסי אני אכריע, וקיימא לן כל מקום ששנים חולקים ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע, ר' ישמעאל תלמיד הוא ולא חשיב ר' ישמעאל בר' יוסי לאכרועי. ובהמשך דבריו שם בשם ר' האי גאון, שהיה אומר בקבלה שאין אומרים הלכה כדבהרי המכריע אלא כאשר מכריע כאחד הדעות במחלוקת הקדומה, ולא כדהכא דמחלק לצדדין.

[12] דעת אביי כאן כ,ב 32. וכך פסק גם הרמב"ם תרומות יב:ה, כפי שהבין הכס"מ שם.

[13] וכן בדפוסים. בכל השאר: לא שנו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)