דילוג לתוכן העיקרי

תזריע-מצורע | נצור לשונך מרע

הרמב"ם בסוף הלכות טומאת צרעת כותב:

וזה השינוי האמור בבגדים ובבתים שקראתו תורה צרעת בשותפות השם אינו ממנהגו של עולם, אלא אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון הרע. שהמספר בלשון הרע משתנות קירות ביתו, אם חזר בו - יטהר הבית, אם עמד ברשעו עד שהותץ הבית - משתנין הבגדים שעליו. אם חזר בו - יטהרו, ואם עמד ברשעו עד שיישרפו - משתנה עורו ויצטרע ויהיה מובדל ומפורסם לבדו עד שלא יתעסק בשיחת הרשעים שהוא הליצנות ולשון הרע...

ומוסיף שם הרמב"ם ומאריך בצורה יוצאת דופן על חומרת העבירה ועונשה.

ואכן, לשון הרע היא למעשה העבירה היחידה שעונש מיידי בצידה, עונש חמור וגלוי לעין כל. מהי החומרה הגדולה בעבירה זו שכך הוא הדבר?

בעל "משך חכמה" כותב:

בהתבונן בדרכי התורה נראה כי במצוות מעשיות כמו ע"ז ועריות יש כרת וסקילה ושאר מיתות ומלקות. לא כן בנימוסיות ומידות כמו מחלוקת לשון הרע, רכילות, גזל - אין מלקות, דהווי לאו הניתן לתשלומין או דהוי לאו שאין בו מעשה. אולם זה דווקא ביחיד העושה, אבל אם הציבור נשחתין בזה מצאנו להיפך - בירושלמי דפאה: דורו של דוד כולם צדיקים היו וע"י שהיו בהן דילוטורין [=מלשינים] היו נופלים במלחמה... אבל דורו של אחאב עובדי ע"ז היו וע"י שלא היו בהן דילוטורין היו יורדים למלחמה ומנצחין בו, שאם הציבור נשחתין בע"ז ועריות על זה נאמר: השוכן אתם בתוך טומאתם, אבל בנימוסיות ומידות לשון הרע ומחלוקת, על זה כתוב: רומה על השמים - כביכול סלק שכינתך מהם, וגדולה מזו אמרו, שבמקדש ראשון היו עובדי ע"ז עריות... ובמקדש שני היו עוסקין בתורה ובמצוות... מפני שנאת חינם ושם שאלו מי הם גדולים? תנו עיניכם בבירה שחזרה לראשונים... הרי דאם הציבור נשחתין במידות גרוע יותר מאם נשחתין במצוות. (משך חכמה, שמות יד, כט)

חמורה היא, איפוא, לשון הרע בהיותה מהרסת ומשברת את החברה. אין קיום ולימוד המצוות כבדורו של דוד או כבימי בית שני, מועילים, אם אין מקבלים ומיישמים את הדברים.

לפני כמה זמן בא אלי תלמיד ושאל אותי מה עדיף ללמוד - הלכות לשון הרע של החפץ חיים או ספר מוסר אחר ועניתי לו שספר מוסר אחר עדיף. שכן צריך האדם לדעת, שלא ע"י לימוד טכני גרידא של המצוות יקבל משמעות לדברים - מעבר לצד הטכני יש רעיון וערך. ללא הבנת הרעיון הטמון במצווה הרי שלימוד דקדוקיה ופרטיה חסרי בסיס וטעם הם. כך אף בלשון הרע - אם יבין האדם את ההרס החברתי שנגרם ע"י לשון הרע, אם אדם מבין את ההשפלה שגורם בכך לחבירו, אין לו עוד צורך בלימוד טכני של ההלכות. לכן יעצתי לאותו בחור שילמד ספר מוסר אחר, כי הוא זה שיביאו להבנת ערכי מצווה זו, ולא לימוד טכני של פרטיה בלבד.


סוכם ע"י דני אורנבוך.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)