דילוג לתוכן העיקרי

תפילה בשבת

מאת הרב איתן בן-דוד (מחזור 2001)

לזכר נשמת הגאון הצדיק הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל

 

תלמוד בבלי מסכת תענית דף יח עמוד ב  

משנהעל אלו מתריעין בשבת: על עיר שהקיפוה נכרים, או נהר, ועל הספינה המיטרפת בים.

רבי יוסי אומר: לעזרה, ולא לצעקה.

שמעון התימני אומר: אף על הדבר. ולא הודו לו חכמים. על כל צרה שלא תבוא על הצבור מתריעין עליהן, חוץ מרוב גשמים.

 

תלמוד בבלי מסכת תענית דף יד עמוד א  

התרעה בשופרות! - תנאי היא; דתניא: על אלו מתריעין בשבת: על עיר שהקיפוה גייס או נהר, ועל ספינה המטורפת בים. רבי יוסי אמר: לעזרה, אבל לא לצעקה. במאי? אילימא בשופרות - שופרות בשבת מי שרי? אלא לאו - בעננו, וקרי לה התרעה, שמע מינה

 

רמב"ם הלכות שבת פרק ל הלכה יב

אסור להתענות ולזעוק ולהתחנן ולבקש רחמים בשבת ואפילו בצרה מן הצרות שהצבור מתענין ומתריעין עליהן אין מתענין ולא מתריעין בשבת, ולא בימים טובים, חוץ מעיר שהקיפוה גוים או נהר או ספינה המטרפת בים שמתריעין עליהן בשבת לעזור אותן ומתחננין ומבקשין עליהן רחמים.

 

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק טו  

תני אסור לתבוע צרכיו בשבת. ר' זעירא שאל רבי חייא בר בא מהו מימר "רעינו פרנסינו"?! א"ל טופוס ברכות כך הן

 

ראשונים

 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כא עמוד א  

ורבי יוחנן אמר: ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו.

 

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק א הלכה ט

תפלות אלו אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהם, אם רצה אדם להתפלל כל היום כולו הרשות בידו, וכל אותן התפלות שיוסיף כמו מקריב נדבות לפיכך צריך שיחדש דבר בכל ברכה וברכה מן האמצעיות מעין הברכות...

 

השגת הראב"ד. ומה שאמרו שלא יתפלל יחיד תפלת המוספים נדבה וכן מה שאמר הגאון שאסור להתפלל נדבה בשבתות ויו"ט לפי שאין מקריבין בהן נדבות אלא חובת היום בלבד אני דעת אחרת יש עמי בכל אלה דרבי יוחנן לא אמר הלואי שיתפלל אדם כל היום אלא י"ח שהיא תפלת רחמים ובקשה ושוהה ביניהן כדי שתתחולל דעתו עליו ויתכוין דעתו לבקש רחמים אבל תפלת שבת וי"ט שאינו אלא הודאות לא אמר ר' יוחנן ואם יודה ויחזור ויודה ברכה לבטלה היא וכן ברכות יוצר וברכות דערבית וברכת המצות וברכת הפירות והדומה להן עכ"ל.+

 

ספר אהל מועד שער השבת דרך א  

ולא ידבר אדם בשבת בעסקיו אלא יהיו דבריו בתורה וכן אסור לשאול צרכיו בשבת אבל טופס ברכות כגון זונינו פרנסינו מותר לאומרו, אף על פי שאסור לשאול צרכיו בשבת פי' שישאל צרכי פרנסתו מותר לבקש רחמים דהיינו החזירנו בתשו' שלימה וכיוצא בזה וזהו שאמרו [ויקר' ל"ד ט"ו] אסור לשאול צרכיו ולא אמרו אסור לבקש רחמים...

 

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וירא סימן א  

...ולפיכך אין מתפללין בשבת שמונה עשרה שאם יהיה לו חולה בתוך ביתו נזכר ברופא חולי עמו ישראל והוא מיצר, והשבת נתנה לישראל לקדושה לענג ולמנוחה ולא לצער לכך מתפלל ג' ברכות ראשונות וג' אחרונות והמנוחה באמצע...

 

מחזור ויטרי סימן קמ  

ילמדינו רבינו למה מתפללין בחול י"ח ברכות. ובשבת שאנו בטילין אין אנו מתפללין אלא ז' ברכות: כך למדונו רבותינו. למה אין מתפללין י"ח ברכות בשבת. אמר רב הונא מפני שאסור לו לאדם לתבוע צרכיו בשבת. ואמר האלקים. שבת זו מנוחה היא לישראל. שנאמר (מלכים א ח) ברוך י"י אשר נתן מנוחה לעמו ישראל. למה לפי שהק' בחר בשבת תחילה. שנא' (שמות כ) וינח ביום השביעי. ובתפילה שאנו מתפללין בחול יש דברים דחול. כיצד אם היה אדם כסיל או' חונן הדעת. אם היה בעל תשובה או' הרוצה בתשובה. ואם היה בשבייה או' גאל. אם היה חולה או' רופא חולי. וכן כל שאר תפילות. ואמר האלקים למנוחה ניתנה שבת לישראל. ואם הוא מתפלל י"ח תפילות הוא נזכר מעשיו ומיצר ונמצא שם שמים מתחלל. שמחלל את השבת. לפיכך תקינו רבנן תפילה שאין בה צער משום דבר שבעולם

 

רא"ש מסכת ברכות פרק ג סימן יז  

יז אמר רב נחמן כי הוינא בי רבה בר אבוה איבעיא לן הני בני בי רב דטעו ומתחילין בתפלת חול בשבת מהו שיגמרו. אמר להו גומר כל אותה הברכה דבדין הוא דבעי לצלויי שמנה עשרה ומפני כבוד השבת לא אטרחו רבנן. הרב ר' אשר ז"ל מלוני"ל היה אומר דוקא בברכת אתה חונן בלבד שהיא ברכה ראשונה אמרינן דגומר כולה אבל אם נזכר בשאר ברכות פוסק אפילו באמצע הברכה. וליתא כיון דמפרש טעמא דמשום דבדין הוא דבעי לצלויי שמנה עשרה א"כ אין לחלק בכל הברכות אלא כמו שגומר בראשונה כך גומר בכולן. ומיהו נראה כיון שתולה הטעם דגברא בר חיובא הוא ומשום כבוד שבת לא אטרחו

 

ספר אור זרוע חלק ב - הלכות מוצאי שבת סימן פט  

ושוב ראיתי ששלח רבי' יהודה בר' קלונימוס בר' משה לרבי' אפרים בר"י הודיעני איך מתפללים בשבת אלהי נצור לשוני מרע דאסור לאדם שישאל צרכיו דבשלמא שים שלום טופס ברכות הוא כדאמר בירו' גבי רוענו זוננו אבל אלקי נצור דאמורא היה רגיל לאומרה אחר תפילתו והורגלו גם בנ"א כן מי קבעו ותקנו בתפלה לאומרו גם בשבת. והשיב לו ואשר שאל אדוני על אלהי נצור שאדם מתפלל אחר תפילתו אחרי כי ראה בירוש' המדבר על רענו היה לאדוני לשאול דומיא דההיא אם יש להרבות בשבת בהרחמן יצילנו מדקדוקי עניות וינקום נקמת דם עבדיו. כל זה לא תקנו חכמים לדבר. אלא מאי אית לך למימר הואיל ותקנו והנהיגו העולם לאמר ואין כאן בית מיחוש הכא נמי לא שנא:

 

ספר מגן אבות (למאירי) ענין כד  

הוא שאנו נוהגים לומר אבינו מלכנו בשבת של ראש השנה ושל עשרת ימי תשובה, והם אינם נוהגים כן וצווחים עלינו היאך אתם מתפללים בשבת תפלה של שאלת צרכיו של אדם, ולא ניתן השבת לתפלה של שאילת צורך, אלא לתפלה של שבח והודאה וקדוש יום השבת וזכירתו….

 

נמתי להם דברי הרב נמשכים אחרי האוסרים, ואנו כבר בארנו שאין דמיון לימים אלו עם שאר הימים אף לשבת ויו"ט שבהם, שימים אלו נתיחדו לתשובה וכל מיני התפלות הם הערה לתשובה והכנעת יצר. ואף על פי שנתערבו ביניהם קצת דברים של שאלת צורך הכל נגרר אחר העקר

וכן הדין מפני שעקרה לתשובה וליחוד השי"ת ושאלות כלליות להעמדת העם הנבחר אשר בקיומו שישגב שמו של הב"ה ית' שמו וית' זכרו. ואף על פי שיש בקצתם דברים של שאלת צרכים, הואיל ואינם צרכי יחיד אלא צרכי רבים דרך כלל מותר, וכן שהכל נגרר אחר העקר שהוא התשובה והכנעת היצר ויחודו של הקדוש ברוך הוא ית' ושבח והודאה.

 

וע"כ נראה לי שסמכו לומר בה כן כמה פעמים הרחמן ומוסיף בהם כל אחד כפי רצונו, לפי מה שרואה כל אחד בעצמו מה שצריך לו, מה שאין כן בשמנה עשרה שכלם עקר כונתם ותקנתם לשאלת צורך כמו שבארנו, ומתוך כן לא ראינו מי שמוחה בכך, אלא כל אחד מרבה בהם כפי מה שרואה שצריך לו בשבת ויו"ט כבחול, וכן הדין והענין בנסח תפלה זו אבינו מלכנו, ומתוך כך אנו נוהגים לאמרה, והמנהג נאה ומתקבל בעינינו, ואין אנו רואים בכך שום סרך [אסור] ורחמנא לבא בעי.

 

תפילת שבת

EitanBendavid-pray on shabbat

 

Rav Aharon Lichtenstein, Leaves of Faith, page 171

EitanBendavid-pray on shabbat2

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)