דילוג לתוכן העיקרי

תענית | דף כג | גניבת דעת

בסוגייתנו מסופר על אבא חלקיה, נכדו של חוני המעגל, שכאשר חכמים באו אליו כדי לבקש שיתפלל על הגשמים, הוא התנהג בדרך שגרמה לחכמים לתהות על מעשיו. הם ביקשו ממנו שיסביר להם את פשר התנהגותו, ואחד מהדברים שהם רצו שיסביר להם הוא מדוע לא הזמין אותם לשבת ולאכול איתו כשהתיישב לאכול בביתו:

"מאי טעמא כי כריך מר ריפתא לא אמר לן איתו כרוכו?        
משום דלא נפישא ריפתא, ואמינא לא אחזיק בהו ברבנן טיבותא בחנם".

תשובתו של אבא חלקיה היא שלא היה לו די לחם כדי לחלוק עם החכמים, והוא לא רצה שיחזיקו לו טובה לחינם. דברים דומים מצינו במסכת חולין (צד ע"א):

"תניא, היה ר' מאיר אומר: אל יסרהב אדם לחבירו לסעוד אצלו ויודע בו שאינו סועד, ולא ירבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל, ולא יפתח לו חביות המכורות לחנווני אלא אם כן הודיעו, ולא יאמר לו 'סוך שמן' מפך ריקן. ואם בשביל כבודו – מותר".

הברייתא קובעת שאסור לאדם להפציר בחברו לאכול אצלו כשהוא יודע שאותו חבר לא יסעד אצלו, ורש"י (שם ד"ה יסרהב) מסביר שהדבר אסור משום גניבת דעת.

איסור גניבת דעת נלמד מהפסוק "לא תגנבו" (ויקרא יט, יא), והריטב"א וראשונים נוספים אומרים שמפסוק זה אנו למדים לא רק על גניבה של ממון אלא גם על גניבה בכלל. גם בכתובים מכוּנָּה גניבת דעת 'גניבה', כפי שאומר הפסוק ביחס לאבשלום, שעשה עצמו כאילו הוא דואג לטובת העם, בעוד כוונתו האמיתית הייתה לטובתו בלבד (שמואל ב טו, ו):

"וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה לְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָבֹאוּ לַמִּשְׁפָּט אֶל הַמֶּלֶךְ וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל".

לדעת חלק מהראשונים איסור גניבת דעת נכלל באיסור אונאת דברים, אך מדברי הרמב"ם נראה שאלו שני איסורים נפרדים – באונאת דברים עוסק הרמב"ם בפרק י"ד מהלכות מכירה, ואילו בגניבת דעת הוא עוסק בפרק י"ח. בהלכה א' בפרק זה הוא מבהיר:

"אסור לרמות את בני אדם במקח וממכר או לגנוב את דעתם, ואחד עובד כוכבים ואחד ישראל שוים בדבר זה. היה יודע שיש בממכרו מום – יודיעו ללוקח, ואפילו לגנוב דעת הבריות בדברים אסור".

נראה שלדעת הרמב"ם אונאת דברים היא דווקא במקרה שבו האדם מתבייש ונפגע, אך כאשר הוא אינו יודע שרימו אותו – אין כאן אונאת דברים אלא גניבת דעת. ייתכן שלפי הבנה זו גניבת דעת קשורה לעצם הפגיעה באמת, ואילו אונאת דברים קשורה לבושה ולפגיעה באדם.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)