שמואל ב, כא-כד | פרקי הסיום של ספר שמואל

פרקים כ"א-כ"ד הם היחידה האחרונה של ספר שמואל. עד פרק כ' הובאו בפנינו קורות חייו של דוד לפי סדרם הכרונולוגי, והיחידה האחרונה היא אוסף סיפורים שהם מעין 'השלמות' לקורות חייו של דוד - סיפורים נוספים שאירעו לו במהלך חייו. הסיפור הכרונולוגי של ספר שמואל מסתיים בחזרתו של דוד לירושלים לאחר מרד אבשלום, ותיאור שנותיו האחרונות של דוד מובא בראשית ספר מלכים.

הסיפור הראשון מ'סיפור ההשלמה' מתאר את הרעב שהיה בארץ בעקבות חטאו של שאול בהריגת הגבעונים, וכיצד דוד תיקן את החטא והביא לסיום שנות הרעב. לאחר מכן מסופר על מלחמה בין פלשתים ובין ישראל, בה דוד כמעט שנהרג, ועל כן נשבעו אנשיו שהוא לא יצא עמם עוד למלחמה. בהמשך, מובאים כמה סיפורים קצרים על מלחמות ישראל נגד ילדי הרפה הפלשתיים, שהסתיימו כולן בנצחון דוד ואנשיו. בפרק כ"ב מובאת שירת דוד בעקבות הצלתו מידי שאול ומידי כל אויביו. נחלקו המפרשים האם שירה זו חוברה לעת זקנתו של דוד - לאחר שה' הציל אותו מכל אויביו, או בימי צעירותו - לאחר שניצל משאול. פרק כ"ג מביא את "דברי דוד האחרונים" - מעין צוואה רוחנית שלו, ולאחר מכן מונה את רשימת גיבורי דוד. פרק כ"ד - הפרק האחרון של הספר - עוסק בחטאו של דוד במניית העם, בעונש הכבד שניחת על העם בעקבות חטא זה, בבקשת המחילה של דוד ובתיקון החטא ע"י קניית גורן ארונה כדי לבנות בו מזבח לה'.

נראה, שמטרת פרקי הסיום הללו היא לתת מבט כולל ותמציתי על חיי דוד ועל אישיותו. הסיפורים הראשון והאחרון עוסקים בחטא ובתיקונו, והם באים להדגיש את הנקודה המרכזית באישיותו של דוד - החזרה בתשובה ותיקון החטא, כדברי חז"ל: "דוד בן ישי שהקים עולה של תשובה" (מו"ק טז ע"ב). בין שני הסיפורים הללו, המהווים מסגרת ליחידה כולה, מופיעים סיפורים רבים שמטרתם להדגיש את גבורתו של דוד ואת היותו איש מלחמה משכמו ומעלה אשר הושיע את ישראל. שירת דוד מובאת כאן כדי להזכיר את הסכנות הרבות שבפניהן עמד דוד במהלך חייו, וכן כדי להדגיש את גדולתו של דוד, אשר בטח בה' לאורך כל הדרך וידע להללו ולהכיר בכך שהוא אשר שמר עליו מפני כל המתנכלים לו.