שיחה לפרשת חיי-שרה: שלוש נקודות בבניין הבית

  • הרב ברוך גיגי

פתיחה

"יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים"

                                  (ילקוט שמעוני פרשת חיי שרה רמז קט).

בפרשתנו אנו פוגשים במעשיו ושליחותו של עבד אברהם. המדרש אומר עליו שיפה שיחתו יותר מגופי תורה ממש ועל כן עלינו לעיין ולדקדק היטב בכל דיבורו ושליחותו.

עבד אברהם אומר בפרשה:

"וַיֹּאמַר ה' אֱ-לֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם: הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם: וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי"  (כ"ד, יב-יד).

לא ניכנס כאן לכל סוגיית הניחוש אשר דנו בה הראשונים, ולדיון האם היה זה ניחוש כשר לפי ההלכה או שמא אין הדבר כן. אנו כרגע מעוניינים בתוכן דבריו של העבד.

בין שרה לרבקה

מה מחפש העבד? לאיזה כיוון הוא מכוון? כידוע לנו העבד יוצא בשליחותו של אברהם למצוא אישה ליצחק. כמובן שהעבד אמור לחפש את האישה לאור המשלח. אילו תכונות הוא מחפש באישה אותה הוא מועיד לבניין בית אברהם, אשר ממנה עתיד להיבנות בית ישראל? איך הוא מבין את ציווייו של אברהם? מה עליו להביא חזרה לבית אברהם? מהן מעלותיה הנדרשות?

את התשובה לדברים אלו נוכל לראות לאור המדרש:

"ויביאה יצחק האהלה שרה אמו כל ימים שהיתה שרה קיימת היה ענן קשור על פתח אהלה, כיון שמתה פסק אותו ענן, וכיון שבאת רבקה חזר אותו ענן...

"וכל ימים שהיתה שרה קיימת היה ברכה משולחת בעיסה וכיון שמתה שרה פסקה אותה הברכה, כיון שבאת רבקה חזרה.

"כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר, וכיון שבאת רבקה חזר.

"וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה, מיד ויביאה יצחק האהלה"   (ב"ר חיי שרה פרשה ס').

אם כן, ראינו במדרש שלושה דברים שהיו אצל שרה ואותם השלימה רבקה:

א.      ברכה שרויה בעיסה.

ב.       נר דולק מלילי שבת עד לילי שבת.

ג.        ענן קשור על פתח האוהל.

הדברים שהיו בשרה קיימים גם אצל רבקה. אין הדבר סתמי; עבד אברהם חיפש והתכוון להביא אישה עם תכונות אלו.

עתה עלינו לבאר תכונות אלו המופיעות במדרש. כמובן שגם עלינו ללמוד מהן התכונות העקרוניות אשר יש לחפש בעת נישואין על מנת שנוכל ליישמן גם אנחנו בחיינו.

ברכה שרויה בעיסה

העיסה מייצגת את הצד החומרי שבבית. יש צורך עז שהבית יהיה בית נעים וחם, שתהיה בו עיסה מבורכת. אסור שהצד החומרי בבית יוזנח או יישאר מאחור.

כמובן שמטרתנו היא שאף דבר זה ייצא החוצה ויתחלקו בו אנשים נוספים. אין אנו מעוניינים בבית שכולו מתכנס פנימה אלא בבית שתורם את השפע שבו לכלל כולו.

אם נרצה, הדבר זה מקביל למשפט הראשון בברכת כהנים – "יברכך ה' וישמרך". זו הברכה ששרויה בעיסה, הצד החומרי שמתגבש סביב הבית ומשפיע החוצה.

נר דולק מלילי שבת עד לילי שבת

הנר מייצג את האידאליזם. אנו שואפים כולנו להקים בית המושתת ומבוסס על אידאלים תורניים, ערכיים ושורשיים. בית אשר במעשיו ניזון ויונק מהתורה ודואג להפיץ את אורה. גם מרבקה מצופה דבר זה.

עבד אברהם בא ומחפש אישה אשר תהיה שותפה לחזון בניין בית אברהם ובית ישראל בעתיד. אישה אשר רואה לנגד עיניה את המטרה אשר לאברהם, לצוות את בניה ואת ביתה לשמור דרך ה', במובן העמוק ביותר.

בימינו נוצר מצב שבו השאיפה היא למצוא חיבור אישי ורגשי טוב בין בני הזוג. כמובן, דבר זה הוא חשוב עד מאוד ואין לזלזל בו, אך אין בכך די.

אנו שואפים להקים בית על אדני תורה ואמונה. כשאדם מחפש בית עליו לחפש קודם כל וכתנאי יסוד חיבור ערכי בינו ובין אשתו. אין להסתפק בקשר האישי גרידא, על אף חשיבותו הרבה.

על אדם לחפש את שותפתו לחיים תוך התמקדות באידאלים משותפים, בראיית מציאות דומה אשר יכולה להביא לפעולה משותפת מתוך חזון ושאיפות ערכיות משותפות.

כך עשה עבד אברהם בחפשו אישה ליצחק, וכך עלינו לעשות בעקבותיו מדור לדור. אם נרצה אפשר לומר שדבר זה מקביל למשפט השני בברכת כהנים – "יאר ה' פניו אליך ויחנך". האור, הנר, השאיפה, שדולקים בבית ולאורם אנו פועלים ומחנכים.

ענן קשור לאוהל

אף עניין זה משמעותי מאוד, ומשקף את השאיפה לרוחניות, השאיפה לדבר שנמצא מעבר למציאות הרגילה והפשוטה.

עבד אברהם מחפש אישה אשר אינה רואה רק את מה שלנגד עיניה, אלא גם מביטה מעבר. על מנת להיות באותו מקום בארם נהריים ולראות משם את הבניין הגדול שייבנה, הוא בית אברהם, יש צורך לרחף עשרה טפחים מעל הקרקע, לדעת שיש מעבר למה שנמצא עכשיו. יש צורך ברוח חזקה ואיתנה, רוח עשירה ומלאה.

זהו הדבר השלישי אשר מחפש עבד אברהם באישה אותה הוא מחפש לבן אדונו, ליצחק. תכונה זו אכן קיימת אצל רבקה, שם בארם נהריים, עיר נחור.

כבר שם היא בחורה השואפת לרוחניות ומזהה את המסוגלות והפוטנציאל שבמהלך הרוחני הגדול הזה. היא מחוברת כולה לאותה רוחניות כוספת.

כך גם עלינו בעקבות העבד לחפש תכונה זו בבנותנו את ביתנו. אם נרצה נוכל להקביל את חלק זה לחלק השלישי בברכת כהנים – "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". אותה תקווה להתעלות ורוחניות, לנשיאת הפנים מאת המקום אליו, ואותה תקווה וכיסופים לשלום ולשלמות.

 

אלו דברים גדולים אשר מלמדת אותנו פרשייה זו, התנהגותו של עבד אברהם בחכמה ובתבונה רבה. עלינו לקחת ערכים אלו לתשומת לבנו וליישמם בבחירתנו בבואנו לבנות בית כחלק מביתו ומשושלתו של אברהם אבינו.