דילוג לתוכן העיקרי

הוריות | דף ה | שבט אחד שחטא

 

במשנה (ד ע"ב – ה ע"א) ובגמרא (ה ע"ב) מובאת מחלוקת תנאים בדין שבט אחד שחטא בהוראת בית הדין הגדול. לפי מסקנת הגמרא, יש בזה שלוש דעות: רבי שמעון בן אלעזר אומר בשם רבי מאיר שרק אם חטאו רוב השבטים או רוב האנשים יש חיוב פר העלם דבר; רבי שמעון אומר שגם שבט אחד שחטא חייב להביא פר לעצמו; ורבי יהודה אומר שאפילו שבט אחד שחטא מחייב את כל השבטים להביא פר פר לכל שבט.

מחלוקת רבי מאיר ורבי שמעון תתבאר על פי מחלוקתם בתחילת המשנה בעניין קרבנות העלם דבר:

"הורו בית דין ועשו כל הקהל או רובן על פיהן – מביאין פר... דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: י"ב שבטים מביאין י"ב פרים...
רבי שמעון אומר: י"ג פרים".


לדעת רבי מאיר, פר העלם דבר הוא קרבן אחד, שבית דין מביא אותו על כל ישראל; על כן מובן שחיובו חל רק אם חטא רוב העם, הכפוף לבית הדין. לפי רבי שמעון, יש בקרבן זה שני דינים – קרבן של בית הדין וקרבן של השבט החוטא; לכן גם אם חטא שבט אחד בלבד, יביא פר אחד (לפי הבנה זו, צריך לומר שכששבט אחד חוטא, רק אותו שבט חייב בפר, אך בית הדין אינו מביא פר, וכן הוכיח בספר נחלת בנימין על מסכת הוריות, עמ' מד).

ברם, דעת רבי יהודה נראית קשה. מדבריו במשנה עולה שהחיוב מוטל על כל שבט ושבט בפני עצמו, כמו לרבי שמעון. אלא שאם כן, מדוע שבט אחד שחטא מחייב גם את כל שאר השבטים? מתוך כך נראה שיש שוני מהותי בין קרבנות השבטים בשיטת רבי יהודה לבין קרבנות השבטים בשיטת רבי שמעון.

לפי רבי שמעון, כל שבט ושבט מביא פר כדי לכפר על חטאו הפרטי, מלבד הפר הי"ג, המובא על הכפרה הכללית של בית הדין; לפיכך אם חטא שבט אחד, הריהו מביא קרבן על עצמו, ותו לא.

לא כן בשיטת רבי יהודה. לפי שיטתו, י"ב הפרים הם הם הכפרה הכללית של הציבור: פרי השבטים אינם מכפרים על כל שבט בפני עצמו, אלא הם קרבן משותף אחד, המכפר על בית הדין ועל הציבור כולו. לפיכך אין צורך, לשיטתו, בפר נוסף עבור בית הדין, אך מצד שני, האפשרות ששבט אחד שחטא בהוראת בית הדין הגדול יביא פר אחד על עצמו איננה קיימת. לשיטת רבי יהודה, לא ייתכן ששבט אחד יביא פר על עצמו, ואם נוצר 'העלם דבר של ציבור' בבית הדין הגדול, הדבר מחייב כפרה של כל שבטי ישראל. במובן זה שיטת רבי יהודה דומה יותר לשיטת רבי מאיר דווקא, אלא שלשיטתו, גם שגגת שבט אחד בהוראת בית הדין הגדול מוגדרת כ'העלם דבר של ציבור' ומחייבת פר העלם דבר של ציבור.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)