קולי אל ה' אזעק, קולי אל ה' אתחנן

  • הרב אהרן ליכטנשטיין

"קולי אל ה' אזעק, קולי אל ה' אתחנן" / הרב אהרן ליכטנשטיין


לפרשת שמות*

ימים אלו, שאנו עומדים בהם, הם ימים גורליים ביותר לעם ישראל ולכנסת ישראל. ללא קשר לשאלות הפוליטיות, שעל הערכתן חלוקות הדעות, ברור גם לתומכים במהלכים המדיניים, שצפויים לנו ימים קשים. כאשר הלכתי בתחילת השבוע עם הרב עמיטל שליט"א לעודד את ראש הממשלה לפני פגישת הפסגה, איחלתי לו שיחזור מארה"ב עם הסכם שהעם יוכל לתמוך בו, ולו בשברון לב, היות שקשה לצפות למעבר לכך. אנו, כאזרחים נאמנים וכיושבי בית המדרש, צריכים להתמלא חרדה ותקווה, ולדאוג שהפעילויות בהן אנו עוסקים בין כתלי בית המדרש - ובראשם לימוד התורה והתפילה - יתחזקו, יתעצמו ויתעמקו. על השאלה "במה גדול כוחו של ישראל", ששמים חז"ל בפיהם של זקני מדין ומואב, הם עונים "אין כוחו אלא בפיו" - ועל פינו, העוסק בלימוד תורה ובתפילה, לשקף את תחושת הרטט האוחזת בנו בימים קשים אלו.

התפילה שאנו מתפללים בכל יום מקבלת משמעות חדשה בימים גורליים. אומה שאין כוחה אלא בפיה אינה רק מוסיפה פרקי תהילים בסוף התפילה - עלינו לנסוך תוכן וכוונה ברמה אחרת באותן תפילות הנאמרות מדי יום ביומו. מעבר לעוצמה המתווספת לתפילה כאשר היא נאמרת מתוך לב שבור ומתוך הזדקקות לסייעתא דשמיא ורחמי שמיים, גם לתוכנה של התפילה עלינו להוסיף רובד נוסף. בברכת "חונן הדעת", כדוגמא, בה אנו פותחים את התפילה מדי יום ביומו, אנו מתכוונים בימים כתיקונם על המין האנושי כולו ועל עצמנו בפרט. כיום עלינו להתפלל באופן מיוחד על האדם שעתיד בימים הקרובים לקבל הכרעות גורליות מכוחנו. גם מי שאינו מסכים עם דרכו המדינית של ראש הממשלה צריך להתפלל שיהיה לו כוח לעמוד בלחצים האדירים שיופעלו עליו. לו הוכרזה מלחמה, היה גם מי שאינו מסכים לה מתפלל שנצא בשלום, והדיפלומטיה, כפי שאמר המדינאי הצרפתי טיירנד, אינה אלא מלחמה באמצעים אחרים. על כולנו להתפלל לרבש"ע שיחון את ראש הממשלה בדעת ובבינה, כדי שיהיה לו הכוח לעמוד איתן במקום שצריך, לנווט כאשר ניתן ולעשות את ההכרעות הנכונות והרצויות לעתידה של האומה.

ושוב, אם בימים כתיקונם אנו אומרים "ראה נא בענְיֵנו וריבה ריבנו", ולא מבינים לאיזה ריב ועוני הכוונה, הרי
שכיום עלינו להדגיש מילים אלו ביתר שאת. אם בימים כסדרם בברכת "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה" אנו מתכוונים לחזון ישעיהו ולימות המשיח, הרי שקשה להפריז בחשיבותם של שופטים ויועצים נבונים בימים שאנו מצויים בתוכם. כאשר אנו מבקשים "והסר ממנו יגון ואנחה" בימים אלו עלינו לבקש בכל ליבנו שלא יהיה יגון ואף לא אנחה, ביודענו שרבים חושבים שבשביל שלא יהיה יגון צריכה להיות אנחה. התפילה לשלום המדינה, הנאמרת בכל שבוע, נאמרת ביתר שאת וביתר עז בימים בהם אנו זקוקים שהקב"ה ישלח ביתר עוצמה את אורו ואמיתו לקברניטי המדינה, לשריה וליועציה.

וברשותכם, הערה נוספת. מאז ומעולם נהג עם ישראל לפנות לספר התהילים בימים בהם צריך להרבות בתפילה, בין בימים קשים מתוך בקשה ובין בימים נשגבים מתוך שבח והודאה. מנהג זה נובע הן מקדושת כתבי הקודש והן מהמגוון העשיר של התחושות שניתן להביע באמצעות תהילותיו של נעים זמירות ישראל - מ"שמע ה' וחנני" ועד "ארומִמך ה' כי דִליתני". כמובן, צריכה להיות תבונה מסויימת בבחירת הפרקים שאותם אומרים, ועל הפרקים הנאמרים להביע את התחושות שאנו מרגישים ושמתבקש שנרגיש. פרקים ע"ט ופ"ג - פרקים קשים ביותר הן מבחינת המצוקה שהם משקפים והן מבחינת התייחסותם לאויבים ולשונאים - הם לא הפרקים שעלינו לומר בימים אלו. כאשר היו שדיברו במונחי פרק ע"ט - "באו גויִם בנחלתך, טִמאו את היכל קדשך, שמו את ירושלִַם לעיים" - כשביקר האפיפיור בארץ - מחיתי, וכן גם כיום, עלינו להזכיר בתפילותינו פרקים המשקפים את האווירה שאנו רוצים שתשרור בצידנו, המזמינה מקבילה מצידם. אין אנו יכולים לדרוש מהם את הפסקת העוינות והשנאה כאשר אנו מתפללים "שפֹך חמתך אל הגויִם" או "יבֹשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו", ומתכוונים לשכנים עימם אנחנו יושבים לשולחן הדיונים וחותרים לשלום. חס וחלילה, אינני חולק על כך שישנם רגעים בהם נזקק האדם להביע רגשות קשים, ואין אני שייך לאותם אנשים שיש להם בעיה מוסרית עקרונית עם פרקים כאלו, המביעים שטנה; אך במצב בו אנו מצויים - בלתי אפשרי לנסות להגיע להסכמי שלום, ובמקביל להביע רגשות איבה, שנאה ונקמה. חלילה לנו אם נקריב מה שההסכם ידרוש מאיתנו להקריב, ושמהצד הפלשתינאי תישאר אותה עוינות כלפינו כפי שהיא כיום. הנרצה שהם יגידו פרקים אלו, או פרקים מקבילים להם, ויתכוונו אלינו? ובכן, לא ראוי ולא נבון שאנחנו, במציאות העכשווית, נאמרם בהתכווננו אליהם.

עלינו להיות זהירים: רוויי תחושת מצוקה אמיתית מחד, אך מלאי תקווה שנקבל תמורה הולמת על הקרבתנו מאידך. מתוך החרדה, עלינו למלא פינו תפילה ותחנונים לריבון העולמים, שיברך את עמו ישראל בשלום וישכין שלום בתוכנו. את אמירת פרקי התהילים ננווט לכיוונים שאנו רוצים לתת לשאיפותינו, בקשותינו ותפילותינו. במקום "מלא פניהם קלון", נאמר "קולי אל ה' אזעק". במקום "אלֹקים אל דֳמִי לך" - "יענך ה' ביום צרה". במקום "שפֹך חמתך אל הגוים", נתפלל "ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם".



* סיכום שיחה שהעביר הרב בבית המדרש בחודש תמוז התש"ס. הסיכום לא עבר את ביקורת הרב. השיחה פורסמה בדף קשר מס' 766.