דילוג לתוכן העיקרי

תרומה | מצוות הקמת המשכן

בפרשת השבוע מצווים ישראל על בניין המשכן. בעבר עסקנו בשאלה האם עשיית כלי המקדש היא חלק ממצוַת בניין המקדש או חלק ממצוַת העבודה. ספר החינוך, במצווה צ"ה - לבנות בית לה' - כותב שעשיית הכלים היא חלק ממצוַת בניין הבית, ולכן ה"מנחת חינוך" עוסק בדיניהם של חלק מהכלים בפירושו על מצווה זו.

בעשיית המזבח נאמרו מספר דינים: לעשותו מרובע, מאבנים, למלא אותו באדמה, ושלא לבנות אותו על גבי מחילות. דינים אלו נפסקו ברמב"ם בהל' בית הבחירה.

קושייה מעניינת מביא ה"מנחת חינוך" בשם ה"משנה למלך": מחד, נאסר לבנות את המזבח על גבי מחילות; אך מאידך, המשנה במסכת פרה כותבת שכל המקדש היה בנוי על גבי מחילות מפני קבר התהום (כלומר, להפסיק בין המתים שאולי קבורים תחת ההר לבין המקדש הבנוי מעליו). כדי לתרץ זאת, נאלץ ה"משנה למלך" להסביר שאכן תחת המזבח לא היו מחילות, והוא עמד על גבי הקרקע. אילו היו חללים מתחת למזבח - הוא היה פסול, ואסור היה להעלות עליו קרבנות.

מהו שיעור החלל הפוסל את המזבח, אם הוא מצוי מתחתיו? ה"משנה למלך" כותב ששיעור זה הוא טפח, ומביא ראיה מתוספתא (שהובאה גם ברא"ש) הקובעת שקרבנות שהוקרבו בגובה של פחות מטפח מעל הקרקע.

נראה ששיעור זה מלמד על אופייה של חובת חיבור המזבח לקרקע. תיאורטית, ניתן היה לטעון שכל רווח פוסל, ואם יש מרווח כלשהו בין המזבח לבין האדמה - אסור להקריב עליו קרבנות. אפשרות תיאורטית נוספת היא שכל מרווח הקטן משלושה טפחים - אינו פוסל את המזבח, כשם שלדוגמא, גבשושית שגובהה פחות משלושה טפחים המצויה ברשות הרבים - נחשבת חלק מרשות הרבים, ואינה קובעת לה רשות לעצמה.

הכרעתו של ה"משנה למלך", שדווקא מרווח של טפח פוסל את המזבח, משקפת את דעתו על אופייה של חובה זו. אילו רווח כלשהו היה פוסל את המזבח - היינו למדים מכך שהמזבח חייב לגעת בקרקע, ואפילו אם אין הפסק בינו לבין האדמה (שהרי מרווח קטן אינו נחשב להפסק) - המזבח כשר. מאידך, אילו כל מרווח של פחות משלושה טפחים היה כשר, היינו למדים שהפער בין המזבח לקרקע הוא אחד מדיני השיעורים, וכמו בשאר השיעורים - פחות משלושה טפחים אינו נחשב. הכרעתו של ה"משנה למלך" מלמדת שהדין הוא שלא יהיה הפסק בין המזבח לבין הקרקע, והפסק של פחות מטפח אינו נחשב הפסק.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)