משפטים | אלו ואלו מסיני

פרשת משפטים פותחת בפסוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". המדרש מתקשה בלשון "ואלה": מדוע נצרכת ו' החיבור בפתיחה של נושא חדש? תשובתו של המדרש היא: "כל מקום שנאמר 'אלה' - פסל את הראשונים; 'ואלה' - מוסיף על הראשונים: מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני". תשובתו של המדרש מקשרת בין פרשת משפטים לבין פרשת יתרו, הפרשה הקודמת, בה קראנו על מעמד הר סיני.

ה"שפת אמת" מנסה להבין את כוונת המדרש: האם כוונתו היא היסטורית גרידא, שגם פרשת משפטים נאמרה בסיני, או שמא טמונה בו נקודה עמוקה יותר?

במעמד הר סיני התגלה הקב"ה לעיני ישראל, חשף בפניהם מעט מאורו הגדול - אור אין סוף, ונתן להם את עשרת הדיברות ואת מצוות התורה. ניתן לתפוס את גילוי השכינה העצום של מעמד הר סיני כנספח למתן התורה, ולטעון כי עיקרו של מעמד הר סיני היה לצוות את בני ישראל על התורה והמצוות. ה"שפת אמת" מסביר כי פרשת משפטים מוכיחה שמתן התורה אינו עיקרו של מעמד הר סיני: "אך עיקר הרצון, שידעו שאף משפטים שמובנים על פי שכל האדם - עם כל זה הם רק על ידי שכל רצונו יתברך... וזהו שכתוב 'מסיני', אף שמובן על פי השכל. וזהו הטעם שאסור לדון לפני גויים אף שדנים כישראל, כי המשפט לאלוקים הוא". עיקרן של המצוות אינו רק לעשות מעשה מסויים, אלא להבין ולהאמין שבקיום המצווה טמון חוט של חסד לעולם גבוה יותר, המגיע עד כיסא הכבוד: "כי המשפטים הם גבוה מעל גבוה, ושורשם בשמיים".

הסמיכות בין פרשת משפטים לבין מעמד הר סיני מוסברת על פי ה"שפת אמת" בכך שעלינו להבין שהמצוות אינן רק צווים מעשיים, ויש עולמות שלמים החבויים מאחוריהן. על האדם מוטל לחשוף עולמות אלו ולחדש בכל יום את האור שהתגלה במעמד הר סיני: "כי כן בעסק התורה ובתפילה, על פי עבודת האדם להוציא הדיבור בכוח ורצון פנימי, כן מתחדש האותיות של תורה שיש בהן חיות... וזהו שכתוב 'מגיד דבריו ליעקב' - שכוח המשכת חוט פנימי של דברי ה' ניתן לישראל". עתה ניתן להבין היטב את דברי המדרש, "מה ראשונים מסיני אף אלו מסיני": לא רק שמצוות אלו נאמרו בסיני, אלא שעוצמתו של מעמד הר סיני טמונה וחבויה אף בהם, ועל האדם מוטל לגלותה.