דילוג לתוכן העיקרי

ויצא | קפיצת הדרך ותפילת ערבית

אחת הדעות בחז"ל באשר למקורן של התפילות היא "תפילות אבות תקנום" - כלומר, האבות הם שתיקנו את סדר התפילות המוכר לנו היום, שחרית, מנחה וערבית. על הפסוק "ויפגע במקום וילן שם" מובא ברש"י בשם המדרש: "לשון תפילה, ולמדנו שתיקן תפילת ערבית. ושינה הכתוב ולא כתב 'ויתפלל' ללמדך שקפצה לו הארץ". ה"שפת אמת" מתקשה בדברי המדרש: מדוע מקשרים חז"ל בין תפילת ערבית לבין קפיצת הדרך? "ואינו מובן, כי לפירוש הזה שתיקן תפילת ערבית - מה עניין קפיצת הארץ לכאן"?

בתשובתו, ה"שפת אמת" מנתח את דמותו של יעקב לאור נדודיו הרבים ועזיבתו את הארץ. לדידו של ה"שפת אמת", מסעו הבלתי-נודע ומלא התלאות של יעקב בא ללמד על מסר חדש שיעקב מבטיח לעם ישראל, וכדבריו בראשית פירושו לפרשת השבוע: "בודאי היה יציאה זו הכנה ועצה על הגלות, שנוכל לתקן עצמנו גם בחוץ לארץ".

מהו אותו מסר שמייצג יעקב? ה"שפת אמת" מביא מדרש נוסף, המלמד כי יעקב לן בהר המוריה: "נעקר הר המוריה ובא לכאן". ומוסיף ה"שפת אמת": "כיון שהיה ליעקב רצון גדול לבוא להר המוריה, נעקר הר המוריה ובא לכאן". במשפט זה מגלה ה"שפת אמת" את תמצית הווייתו של יעקב - הרצון. דווקא על יעקב, איש הדרך והנדודים, דורשים חז"ל שקפצה לו הדרך. הר המוריה קפץ ובא לרגליו, ואף דרכו לחרן קפצה לפניו. כיצד קפצה לו הארץ? לדברי ה"שפת אמת", הדבר אירע בעזרת הרצון!

הרצון לפי ה"שפת אמת" הוא יכולתו של האדם להפוך מציאות רחוקה לנוכחת. במקום לעשות את הדרך לַמקום, יעקב מביא את המקום אליו. למרות שלבריאה יש חוקים וסדר, והרחוק הוא רחוק ובלתי-נישג, ה"שפת אמת" מלמד כי בבריאה יש גם 'דלת אחורית', המאפשרת לאדם להיחלץ מהכללים הרגילים ולחיות לפי כללים שונים. יש שיאמרו שמערכת זו אינה אלא דמיון, וכי יעקב כלל לא היה בהר המוריה והכל לא היה אלא חלום. אולם דווקא יעקב, איש האמת, מאמין ב'חלום' זה, ובהקיצו משנתו הוא קובע בנחרצות ובוודאות: "אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי"!

לדברי ה"שפת אמת", זוהי הסיבה שדווקא יעקב הוא שתיקן את תפילת ערבית. תפילת ערבית - אין לה קבע. מהותה של תפילת ערבית הוא היכולת להתמצא אף בחושך. דווקא במרחק ובחושך, במקום בו הדברים אינם מדברים בעד עצמם, במקום בו חשב יעקב שאין כלום ועליו לחכות לאור היום, הוא גילה כי אף שם יש אלוקים ותיקן את תפילת ערבית. ללמדנו, שעל אף המרחק על פני הארץ, ישנה דלת קטנה בלב המאפשרת לגשר על קצוות ארץ ולהנכיח את הרחוק - "זה בית אלוקים וזה שער השמים". בדרך זו מסביר ה"שפת אמת" את הקשר שבין קפיצת הדרך של יעקב לבין תפילתו: רק על ידי תפילתו של יעקב, הוא זכה לקפיצת הדרך. ואולי ניתן לומר שתפילתו של יעקב - היא היא קפיצת הדרך!

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)