פרשת בחוקותי - ערך השלום

  • הרב אהרן ליכטנשטיין

פרשת בחוקותי - ערך השלום

אחת הברכות המופיעות בפרשת השבוע כשכר למקיימי המצוות היא השלום: "ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם, ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד" (כ"ו, ה-ו). רש"י על אתר מתייחס לברכה זו, ומסביר מדוע ערך השלום הוא כה משמעותי: "שמא תאמרו 'הרי מאכל, הרי משתה - אם אין שלום אין כלום!'; תלמוד לומר אחר כל זאת - 'ונתתי שלום בארץ'. מכאן שהשלום שקול כנגד הכל". לדברי רש"י, אין ערך להצלחה ולשגשוג כלכליים כאשר הם אינם מלווים בשלום.

נדמה, שאין כוונת רש"י ששלום עדיף על נוחות כלכלית רק מבחינה מציאותית, אלא שבניגוד לעושר פיזי, שלום מהווה גם ערך חשוב מבחינה רוחנית ומטאפיזית. במשנה האחרונה בש"ס נאמר: "אמר ר' שמעון בן חלפתא - לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום". ניתן לראות במשנה זו שערך השלום איננו רק משמעותי לנו, בני האדם, אלא שגם הקב"ה עצמו מייחס לו עדיפות על פני ברכות אחרות, ומכאן ראיה שגם חשיבותו של השלום כערך רוחני היא גדולה ביותר. דוגמא נוספת לרעיון זה ניתן לראות במדרש חז"ל בתחילת שיר השירים, הטוען שהמלך המוזכר במגילה הוא בעצם הקב"ה, ובכל זאת נקרא שמו 'שלמה' משום שהקב"ה הוא "מלך שהשלום שלו" (עיין רש"י בתחילת שיר השירים). השלום הוא ערך שגם הקב"ה עצמו מתהדר בו, ומכאן שיש לו גם ערך מטאפיזי, והוא לא מהווה רק שקט מדיני וכלכלי.

עניין זה חשוב מאוד ביחס לויכוח הציבורי על הפשרה הטריטוריאלית. השוללים אותה מתבססים על טענות שונות, אולם אחת המשמעותיות שבהן, שלעיתים לא נאמרת בגלוי אלא עולה מבין השורות, היא זלזול בחשיבות השלום לעומת ערכים אחרים. תפיסות כאלו יש לדחות בשתי ידיים! אסור לשכוח את ערכו הרוחני והמטאפיזי של השלום ולשאוף להשגתו. אם מציגים את השלום רק כמפתח לשגשוג ולהשתלבות במזרח התיכון - אפשר בהחלט להתנגד לעניין; אולם אסור לנו לשכוח את ערכו הרוחני של השלום, שבגללו גם הקב"ה מתהדר בו. כשמדברים על שלום מן הכיוון הזה, חובה עלינו להצטרף לאותה שאיפה.