דילוג לתוכן העיקרי

בהעלותך | ויהי בנסוע הארון

כל הפרקים הראשונים של ספר במדבר - כולם הכנות למסע מהר סיני אל ארץ כנען: המפקדים והמחנות, סידור הדגלים, בחירת הלויים, המפקדים, המשכן והחצוצרות. פרשיות פסח המדבר ופסח שני המופיעות בפרשתנו - אף הן הכנה למסע לארץ כנען, שכן כשם שפסח מצרים סימל את יציאת מצרים ופסח הגלגל מסמל את ראשית כיבוש הארץ, כך פסח המדבר מסמל את ראשית המסע במדבר.

מדוע יצאו ישראל מסיני דווקא בעשרים לחודש השני? בפשוטו של מקרא, התשובה לכך פשוטה. כפי שלמדנו בתחילת ספר דברים, מהלך אחד-עשר יום מפריד בין הר סיני לבין קדש ברנע - קצה גבול הארץ. אלמלא חטאו ישראל, היו מגיעים לקצה גבול ארץ כנען באחד לחודש השלישי - בדיוק באותו יום בו הגיעו להר סיני שנה קודם לכן. אילו כך קרה, אפשר שהיינו זוכים לקבל את הארץ באותו יום שבו קיבלנו את התורה, בחג השבועות - והלא זוהי מהותו של החג, יום הביכורים וחג הקציר בפשוטו של מקרא וזמן מתן תורתנו במדרשו. אלא שתוכנית זו התנפצה וקרסה אל מול חטאי המדבר, ובראשם חטא המתאווים. בשל התעכבותם במדבר בחטא המתאווים ("עד חודש ימים"), הגיעו בני ישראל לקדש ברנע בימי ביכורי ענבים במקום בימי קציר חיטים, וכבר היו מותשים ורצוצים, וכך נפלו במלכודת המרגלים בתשעה באב, ודחו את כניסתם לארץ בארבעים שנה תמימות.

למעשה, המשבר במסע לא החל בחטא המתאווים, אלא עוד קודם לכן. חז"ל דרשו שפרשת "ויהי בנסוע הארון" נכתבה שלא במקומה כדי להפריד בין שתי פורענויות - בין פורענות כלשהי שלפניה לבין קברות התאווה שלאחריה. אולם דרשה זו זוקקת ביאור: מדוע פרשת "ויהי בנסוע הארון" כתובה שלא במקומה? והלא זהו בדיוק מקומה: לאחר ציון העובדה שהארון נוסע לפני המחנה ולאחר שהחלו ישראל לנסוע!

קריאה מדוקדקת תעמוד מייד על הבעייתיות שציינו אליה חז"ל. בתיאור האידיאלי של נסיעת ישראל במדבר (בפרק י') מתואר כי בני ישראל נוסעים בעקבות הענן והארון נוסע במרכז המחנה. בניגוד בולט לכך, בתיאור המסע בפועל אנו למדים כי ארון ברית ה' נוסע לפני המחנה ואילו הענן פרוש מעליהם. כל התיאור הבהיר, החגיגי והיפה שליווה אותנו עד כה - מתהפך באחת!

פתרון אפשרי לסתירה שבין שני התיאורים מבוסס על 'תורת הבחינות', הידועה לנו מכוחו של הרב מרדכי ברויאר שליט"א: ייתכן שבחינה אחת מתארת את המסע בדרך של נס, והאחת בדרך של טבע. בבחינה הראשונה מוביל הענן, ובשנייה - הארון נוסע לפניהם לתור להם מנוחה, הענן מגן על המחנה ומשה נזקק לעזרתו של חובב המדייני. חז"ל, שנקטו בגישה הרמוניסטית יותר, העדיפו להסביר שהייתה פורענות ראשונה שפגעה בבני ישראל מייד עם נסיעתם מהר סיני, והיא שגרמה להיפוך סדר הנסיעה. חז"ל ביארו את החטא שגרם לפורענות זו - "שברחו מהר ה' כתינוק הבורח מבית הספר" - אך לא פירשו מהי אותה פורענות. ניתן לשער שפורענות זו הייתה מלחמה בשבטי העמלקים, שפשטו שוב על המחנה ערב נסיעתם מהר סיני. כיוון שהתנפלו העמלקים על ישראל, התהפך סדר הנסיעה: במקום שהענן יוליך את המחנה לארץ כנען, הוא עבר להגן עליהם ממעל. כך הפך המסע החגיגי, הטקסי והמכובד מהר סיני למסע מלחמה, שאת הדיו אנו שומעים בפרשת "ויהי בנסוע הארון": "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך".

לקח גדול לדורנו ניתן ללמוד מפרשה זו. לעיתים האידיאלים הגדולים מתנפצים אל סלעי המציאות, ואף על פי כן - הם יישארו במקומם לנצח ויילמדו לדורות. ילדי ישראל צריכים לגדול על האידיאלים הגדולים מחד, ועל ההתמודדות הקשה עם אפשרות ההתנפצות מאידך. התורה מעמידה בפנינו את שני הצדדים האלה כאחד במסע בני ישראל מהר סיני אל ארץ כנען, מן התורה אל הארץ.

סדרת התקליטורים "שירת התורה", מאת הרב יואל בן-נון, מכילה דברי תורה רבים על כל פרשה בספר בראשית. להזמנות: מכללת הרצוג להכשרת מורים, טל' 02-9937333.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)