דילוג לתוכן העיקרי
פרשני המשנה -
שיעור 21

פרשנות המשנה במאה ה־20 | 2

קובץ טקסט

א. משנה מפורשת של רבי אליעזר לוי[1]

1. תולדות חייו של רבי אליעזר לוי[2]

הרב אליעזר לוי נולד בברלין בשנת תרמ"ג (1883) ומכיוון שלא היה בנמצא באותה תקופה בית ספר תיכון יהודי, למד בילדותו בבית ספר לא יהודי, בו השתלם בשפות קלאסיות וספרות. על פי עדותו, חיפושיו הרוחניים הובילו אותו תחילה לכתות ודתות שונות, ומשלא מצא את שביקש חזר והתעניין ביהדות, אליה נמשך דרך ספריו של הרש"ר הירש[3]. הוא השתייך לקהילת "עד ישראל" בברלין, אשר בראשה עמד הרב עזריאל הילדסהיימר, ולמד אצל רבנים שונים בגרמניה. את ראשית לימוד המשנה עשה עם הרב עזרא מונק, יורשו של הרב הילדסהיימר, אתו למד לוי משנה עם פירוש "תוספות יום טוב".[4] לאחר מכן למד לבדו לימוד משנה יומי עם פירושי ברטנורא ו"תפארת ישראל" ובעזרת מילון לביאור מילים קשות. על כך הוא כותב: "כבר אז חשבתי, איזו הקלה תהיה, אם יכתוב אחד פירוש פופולארי בשפה פשוטה ובהסבר כל המקורות".[5] הרב לוי לא נשא בחייו תפקיד רבני רשמי, על אף שהיה ידוע כתלמיד חכם בקהילות בהם התגורר והעביר שיעורים בגמרא ופרשת שבוע.[6] הוא עבד לפרנסתו בגרמניה בניהול בית יציקה. בהמשך הצטרף לתנועת "המזרחי" והיה פעיל ציוני ושותף בהקמת "בנק מזרחי" בתל אביב[7]. הוא עלה לארץ בשנת תרצ"ב (1942), וגם בארץ עבד תחילה בבית יציקה אך לאחר מכן היה מורה בבית ספר מוריה בתל אביב. הרב לוי נפטר בשנת תשכ"ה (1964).

הרב לוי כתב ספרים רבים, כאשר המפורסם שבהם, מלבד פירושו למשנה, הוא 'יסודות התפילה' אשר יצא לאור בשנת תש"ז (1947). את פירוש המשנה הוא הוציא לאור בין השנים תשי"ב - תשי"ח (1958 - 1952).

 

2. המניעים לכתיבת הפירוש

כפי שראינו לעיל, הרב לוי כותב בזיכרונותיו שהרעיון לכתוב פירוש למשנה עלה במוחו כאשר שקד על לימוד המשנה באופן עצמאי והתקשה בהבנתה. בהקדמה לפירוש על סדר זרעים הוא כותב שמטרתו לקרב את הנוער ללימוד המשנה, משום שהמשנה היא השער לתורת ישראל. בסוף ההקדמה הוא כותב על היתרונות שבפירושו, ובין השאר מזכיר שהפירוש הוא עממי, שווה לכל נפש "בהסברה ברורה של כל מושגיה שבמשנה, בעברית מדוברת, שגם מי שאינו בעל ידיעות תלמודיות, יכול ללמוד משנה ולהבין אותה כראוי". עוד כותב שהוא יזכיר לאורך הפירוש את הרקע המדיני והחברתי של דינים שונים המוזכרים במשנה.

3. אופי הפירוש

I. מבואות

על פי 'רוח הזמן', גם פירושו של לוי פותח במבוא כללי על התהוותה של המשנה ונוגע במספר נושאים כללים: סדר הסדרים והמסכתות, מהות המשנה (האם היא ספר הלכה?), משניות קדומות ומאוחרות, תוספות מאוחרות למשנה, אופים של החיים היהודים כפי שעולה מהמשנה, אמונות ודעות במשנה ועוד. הוא אף מפנה לעיין בספרי המחקר על המשנה מרבי זכריה פרנקל ועד ר"ח אלבק. בנוסף, לכל סדר מששה סדרי המשנה יש הקדמה ייחודית ולכל מסכת יש מבוא כללי המסביר במה עוסק כל פרק ופרק.

II. מבנה הפירוש

הרב לוי הדפיס במהדורתו גם את פירוש ברטנורא ורק מתחתיו את 'משנה מפורשת', כנראה מתוך תחושה שלא ניתן ללמוד משנה ללא הפירוש המקובל של ברטנורא.[8] המשנה עצמה מופיעה כיחידה שלמה בראש הדף ושוב בגוף הפירוש. אין הוא מסתפק ב'דיבור המתחיל', אלא הוא מביא משפט מהמשנה ומפרש אותו ולאחר מכן משפט נוסף וכן הלאה. כמו כן, הוא הוסיף ניקוד ופיסוק למשנה.

III. שילוב בין פרשנות מסורתית לבין מחקרית

בספר זכרונותיו[9] הרב לוי מספר על דרכם של רבני ברלין, אשר שילבו לימוד מסורתי עם לימוד מחקרי. דבר זה בא לידי ביטוי הן במבואות לפירושו של לוי, עליהם עמדנו, והן בגוף הפירוש. הוא מעיר הערות רבות הקשורות לנוסח, ראליה, משניות קדומות ומאוחרות, ופעמים גם מבאר משניות בפירוש חדש. מ' מאיר[10] מביא בעניין זה מספר דוגמאות, ונסתפק באחת. המשנה בברכות, ד', א קובעת ש"תפילת הערב אין לה קבע". הגמרא בברכות כז: מסיקה שהכוונה היא לשיטת התנאים שתפילת ערבית רשות (ולא, כפי שניתן להבין מפשט המשנה, שאין לה קבע מבחינת זמן החיוב וזמנה הוא כל הלילה), ומביאה מחלוקת בנושא בין רבן גמליאל לבין רבי יהושע. הגמרא בברכות דף ד: מביאה ברייתא הקובעת שתפילת ערבית חובה, ואילו בדף כז: מובאת מחלוקת בין רבא לבין אביי כיצד לפסוק בעניין. הרב לוי בפירושו רוצה לראות בברייתא בדף ד: הוכחה שבארץ ישראל פסקו שהתפילה היא חובה, בעוד שאמוראים בבבל (לפחות חלקם) פסקו שהיא רשות וכך גם פירשו את המשנה לעיל. הוא ממשיך וטוען שיש סיבה היסטורית להבדל בין הדרך בה פסקו בשני המקומות: בארץ ישראל יכלו להתפלל ערבית בקלות, אולם בבבל לא הותר לבנות בתי כנסיות בתוך העיר אלא רק מחוצה לה, כך שההליכה אליהם בלילה הייתה מסוכנת, ולכן נפסק להקל בעניין.

ב. משנה עם פירוש קהתי

1. תולדות חייו של הרב פנחס קהתי[11]

הרב פנחס קהתי נולד בפולין בשנת תר"ע (1910) בשם פנחס גכטמן, להורים ממשפחות חסידים. בצעירותו למד בחדר ובישיבות, ולאחר מכן למד בבית הספר הדתי ציוני "תחכומני" בוורשה. באותם שנים נעשה פעיל בתנועת "הפועל הדתי" ועבד במחלקת ההכשרה ועליה של מרכז "החלוץ המזרחי". עלה ארץ בשנת תרצ"ו (1935) ולמד שנה באוניברסיטה העברית מתמטיקה ופיסקה, פילוסופיה דתית וקבלה. הוא הפסיק את לימודיו בשל בעיות כלכליות והחל ללמד באופן חלקי בבית ספר למלאכה של "המזרחי" בתל אביב ובמקביל במשרה חלקית ב"הפועל המזרחי". לאחר מכן עבד בבנק "הפועל המזרחי".

בשנת תשי"ג (1953) נבחר כחבר בוועד הפועל של "הפועל המזרחי" וקיבל לידו את מחלקת הנוער. באותה העת עלה בראשו הרעיון להוציא מדי יום קונטרס ובו פירוש למשנה הנלמדת באותו היום, על פי לוח המשנה היומית בו לומדים שתי משניות ביום. בתחילה ביקש ממספר אברכים להציע פירוש בהיר, ומשלא היה שבע רצון מהתוצאות השתכנע לבסוף (על ידי אשתו) לקחת על עצמו את המפעל. אחד מחנכיו בבני עקיבא אשר היה בעל דפוס תמך ברעיון, וכך יצאו בשבוע הראשון 7000 קונטרסים המכילים פסוק מפרשת השבוע, קטע מפרק היום בנ"ך ושתי משניות מבוארות. לאחר שזכה לתגובות חמות, החל להוציא את הקונטרסים במשך שמונה חודשים החל מחודש שבט שנת תשט"ו (1955) ממסכת כתובות. הוועד הפועל של "הפועל המזרחי" היה חתום על הקונטרסים, אשר נשלחו לאלף מנויים, אולם הוא לא שוחרר מעבודתו בתחומים נוספים ולא קיבל תקציב להדפסה, לנייר ולמשלוח. בתנאים קשים אלו, כאשר במשך חודשים ישן לא יותר משעתיים-שלוש בלילה, הוא נאלץ להפסיק את שליחת הקונטרסים. אישים שונים בעלי השפעה התגייסו לעזור, והוועד הפועל של "הפועל המזרחי" לקח את המפעל תחת חסותו ואף שילם לו משכורת על החיבור. לאחר קשיים והפסקות נוספות התערבו אישים וגופים שונים (כגון היכל שלמה) אשר מימנו את ההוצאות, וכך במשך 6 שנים קהתי חיבר את פירוש המשנה כאשר בכל שבוע נשלחו 5000 עותקים של הקונטרסים המכילים 14 משניות מבוארות. בשנת תשכ"ד (1963) כאשר סיים את המפעל, חזר לעבודתו בבנק. בשנת תשכ"ו-תשכ"ז (1967 - 1966) יצאו הקונטרסים כ-12 ככרכים של פירוש המשנה בהוצאת היכל שלמה. בשנת תשכ"ז זכה קהתי בפרס הרב קוק. הרב קהתי נפטר בשנת תשל"ז (1976).

2. המניעים לכתיבת הפירוש

בהתייחסו למפעל הפירוש כתב הרב קהתי את הדברים הבאים[12]:

רבותי, אגלה לכם סוד, שאולי רבים כבר יודעים אותו: במחשבתי תחילה לא היה להוסיף פירוש על המשנה, אלא המגמה שעמדה לפני היתה ליצור תנועה של לומדי המשנה היומית. כיון שראיתי ונוכחתי, שתנועה זאת לא תקום אלא אם כן נגיש את המשנה לציבור בכלים מתאימים המושכים את לבו של האדם והמעוררים בו רצון וחשק להקדיש לתורה את עתותיו המזדמנות לו במשך היום, בשיבתו בביתו ובלכתו בדרך.

מכאן באה המסקנה: יש להגיש את המשנה היומית בצורת חוברת, שיוכל החותם[13] לקחתם איתו, ויהא בכל מקום בבחינת "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו". אבל מחשבה גררה מחשבה אחרת, שהצורה גופה עדיין אין בכוחה להוות כוח משיכה לציבור הרחב על שכבותיו השונות. מן הצורך איפוא לחדש אף בהגשת המשנה ופירושה שתהא למשנה פנים מאירות ומסבירות בדרך השווה לכל נפש.

אם כן, קהתי, כמו ביאליק, אלבק ולוי, ראה את עיקר מטרתו בהנגשת המשנה בעזרת פירוש בהיר המתאים לקורא בן זמננו. כאמור לעיל, הפירוש הוא חלק מרצון כללי להחדיר את לימוד המשנה בקרב קהלים רחבים ובהמשך דבריו[14] שם קהתי הציע תכנית להרחבת הלימוד: כל לומד משנה מהקונטרסים יצרף לפחות עוד שני חברים ללימוד, קביעת שיעורים על המשנה וחגיגות סיום מסכת, הוצאת קונטרסי השלמות הכוללת את כל הפירושים שנאמרו על המשנה, התמקדות בראליה של המשנה כולל מידות, שיעורים, ציורים, תולדות התנאים והיקף מאמריהם במשנה. בנוסף, הרב קהתי הציע לערוך מבחנים ושאלות בכתב וכן כנסים לחקר בעיות במשנה. לבסוף הוא הציע להכין את הכלים למפעל עממי של לומדי גמרא.

3. אופי הפירוש

I. מבואות

כמו הפירושים המודרניים שקדמו לו, גם הרב קהתי פתח את הפירוש על כל מסכת במבוא העוסק בפסוקים הקשורים למסכת, בהסבר קצר על הדינים השונים הנידונים במסכת ומיקומם בפרקים השונים של המסכת. בנוסף, פעמים רבות הוא מייחד מבוא גם לפרק מסוים, לקבוצת משניות או אפילו למשנה בודדת, על מנת להקל על הבנתם. כמו כן, לרוב מקדים קהתי לכל משנה הקדמה קצרה המסבירה במה עוסקת המשנה ומהי הקשרה של המשנה ברצף המשניות בפרק.

II. דרך הפירוש וסגנונו

מצד אחד, אחת ההצלחות של קהתי היא היכולת לבאר בבהירות ובאופן תמציתי, באופן יחסי, דברים עמוקים ומסובכים. מצד שני, שלא כמו הפירושים המודרניים שקדמו לו, הוא אינו מסתפק במילים ספורות והוא מרחיב את הדיבור על מנת להבין את דברי המשנה עד תומם. במקרים רבים הוא מביא מספר פירושים למשנה, בעיקר כאשר ישנה מחלוקת בגמרא כיצד להסביר את המשנה. פעמים רבות הוא מסביר את המשנה כולה על פי קו פרשני אחד ובסוף המשנה הוא מוסיף הערה ארוכה, עם צורת אות שונה, בה הוא מרחיב את הדיבור על פי המובא בגמרא ובמקורות נוספים, או מביא פירוש נוסף למשנה אשר פותח במילים: "בארנו משנתנו לפי...אבל יש מפרשים...".

עוד יש לציין לכך שהמשנה כולה מובאת בתוך גוף הפירוש ולא רק ציטוט חלקי שלה, כך שבפועל ניתן ללמוד את המשנה מתוך הפירוש מבלי לחזור תוך כדי קריאת הפירוש למשנה המובאת בראש העמוד.

III. מקורות הפירוש

פירושיו של הרב קהתי נסמכים ברובם הגדול על הפרשנות הקלאסית: התלמודים, פירוש הרמב"ם, רבי עובדיה מברטנורא, תוספות יו"ט, מלאכת שלמה, תפארת ישראל, שנות אליהו ועוד. בנוסף, הוא עשה שימוש בפירושים רבים נוספים שנכתבו במהלך הדורות ופחות מוכרים לציבור הרחב. הרב קהתי ליקט פירושים מספרים בהם הובאו פירושים נקודתיים למשנה בודדת מפי חכמים שונים. לדוגמא[15], בפירושו לברכות, א', א הוא מביא את ביארו של רבי אברהם אליהו קפלן למושג 'עמוד השחר': "קווי אור הראשונים, שעולים במזרח בסוף הלילה ונקראים 'איילת השחר', הולכים ומתרחבים לאחר שעה, עד שנראים כעמוד אור שקרואים לו "עמוד השחר". בין חכמי דורו הוא מזכיר מידי פעם פירושים מפי הרב אונטרמן, הרב הראשי לישראל (שאף כתב לו הסכמה לפירושו). בנוסף, לעיתים הרב קהתי מציע גם פירושים חדשים על פי פירוש המשנה של ח' אלבק ואחרים.

נראה שהצירוף של כל הגורמים הנ"ל - לשונו הבהירה, הסברו המקיף והעובדה שהוא מציע גם פירושים שונים לאותה המשנה - גרם להפיכת פירושו לאחד מהספרים התורניים הפופולאריים ביותר בדורנו.

ג. פירושים נוספים

בנוסף לפירושים הנ"ל, נזכיר לסיום שלושה פירושים נוספים אשר נכתבו בדורנו. הראשון, שאיננו ממש פירוש, הוא תחילת העמדת מהדורה מדעית של המשנה על פי כתבי יד ועדי הנוסח מדברי חז"ל, גאונים וראשונים. מפעל זה החל בשנת תשל"ב במכון התלמוד הישראלי השלם, בתוך 'יד הרב הרצוג', בברכתו של הרב שלמה יוסף זוין. עד כה יצאו רק מסכתות על סדר זרעים. פירוש שני שנזכיר הוא 'משנת ארץ ישראל' עם פירוש ספראי. זהו פירוש שנכתב על ידי שלושה חוקרים ממשפחת ספראי: שמואל, זאב וחנה ספראי. מטרתם המוצהרת היא פירוש בשיטות המחקר המודרניות כאשר המשנה מתפרשת על פי הידיעות המדעיות השונות: נוסח, ראליה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, השוואה בין מקורות ועוד. המפעל אינו הושלם ועד כה יצאו כל הכרכים על סדר מועד ועוד מסכתות בודדות מסדרים שונים כגון שביעית, ברכות, ערלה, ביכורים, פאה וכתובות.

הפירוש השלישי שנזכיר הוא פירוש למשנה של חברת 'ארטסקרול', אשר הוציאה לאור את "ש"ס שוטנשטיין". הפירוש, אשר יצא על מספר מסכתות בסדר מועד, מחולק לארבעה חלקים: 1. פירוש קצר המשולב בדברי המשנה; 2. ביאור ארוך על כל קטע וקטע במשנה ובו הרחבות והצעות פירוש נוספות של פרשנים שונים; 3. מדור עיונים, בו נידונים לעומק עניינים שונים מהמשנה; 4. מדור 'המשנה בהלכה', ובו תמצית ההלכות שנלמדו במשנה ובביאורה.

 

 

**********************************************************

 

 

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב יוסף מרקוס, תשע"ו

נערך על ידי צוות בית המדרש הוירטואלי

*******************************************************

בית המדרש הווירטואלי (V.B.M) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון

The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash

האתר בעברית:                    http://vbm.etzion.org.il

האתר באנגלית:                http://www.vbm-torah.org

משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5

דוא"ל: [email protected]

 

 

**********************************************************

 

 

 

 

[1]   נעזרתי רבות במאמרו של מ' מאיר, "פירוש 'משנה מפורשת' לר' אליעזר לוי", המעיין, מ"ו, א' (תשס"ו), עמודים 84 - 73.

[2]   הפרטים הביוגראפיים לקוחים מספרו של הרב לוי 'אבות ומדות - פרקי זכרונות ומאורעות מימים לא רחוקים', תל אביב, 1962.

[3]   שם עמודים 24 - 16.

[4]   שם, עמוד 38.

[5]   שם, עמוד 58.

[6]   שם, עמוד 141.

[7]   שם, עמוד 156.

[8]   כך עשה, לדוגמא, הרב שטינלזץ במהדורותו לגמרא, אשר השאיר את פירוש רש"י. באשר לפירושו של קהתי למשנה, תחילה הוא יצא ללא פירוש ברטנורא, אולם במהדורות החדשות הפירוש התווסף לפירוש קהתי.

[9]   שם, עמוד 81.

[10] לעיל, הערה 1 .

[11]  הפרטים הביוגרפים לוקחים מרובם מהספר 'הרב פנחס קהתי – מסכת חייו ופעלו – ספר זכרון', ירושלים, תשמ"ט.

[12] מתוך: 'לסיום מפעל הקונטרסים', בתוך: 'הרב פנחס קהתי – מסכת חייו ופעלו – ספר זכרון', ירושלים תשמ"ט, עמוד 289. הדברים נאמרו בכנס בראשית שנות השישים.

[13] הכוונה למי שחותם על הרצון לקבל את החוברת, מעין מנויים.

[14] שם, עמוד 290.

[15] דוגמא זו הובאה על ידי פרופ' יצחק גילת במאמרו "על משנתו של ר' פינחס ז"ל', בתוך: 'הרב פנחס קהתי – מסכת חייו ופעלו – ספר זכרון', ירושלים תשמ"ט, עמוד 79.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)