דילוג לתוכן העיקרי

בין 'איש ההלכה' ל'ובקשתם משם'

מוקדש ע"י משפחת עתשלום לע"נ מרים בת יצחק ורבקה ז"ל - ט' בטבת
22.12.2015
קובץ טקסט

 

הרב סולוביצ'יק כתב את הטיוטה של ובקשתם משם בשנות הארבעים של המאה העשרים, זמן קצר לאחר שהשלים את כתיבת איש ההלכה. חרף חשיבותו של החיבור – או אולי בגללה – הוא לא ראה אור עד 1978, כאשר הרב פרסם אותו בכתב העת הרבני הדרום.

בשלושת העשורים שבמהלכם השתהה עם פרסום החיבור, ניסה הרב כותרות שונות. בשלב הראשון הוא נקרא "איש האלוהים"; במכתב משנת 1963 לרב ד"ר שמואל קלמן מירסקי (1899‑1967),[1] הרב קורא לו "ההלכה הגלויה ואהבת הא-להים המסותרת", הכותרת המשמשת (בשינויים קלים) לפרק הראשון של הגרסה הסופית; לאחר מכן, במהדורה המודפסת, הוא בחר בשם "ובקשתם משם", כותרת שמקורה (כאמור בפרק 32 לעיל) בפסוק מהתורה: "ובקשתם משם את ה' א-לוהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ד, כט).

אמצע שנות הארבעים של המאה העשרים היה תקופה של פריחה יצירתית עבור הרב והוא כתב במהלך תקופה זו שלושה חיבורים מרכזיים – איש ההלכה, The Halakhic Mind (שנכתב ב-1944 וראה אור ב-1986), ואיש האלוהים, הגרסה המוקדמת של ובקשתם משם. קשה לדעת מדוע פרסם את איש ההלכה זמן קצר לאחר חיבורו (ב-1944 בכתב העת הרבני תלפיות) אך המתין זמן רב כל כך בטרם פרסם את שני החיבורים האחרים. ייתכן שחש צורך לפרסם את איש ההלכה מכיוון שחיבור זה כולל, בין היתר, נימה של הספד לאביו, הרב משה סולוביצ'יק, שנפטר בשבט תש"א (1941). אך דחיית פרסום שני החיבורים האחרים מסקרנת, והרב סולוביצ'יק לא הותיר אחריו רמזים מדוע עשה כן. עם זאת, ניתן לומר שכאשר The Halakhic Mind הופיע לבסוף, הנוסח היה זהה לגרסה שנכתבה ב-1944, ללא שינויים פרט לכותרת ולהשמטת מספר הערות שוליים טכניות, ואילו ובקשתם משם (בזמנו, איש האלוהים) שוכתב טרם פרסומו – שכתוב שכלל ככל הנראה יותר מסידור מחדש או ליטוש של משפטים מסוימים ותו לא. העריכה הראשונה הידועה לנו נעשתה ע"י הרב במהלך שנות השישים, כאשר הוא הכין את החיבור לפרסום בתלפיות, כתב העת שפרסם את איש ההלכה עשרים שנה קודם לכן. כתב היד הערוך אבד, אך צילום של כתב היד המקורי ללא עריכה אותר לבסוף והרב סולוביצ'יק שוב ערך והרחיב את החיבור בשנות השבעים. החיבור המצוי בידינו שונה בהחלט מהחיבור המקורי שנכתב בשנות הארבעים.

קשה להטיל ספק בכך ששלושת החיבורים שנכתבו בשנות הארבעים – איש ההלכה, The Halakhic Mind ואיש האלוהים – מהווים חלקים של תכנית אינטלקטואלית שאפתנית וקשורים זה לזה באופנים שונים, הכרוכים בהשוואות וניגודים. במכתב האמור לעיל משנת 1963 לד"ר מירסקי, הרב סולוביצ'יק מאפיין את החיבור שטרם פורסם ולימים יקרא ובקשתם משם כ"המשך מסתי הראשונה על דבר איש ההלכה" (איש על העדה, עמ' 325). הוא ממשיך ואומר כי בחיבור שטרם פורסם הוא "משרטט דמות דיוקנו של איש ההלכה בעולמו הפנימי בחווייתו ובמרוצו לקרבת הא-להים" (שם, עמ' 326).

הצהרתו של הרב בפני ד"ר מירסקי לפיה החיבור "במחבואי" מהווה המשך לאיש ההלכה מעידה כי קיים קשר מסוים בין שני החיבורים: כלומר, ובקשתם משם ממלא את דיוקנו של איש ההלכה באמצעות חקירת עולמו הפנימי וחווייתו הדתית, ואולי אף באמצעות חשיפת פנים באישיותו ובהתפתחותו שהושמטו בחיבור הקודם. מעניין גם לציין שהרב עצמו הציע את כותרת הספר הכוללת הן את איש ההלכה ואת ובקשתם משם יחד – איש ההלכה: גלוי ונסתר (ירושלים תשל"ט). כותרת המשנה רומזת שאיש ההלכה מתאר את הפן "החיצוני" של איש ההלכה ואילו ובקשתם משם עוסק ברובד הסמוי והפנימי. בקריאה כזו, האישיות "המתדבקת" שמתוארת בשיא התהליך התלת-שלבי המתואר בובקשתם משם תהיה כנראה זהה לאיש ההלכה. כיוון שובקשתם משם מתמקד בהתפתחות "האיש המתדבק" ולא בפנומנולוגיה שלו, ניתן להגדיר את הקשר בין שני החיבורים כך שבשעה שאיש ההלכה מציג את איש ההלכה מבחינה אנליטית – מפרק את השלם לחלקיו – ובקשתם משם הוא חיבור סינתטי המציג כיצד אישיות הלכתית מורכבת ונבנית.[2]

עם זאת, אף שאין ספק כי ישנן נקודות השקה בין "איש ההלכה" ו"איש הדבקות" שמתואר בחתימת ובקשתם משם – בראש ובראשונה, היצירתיות ההלכתית ו"זיהוי הרצונות" – שני האישים הטיפולוגיים האלו שונים זה מזה לכאורה בכמה מובנים. "האיש המתדבק", למשל, מוכן לקבל למאפיינים מיסטיים, בניגוד לאיש ההלכה. פער נוסף מתגלה במפגש עם המציאות. איש ההלכה – בדומה למדען – נוטה לכמת ולסווג, ואילו "האיש המתדבק" נמשך גם להיבטים האיכותניים של המציאות שאינם ניתנים לכימות. לבסוף, תהליך ההתפתחות שעובר "האיש המתדבק" הכרוך בעיסוק תרבותי נרחב ומנעד ענף של חוויות, אינו מתיישב בקלות עם ההשקפה הצרה והממוקדת יותר של איש ההלכה ועם אופיו החמור. הן מבחינת אישיותו והן מבחינת גישתו הדתית, "האיש המתדבק" מציג רב-מימדיות שעל פניה חסרה אצל איש ההלכה.

ניתן לטעון כי הפערים הללו קיימים רק כלפי חוץ. אך ניתן גם לטעון שלא ניתן לפטור פערים אלה בלא כלום – ואם מישהו אכן בוחר להכיר בהם, קיימים מספר הסברים אפשריים להבדלים אלה. ניתן לשער שיהיו כוונותיו של המחבר אשר יהיו, "איש ההלכה" ו"האיש המתדבק" מייצגים שני מודלים שונים של דתיות יהודית; ייתכן גם ש"האיש המתדבק" מכיל בתוכו את "איש ההלכה" ומתרחב מעבר לו; או אולי השקפתו של הרב סולוביצ'יק לגבי "איש ההלכה" התפתחה בין פרסום שני החיבורים.

כל שנוכל לומר בבטחון מלא הוא שללא קשר לשאלה אם יש לקרוא בצמוד את איש ההלכה ואת ובקשתם משם כדי להבין את החיבורים עצמם, אין ספק שיש לקרוא אותם בצמוד כדי להבין את מחברם. דווקא רוחב היריעה, העומק והמקוריות של חזונו הם שהופכים את החיבורים הללו למושכים כל כך – ומבטיחים להם מקום קבוע בקאנון המחשבה הדתית היהודית והכללית כאחד.

 

לעיון נוסף:

הקשר שבין איש ההלכה ו-ובקשתם משם:

א. ישנם חוקרים הרואים בשני החיבורים תיאור של אותה דמות משתי זוויות שונות – אובייקטיבית וסובייקטיבית, אנליטית וסינתטית, או יעד ודרך. ראו למשל אצל אביעזר רביצקי ולורנס קפלן.[3]

ב. אחרים רואים בהם תיאור של שתי דמויות שונות. דוד שץ כותב: "ובקשתם משם משרטט אישיות דתית שמאווייה, חוויותיה וכיוונה רחבים משל אלה המיוחסים לאיש ההלכה".[4] הרב וולטר וורצבורגר רואה את "איש ההלכה" כנוטה לכיוון "איש הדעת", ואילו את "האיש המתדבק" כנוטה לכיוון "איש הדת".[5] מיכאל ברגר טוען שאיש ההלכה מציג את חשיבות ההלכה לאישיות הקוגנטיבית ואילו ובקשתם משם מציג את חשיבותה לאישיות הדתית ומסיק מסקנה דומה לזו של הרב וורצבורגר.[6] דב שוורץ רואה נתק עמוק יותר בין שתי הדמויות, כאשר איש ההלכה מציג את אבותיו הבריסקאיים של הרב סולוביצ'יק ואילו ובקשתם משם מתאר את הרב עצמו.[7]

ג. משה סוקול מציע כי שני החיבורים מתארים את דמותו של איש ההלכה, אך השקפתו של הרב סולוביצ'יק לגבי דמות זו התפתחה בין כתיבת שני החיבורים. לכן דמות איש ההלכה כוללת היבטים רבים יותר של "איש הדת" בחיבור המאוחר מבין השניים.[8]

ד. בין הדעות המובאות בפרק לעיל, הצגתי דעה שאליה אני נוטה: הרב סולוביצ'יק ביקש לסבור שאיש ההלכה והאיש המתדבק הם אותו אדם המיוצג בשני מימדים שונים – חיצוני ופנימי (בדומה לדיכוטומיה של האישיות הפנימית והחיצונית שהוא מפתח ב"בסתר ובגלוי"). עם זאת, אנו כקוראים חשים שאי אפשר לכוף את שתי האישיות הללו לדור בכפיפה אחת, חרף המאפיינים החופפים ביניהן. הדמויות הללו מייצגות כוחות שונים המושכים את המחבר, או היבטים שונים של אישיותו הפנימית הרחבה וחסרת ההרמוניה.

 

 


[1] איש על העדה, עמ' 325‑326.

[2] זהו הניסוח של אביעזר רביצקי, "קניין הדעת בהגותו: בין הרמב"ם לניאוקאנטיאנים", בתוך ספר יובל לכבוד מורנו הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, ערכו הרב שאול ישראלי, הרב נחום לאם והרב יצחק רפאל (ירושלים תשמ"ד), כרך א, עמ' קכט.

[3] רביצקי, שם; קפלן:

Lawrence Kaplan, “Joseph Soloveitchik and Halakhic Man,” in The Cambridge Companion to Modern Jewish Philosophy, eds. Michael L. Morgan and Peter E. Gordon (Cambridge, 2007), p. 227.

[4]

David Shatz, “A Framework for Reading Ish ha-Halakhah,” in Turim: Studies in Jewish History and Literature Presented to Dr. Bernard Lander, vol. 2, ed. R. Michael A. Shmidman (New York, 2008), p. 173 n. 3.

[5]

Walter Wurzburger, “The Centrality of Creativity in the Thought of Rabbi Joseph B. Soloveitchik,” in his Covenantal Imperatives (Jerusalem, 2008), p. 157.

[6]

Michael Berger, “U-Vikkashtem mi-Sham: Rabbi Joseph B. Soloveitchik’s Response to Martin Buber’s Religious Existentialism,” Modern Judaism 18 (1998), p. 108.

[7] דוב שוורץ, הגותו הפילוסופית של הרב סולוביצ'יק, כרך ב' (רמת גן תשס"ח), עמ' 9.

[8] משה סוקול, "אדון או עבד? על האוטונומיה האנושית לנוכח האל בהגותו של הרב יוסף סולובייצ'יק", בתוך אמונה בזמנים משתנים, עמ'  426‑427. סוקול אף כותב כי למרות שאיש ההלכה ו-ובקשתם משם שמים דגש גדול יותר על האוטונומיה האנושית בהשוואה לכתביו המאוחרים יותר, עדיין קיימת אחדות גדולה בין חיבוריו המוקדמים והמאוחרים, מכיוון שיש מתח מובנה בסוגיה של האוטונומיה האנושית אף בכתביו המוקדמים, והכנעה פידאיסטית מוצאת אף בהם מקום.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)