פרק ד | 1 | ציווי ה' לברק ומטרתו

עיונים בספר שופטים

פרטי ציווי ה' לברק ומטרתם

בדומה לסיפורי עתניאל ואהוד, נפתח גם פרק ד' במילים "ויֹסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה'...". אם נעקוב אחר מספר שנות השיעבוד בסיפורים אלה, ניתן לראות כיצד העונש על חטא זה מחמיר והולך:

1. כושן רשעתיים - 8 שנים

2. עגלון מלך מואב -  18 שנה

3. יבין מלך כנען - 20 שנה

גם בתיאור הזעקה מובלטת חומרתו היחסית של השיעבוד ליבין מלך כנען: "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ, וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה (שופטים ד, ג)".

ה', אם כן, מעלה בהדרגה את חומרת העונש בהתאם למספר הפעמים שישראל שבו לסורם; אך שוב, ה' מסכים להושיע את ישראל בעקבות זעקתם. יש, עם זאת, התפתחות אחת חשובה: לראשונה מתערב ה' באופן ישיר בתהליך ההושעה, ומצווה את ברק כיצד לנהוג: "לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן אֶת סִיסְרָא שַׂר צְבָא יָבִין וְאֶת רִכְבּוֹ וְאֶת הֲמוֹנוֹ, וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ".

ה' מצווה את ברק שימשוך ויקח צבא מנפתלי וזבולון, ואילו ה' מצידו ימשוך את צבא סיסרא אל ברק ויתנהו בידו. השימוש הכפול בשורש מש"ך יוצר מעין השוואה בין שני הצבאות ובין מנהיגיהם, השוואה שנמצא לה עוד דוגמאות בהמשך.

מדוע דווקא מבני נפתלי וזבולון? המלחמה תתרחש בעמק יזרעאל, וה' מצווה את ברק לעלות להר תבור. הר תבור נמצא בגבול נחלתם של שלושה שבטים: יששכר, זבולון ונפתלי (ראה יהושע י"ט, יב, כב, לד). כפי שהעלנו בעבר, יששכר לא הצליח להיאחז בנחלתו ולכן התיישב בהר אפרים (ראה שיעור 8). ברק, אם כן, מתבקש לאסוף צבא משני השבטים הקרובים לאיזור הלחימה.

אך הפרט המעניין מכולם הוא העובדה שה' מציין בדיוק את מספר הלוחמים הנדרש: 10,000 איש. דרישה זו, המצמצמת את כמות הצבא, דומה לדרישת ה' בסיפור הבא – סיפור גדעון: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל גִּדְעוֹן רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ מִתִּתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדָם פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי: וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר מִי יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד, וַיָּשָׁב מִן הָעָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נִשְׁאָרוּ".

גם שם ה' דורש לצמצם את כמות החיילים, וגם שם מגיעים למספר זהה – 10,000 (למרות ששם נדרש צמצום נוסף, עד ל-300 לוחמים). נראה שהסיבה לצמצום גם היא זהה: ה' ראה שלמרות שהושיע את ישראל בידי עתניאל ואהוד, ישראל לא ראו בכך את ישועת ה', אלא האמינו שהשופט ומנהיגותו המוצלחת בקרב הם הגורמים לניצחון. כאן, לראשונה, מתערב ה' במספר הלוחמים וממעט אותו, כדי שיהיה ברור שהניצחון הושג בכוחו של ה' – ואז יאמינו בו.

נריה קליין