סוכה | דף מ | עלים של גפנים וקנים
בסוגייתנו מופיע דיון אודות ברייתא בה נאמר בה כי עלים של גפנים וקנים שנאספו בכדי לשמש כחומר בערה להסקה, אין בהם משום קדושת שביעית; לאחר הבאת הברייתא, מקשה הגמרא:
והאיכא עצים דמשחן דהנאתן וביעורן שוה! - אמר רבא: סתם עצים ולהסקה הן עומדין.
לפי פירוש רש"י, מדובר בעצים מיוחדים - 'עץ שמן', שהשימוש בהם הוא לתאורה ואף על פי כן משום שעצים אלו ההנאה בהם היא בהבערתם, אין בהם משום קדושת שביעית.
בעלי התוספות (מסכת בבא קמא דף קא ע"ב ד"ה והאיכא עצים דמשחן) כתבו שייחודם של עצים אלו הוא משום שעצים דמשחן עומדים להסקה, זאת בניגוד ללולב שסתמו עומד בכדי לכבד את הבית ולא להסקה, ועל כן יש בו קדושת שביעית. נראה לומר שהחילוק לדבריהם הוא בין עצים שהשימוש בהם הוא לצורך הסקה ואלו נחשבים כסוג אחד, לבין לולבים שאין השימוש בהם לצורך הסקה אלא לכיבוד הבית – בדומה לעלי גפנים וקנים, שהם נחשבים לסוג בפני עצמם.
לדעת רבי יום טוב אשבילי, הולכים אחר רוב עצים ולא אחר מיעוט עצי דמשחן; לדעתו, פירוש עצי משחן הוא 'עצים לחימום' – כלומר, לאו דווקא סוג מסוים של עצים, אלא מדובר בעצים שמשתמשים בהם לצורך בישול ומשתמשים בהם גם לחימום הבית. אם נקבל את דבריו, נראה כי יש ללכת אחר הגדרתם של רוב העצים, ומכיוון שרוב העצים לא משמשים לצורך כיבוד הבית, גם לולב שמשתמשים בו לכבד את הבית, אין בו משום קדושת שביעית כדין שאר העצים.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)