אופייה של תפילת תשלומין | 4

עד מתי ניתן להתפלל תפילת תשלומין?

אדם שהפסיד תפילה אחת בשוגג - עד מתי הוא יכול להתפלל תפילת תשלומין? בראשונים מופיעות כמה דעות ביחס לשאלה זו.

א. תלמידי רבנו יונה (יח ע"א באלפס, ד"ה טעה) מביאים דעה שאין כל מגבלה על היכולת להתפלל תפילת תשלומין. אפילו אם האדם לא התפלל הרבה תפילות - יכול להשלים את כולן. ואכן, מסברה לא צריכה להיות שום הגבלה על היכולת להשלים תפילות.

ב. תלמידי רבנו יונה מביאים דעה נוספת:

"ואומרים רבני צרפת ז"ל, דדוקא כשטעה ושכח תפילה אחת - יש לה תשלומין, אבל אם טעה ולא התפלל ערבית ומנחה - אינו מתפלל שלשה אלא שתים, אחת של שחרית ואחת של ערבית, שאין התשלומין מועילין אלא לתפלה אחת בלבד".

לפי דעה זו, אין הגבלה על הזמן שבו ניתן להתפלל תפילת תשלומין אך יש הגבלה על מספר התפילות שניתן להשלים. אמנם, אדם ששכח להתפלל שחרית ונזכר רק בערב - יכול להתפלל פעמיים תפילת ערבית ולהשלים כך את התפילה שפספס.

ג. דעה מגבילה אף יותר מופיעה בתוספות (כו ע"א ד"ה טעה):

"ומיהו אם איחר עד המנחה - נראה דעבר זמנו בטל קרבנו, כיון ששהה כל כך, ולאחר שתי תפילות לא מצינו שתקנו חכמים לחזור ולהתפלל אם שכח".

ייתכן שניתן לקשר בין מחלוקת התוספות ותלמידי רבנו יונה לבין החקירה הבסיסית באופי תפילת תשלומין. אם תפילת התשלומין היא הרחבה של התפילה החדשה כדי לפצות על התפילה שפוספסה - יש מקום להגביל את מספר התפילות שניתן להשלים: חכמים אפשרו להכפיל את התפילה, אך לא אפשרו לשלש אותה. הגבלה בזמן אינה שייכת לפי הבנה זו, שכן דין התשלומין מתייחס אך ורק לתפילה החדשה, ולכן ניתן לפיה להשלים תפילת שחרית גם בערבית. לעומת זאת, אם תפילת התשלומין היא שחזור של התפילה המקורית - יש מקום להסביר שחז"ל האריכו בדיעבד את הזמן הראוי לתפילה זו רק לזמן של תפילה אחת נוספת, אך לא מעבר לכך.