דילוג לתוכן העיקרי

חקת | עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן

קובץ טקסט
 
"עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן"[1]
א. הקדמה
בפרשת חוקת מתוארת מלחמת ישראל עם סיחון, אשר במהלכה צבא ישראל כבש את ארץ האמורי (במדבר, כ"א, כא - לא); הפסוקים מלמדים שסיחון כבש את ארצו מיד מלך מואב (שם, כו) ולאחר סיום תיאור המלחמה מופיע הפסוק הבא:
עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן.
(כז).
על פי הפשט, פסוק זה בא למחיש את בעלותו המוחלטת של סיחון על ארץ מואב: ה"מושלים" מתייחסים לעיר חשבון, שהייתה הבירה של ממלכת מואב, כעירו של סיחון מלך האמורי. אולם, בדברי חז"ל מקבל פסוק זה משמעות אחרת:
א"ר שמואל בר נחמן א"ר יוחנן, מאי דכתיב (במדבר, כ"א, כז) על כן יאמרו המושלים וגו'? "המושלים" - אלו המושלים ביצרם; "בואו חשבון" - בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה; "תבנה ותכונן" - אם אתה עושה כן, תבנה בעולם הזה ותכונן לעולם הבא...
(בבא בתרא עח:).
ר' יוחנן לומד מפסוק זה מסר חינוכי שנאמר על ידי המושלים ביצרם: חשבו את שכר המצוות והעונש על העברות ("בואו חשבון"), וכך תזכו להיבנות בעולם הזה ולנחול בחיי העולם הבא. על דרשתו זו של ר' יוחנן מבוססים שני יסודות מרכזיים בדרך העבודה המוסרית על פי ר' ישראל סלנטר, ובהם נעסוק בהמשך השיעור.
ב. חשבון נפש כתנאי בסיסי לעבודת ה'
היסוד הראשון הוא חשבון המעשים, ובו עסק כבר הרמח"ל:
והנני רואה צורך לאדם שיהיה מדקדק ושוקל דרכיו דבר יום ביומו כסוחרים הגדולים אשר יפלסו תמיד כל עסקיהם למען לא יתקלקלו, ויקבע עתים ושעות לזה שלא יהיה משקלו עראי, אלא בקביעות גדול, כי רב התולדה הוא. וחכמים זכרונם לברכה הורונו בפירוש צורך החשבון הזה, והוא מה שאמרו ז"ל (בבא בתרא עח): על כן יאמרו המושלים בואו חשבון...
(מסילת ישרים,[2] פרק ג').
לדעת הרמח"ל, חשבון המעשים ותשומת לב האדם לדרכי התנהגותו נחשבים לבסיס הראשוני בדרך העבודה המוסרית. הדברים מפורטים ומפורשים יותר בחיבור אחר של הרמח"ל, שנקרא "דרך עץ חיים"[3]:
הנה על כן חוב הוא מוטל על האדם לשים עצמו להתבונן, כי אם אינו מתבונן ומחשב, הנה לא תבוא חכמה לבקש אותו, ונשאר בחושך בלא ידיעה, והולך בדרכי ההבל ובאפילה, וסוף דבר יתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, על שלא נשתמש מן החכמה ומן הכח אשר הטביע בו לעשות חיל. זה ודאי פיתוי היצר, הסיטרא אחרא, אשר ישתדל בכל עוז להפילו בזה ובבא, כי כבר ידע אם נפל בזה מעט נשאר לו לשוב ולהתקומם, כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר ודאי, ואין דבר מחליש הנשמה לפני היצר כחסרון הידיעה.
ואם היתה הידיעה רחבה ועומדת על לב בני האדם לא היו חוטאים לעולם, אך לא היה אפילו היצר קרוב אליהם ושולט עליהם, כמו שאינו שולט במלאכים...הלא האדם רוב שנות ימיו עומד לחשוב חשבונות עסקיו, עסקי חיי שעה, ולמה לא ישים אל לבבו אפילו שעה אחת גם לזאת לחשוב מחשבת ממש: מה הוא? ולמה בא לעולם? או מה מבקש ממנו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא? ומה יהיה סוף כל עניניו? זאת היא התרופה היותר גדולה וחזקה שתוכל להמציא נגד היצר, והיא קלה, ופעולתה גדולה, ופריה רב שיעמוד האדם בכל יום לפחות שעה אחת פנוי משאר כל המחשבות לחשוב רק על הענין הזה שאמרתי...
כלל הדברים, האדם שאינו חושב על זה קשה לו מאוד מאוד להגיע אל השלימות, והאדם החושב על זה קרוב אליה מאוד. והחכמים הולכים הלוך וחשוב תמיד, לא יפנו דעתם מזאת, ולכן יצליחו בכל מעשיהם. אך הממעיט לא ימעיט מלהיות לו קביעות זמן לפחות לשים אל לבו אם מעט ואם הרבה, כי אז יצליח את דרכיו ואז ישכיל.
הרמח"ל קובע שחשבון המעשים הוא תנאי כמעט הכרחי להתקדמות בעבודת המוסר: מי שמרגיל את עצמו לחשוב על דרכו ואורחותיו, יוכל בקלות להתקדם ולשפר את מעשיו; אדם שאינו מחשב את מעשיו, לעומת זאת, יקשה עליו מאוד להתקדם בעבודת ה' ולתקן את דרכיו.
דברים דומים כותב ר' ישאל סלנטר באיגרת ששלח לתלמידיו, בה הוא מתאונן על כך שבתחומי העשייה החומרית ברור לכל אדם שלא ניתן להתקדם ולהצליח בלי תכנון מוקדם וחשבון מדויק;[4] לעומת זאת, בעולם העבודה המוסרית רוב בני האדם מזניחים את תחום חשבון המעשים, למרות נחיצותו הרבה, מתוך עצלות וחוסר תשומת לב.
מטרתו המרכזית של ר' ישראל סלנטר בייסוד תנועת המוסר הייתה להחדיר את ההכרה בחשיבותו וערכו של חשבון המעשים. ר' ישראל לימד שבלי עיסוק מתמיד בספרי מוסר ותשומת לב מתמדת לתיקון המעשים האדם לא יוכל להגיע לשלמות בעבודת השם. לשם כך ר' ישראל הקים בתי מוסר שהונהגו בהם סדרים קבועים ללימוד ושינון ספרי מוסר.
ג. חשיבות ההכרה בשכר ועונש
יסוד נוסף שעולה מדברי ר' יוחנן בדרשתו על המילים: "בואו חשבון", נוגע למעמדה של מערכת השכר והעונש בעולם הבא כמניע לגיטימי לעבודת השם. שהרי תוכן החשבון שמוזכר בדברי ר' יוחנן הוא חישוב שכר המצוות ועונש העבירות, וכך כתב ר' ישראל סלנטר בנושא זה בתחילת מאמרו המפורסם איגרת המוסר:
האדם חפשי בדמיונו ואסור במושכלו. דמיונו מוליכו שובב בדרך לב[5] רצונו, בל יחת מעתיד הודאי, עת יפקוד ה' על כל מפעליו ובשפטים קשים יוסר, בל ילכד זר בגללו, הוא לבדו ישא פרי חטאיו; אחד הוא עושה העברה והנענש. מרה היא; בל יאמר האדם: זה 'חלי ואשאנו'.[6]
פגעי התבל מצערים[7] המה למכביר, מול ענשי העברות; תגעל נפש האדם למדי יום[8] לשנה יחשב. אוי לדמיון, אויב הרע הלזה.
טענתו של ר' ישראל היא שהכשל העיקרי בהתנהלות בני האדם, אשר ממנו נובעים החטאים, הוא התגברות כוח הדמיון על ההכרה וכוח השכל. הדמיון מצייר את העבירה בצבעים עזים שמפתים את האדם לחטוא. הכוח השכלי, שיודע שתוצאת החטא היא קבלת עונש, אינו חזק דיו כדי לעצור את כוח הדמיון השוטף. בהמשך דבריו ר' ישראל מסביר כיצד להתמודד עם הדמיון:
מידינו הוא, בכחנו להרחיקו, בתתו אזן קשבת אל השכל, להשכיל על דבר אמת, לחשוב שכר עברה נגד הפסדה; ומה נעשה, הדמיון נחל שוטף, והשכל יטבע: אם לא נוליכנו באניה, היא רגשת הנפש וסערת הרוח...
נשקיף נא בעבודתנו המחיבת לבוראנו יתברך, הלא דבר הוא. מה הוא הכלל אשר ממנו נשאב הפרטים. בלי דעת ובלי תבונה, נכיר, שהאמונה המרחפת בנו, שהאלוקים שופט הוא לתת לאיש כפרי מעלליו[9]... הוא ראשית מצעדנו לעבודתו יתברך.
הוא מאמר חכמינו זכרונם לברכה (מכות כד.), בא חבקוק והעמידן על אחת "וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב). ומאמר חכמינו זכרונם לברכה (בבא בתרא עח ע"ב), "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון" (במדבר כא) "המושלים, אלו המושלים ביצרם. בואו חשבון, בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עברה כנגד הפסדה"
(כתבי ר' ישראל סלנטר, ספריית דורות, תשמ"ט, עמוד 114).
מדברי ר' יוחנן למד ר' ישראל שהדרך הראויה לעצור את כוח התאווה הוא באמצעות חיזוק המודעות הממשית לחשבון השכר והעונש: "בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עברה כנגד הפסדה".
 
*
**********************************************************
*
* * * * * * * * * *
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולנחמיה רענן, תשע"ג
נערך על ידי צוות בית המדרש הוירטואלי
*******************************************************
בית המדרש הווירטואלי (V.B.M) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון
The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash
האתר בעברית:                       http://www.etzion.org.il/vbm
האתר באנגלית:                          http://www.vbm-torah.org
 
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5
* * * * * * * * * *
*
**********************************************************
*
 
 
 

[1]   במדבר, כ"א, כז.
[2]   מסילת ישרים נחשב לאחד מספרי המוסר המרכזיים שאומצו על ידי בעלי המוסר.
[3]   בחלק מהמהדורות של מסילת ישרים החיבור דרך עץ החיים מודפס לאחר מסילת ישרים.
[4]   ואלו הם דבריו:
הלא תראו בהמנהג הידוע המשוטט על פני תבל, לתת עיון והתבוננות בכל העניינים הגשמיים: הסוחר במרכולתו, כמה התבוננות ישתמש טרם יבצע העסק, אם לעשות או לחדול. יחשוב בנפשו ויתייעץ עם ריעיו הנאמנים לו, יתור על הפרטים, יבקש מקום הטעות, עד יוציא הדבר לאור לפי כוחו...לא כן בדרכי המוסר, אשר ההתבוננות בה - החיפוש בכל דרכי ומעשה האדם, להישמר מנטיית הרצון ומהיצר המפריע ומונע כל דבר טוב ומעולה - ההכרחי ומחויב להשגת היראה. ולא תקום המוסר וההנהגה טובה בלא תחבולות גדולות: לאסור כלי המוח לזה, עד שיעשה רושם חזק בלב, לתת עוז ותעצומות לאברים החיצונים, להוציא לפועל העניין המעולה, בל יעצרוהו תאוות הגופניות הפחותה, הקנאה והכבוד הבזויים. ובכל זה עצלות האדם רבה בזה. למעמסה תהיה לו אם יפנה את עצמו זמן קצר לזה, עד אשר גם לביטול הזמן יחשב לו.
(כתבי ר' ישראל סלנטר, ספריית דורות, תשמ"ט, עמוד 200).
[5]   על פי ישעיה, נ"ז, יז.
[6]   על פי ירמיה, י', יט.
[7]   קטנים.
[8]   במידה כזו עד כי...
[9]   על פי ירמיה, י"ז, י.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)