דילוג לתוכן העיקרי

סנהדרין | דף קג | דינו של מנשה

"שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא. שלשה מלכים: ירבעם, אחאב ומנשה. רבי יהודה אומר: מנשה יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר 'ויתפלל אליו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו' (דה"ב ל"ג, יג). אמרו לו: למלכותו השיבו, ולא לחיי העולם הבא השיבו" (משנה ריש פרקין, צ ע"א).
"אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, שנאמר 'ונתתים לזעוה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן יחזקיהו' (ירמיהו ט"ו, ד). מר סבר: בגלל מנשה – שעשה תשובה, ואינהו לא עבוד, ומר סבר: בגלל מנשה – דלא עבד תשובה.
אמר רבי יוחנן: כל האומר 'מנשה אין לו חלק לעולם הבא' מרפה ידיהן של בעלי תשובה. דתני תנא קמיה דרבי יוחנן: מנשה עשה תשובה שלשים ושלש שנים...
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מאי דכתיב 'וישמע אליו ויחתר לו'? 'ויעתר לו' מיבעי ליה! – מלמד שעשה לו הקדוש ברוך הוא כמין מחתרת ברקיע כדי לקבלו בתשובה, מפני מדת הדין" (קב ע"ב – קג ע"א).
אתמול ניסינו לעמוד על סוד יצרו של מנשה לעבודה זרה, והצענו שהדבר נבע ממקור של קודש ומחיפוש עוצמות בעבודת ה'. ואולם, ברור שחטאיו של מנשה גדלו הרבה יותר מכך:
"וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'" (מל"ב כ"א, טז).
מוצאן של חטאות מנשה מן הקודש עשאן חמורות יותר: הוא לקח יסוד נעלה ומשך אותו למקומות השפלים והנוראים ביותר, וחטא והחטיא בין אדם למקום ובין אדם לחברו.
מלבד המלך מנשה ומלבד בנו של יוסף, שהיה לאחד משבטי ישראל, נקרא בשם מנשה עוד אדם אחר במקרא: "וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָן אֶת הַפָּסֶל וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ" (שופטים י"ח, ל). ונאמר בגמרא בבבא בתרא דף קט ע"ב:
"וכי בן מנשה הוא?! והלא בן משה הוא, דכתיב: 'בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשֹׁם וֶאֱלִיעֶזֶר' (דה"א כ"ג, טו)! אלא מתוך שעשה מעשה מנשה – תלאו הכתוב במנשה".
ובירושלמי (ברכות פ"ט ה"ב) הסבירו מדוע נתלתה האות נו"ן שבשם "מנשה" באותו פסוק:
"נון תלוי: אם זכה – בן משה, ואם לאו – בן מנשה".
עוצמה רוחנית גדולה היא נקודת מוצא, והבחירה אם להתעלות ממנה למדרגת משה או לרדת ממנה עד לתחתיות שבא עדיהן מנשה – נתונה לאדם. לכן מובנת בהחלט דעת תנא קמא במשנתנו, שאדם שהשחית כל כך עוצמה כה גדולה, אין לו חלק לעולם הבא. ומצד שני, על פי זה יובן איזה כוח אדיר מייחסת הדעה החולקת לתשובה – שהיא מסוגלת לגאול אפילו אדם שכזה, ולחתור תחת מידת הדין המתוחה כנגדו כדי לאפשר את קבלתו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)