סוטה דף י – 'לא ימחה'

  • הרב ירון בן צבי

כחלק מהדרשות של רבי יוחנן בעניין שמשון, אומר רבי יוחנן ששמשון על שמו של הקב"ה נקרא, שנאמר "כי שמש ומגן ה' אלוקים חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להלכים בתמים". בגמרא נאמר "אלא מעתה לא ימחה", בפשטות הכוונה היא לשמו של שמשון אלא שרבי שמעון בן צמח דוראן (שו"ת התשב"ץ א, קעז) כתב שמותר למחוק שמות של בני אדם שנקראים בשם של הקב"ה כמו עמנואל ואליה. לדבריו דברי הגמרא אמורים על השם 'שמש', שסברו כי הוא אחד משמותיו של הקב"ה, ועל כן הוגדר כי אסור למחות מילה זו ככל אחד משמותיו של הקב"ה אלא שבסופו של הדיון הוסבר כי מדובר בכינוי שמאיר כשמש.

מקור האיסור מצוי בפרשה המחייבת לאבד עבודה זרה. במסגרת הפרשה, התורה מזהירה (דברים יב, ד):

"לא תעשון כן לה' אלוקיכם".

מפסוק זה נלמד במסכת מכות (דף כב ע"א) "אזהרה למוחק את השם" וכן פסק הרמב"ם להלכה (הלכות יסודי התורה ו, א)

מדברי בעלי התוספות (ד"ה אלא מעתה לא ימחה) משמע כי השם 'שלום' הוא מהשמות שלא נמחקים, ואף על פי כן במידה ומדובר בשמו של אדם אין איסור במחיקת שמו. הרמ"א (יו"ד רעו יג) כתב שלכתחילה יש להחמיר במחיקת השם 'שלום'.

מצד אחד, פוסקים רבים סבורים כי מותר למחוק שם שנכתב שלא לשם קדושה, כך סבורים רבי אליעזר ממיץ, רבי שמעון בן צמח דוראן רבי יוסף קארו, רבי שבתאי כהן ועוד. מדברי הרמב"ם נראה כי ישנו איסור למחוק שם אף אם נכתב שלא לשם קדושה וכך נראה לומר גם מדבריו של רבי שבתאי כהן (יו"ד סימן רעו סימן קטן יב), מהם עולה כי ההיתר למחוק הוא רק לצורך תיקון ולא מדובר במחיקה סתם.

אפשר וניתן להציע הבדל נוסף לגבי מי שהתכוון לכתוב שם שבו קיימת קדושה ומחיקתו היא ספק דאורייתא לבין מי שלא התכוון לכתוב שם אך שגיאה בכתיבה יצרה שם שבזה אולי לא תהיה קדושת שם משום שלא נעשה הדבר מדעת ואינו שונה משם של אדם.נעסוק באיסור מחיקת שם ה' כפי שהוא מופיע בסוגייתנו ובפסיקת ההלכה בעניינו.