סוטה דף ח – אין עושין מצוות חבילות חבילות

  • הרב אברהם סתיו

סוגייתנו (ח ע"א) דנה באפשרות לבצע בו-זמנית טקסי השקאה של שתי נשים סוטות:

ת"ר: אין משקין שתי סוטות כאחת, כדי שלא יהא לבה גס בחבירתה; רבי יהודה אומר: לא מן השם הוא זה, אלא אמר קרא: אותה, לבדה.... מאי בינייהו? איכא בינייהו רותתת.

הסוגיה פותחת בברייתא שמצביעה על בעיה ספציפית בהשקייה משותפת של שתי סוטות: או משום המילה "אותה" שמציינת אישה יחידה, או משום החשש שמא נוכחות האישה הנוספת תגרום לסוטה שלא להודות במעשיה. לפי האפשרות השנייה, מסתבר שכאשר אנו רואים שהסוטה רותתת מאימת המים אפשר להשקות יחד עמה סוטה נוספת. בנקודה זו מצביעה הגמרא (שם) על בעיה כללית יותר:

ורותתת מי משקין? והא אין עושין מצות חבילות חבילות! דתנן: אין משקין שתי סוטות כאחת, ואין מטהרין שני מצורעין כאחת, ואין רוצעין שני עבדים כאחת, ואין עורפין שתי עגלות כאחת, לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות!

אמר אביי, ואיתימא רב כהנא, לא קשיא: כאן בכהן אחד, כאן בשני כהנים.

הגמרא מקשה כיצד אפשר להתיר השקיית שתי סוטות רותתות, והרי זה מנוגד לדין "אין עושין מצוות חבילות חבילות"! הגמרא מתרצת שיש לחלק בין השקייה בכהן אחד להשקייה בשני כהנים, אלא שנחלקו הראשונים בביאור הדבר.

רש"י (ד"ה בכהן) כתב:

בכהן אחד - הוי חבילות וכן לגבי עבדים בב"ד אחד ובאדון אחד.

כלומר, כאשר אדם אחד מבצע את שתי המצוות בבת אחת, יש בכך בעיה של "חבילות חבילות". אך כאשר שני בני אדם מקיימים מצוות במקביל, כל מצווה עומדת בפני עצמה והדבר מותר.

עם זאת, הרמב"ם לא פסק חילוק זה להלכה, והמגן אברהם (קמז, יא) כתב שלדעתו יש להבין את החילוק באופן הפוך:

נראה לי שהוא מפרש איפכא דכהן א' ע"כ משקה אותן זו אחר זו לכן אף על פי שמעמידין בבת א' בעזרה שפיר דמי, אבל בב' כהנים שמשקין בבת אחת זה אחת זה אחת אסור.

הנקודה החשובה יותר בדברי המגן אברהם היא, שלדעת הרמב"ם איסור "חבילות חבילות" נאמר גם בשני בני אדם שמקיימים מצוות במקביל, והמגן אברהם כתב שמשום כך אסור לשני מוהלים למול שני תינוקות זה ליד זה.

במה נחלקו רש"י והרמב"ם?

נראה כי לדעת רש"י דין "חבילות חבילות" הוא דין בגברא המקיים את המצווה. כך עולה גם מדברי רש"י עצמו (ד"ה חבילות):

שנראה כמו שהיו עליו למשאוי וממהר לפרק משאו.

מכיוון שכך, לדעתו הבעיה קיימת רק כאשר אדם אחד מקיים את שתי המצוות. לעומת זאת הרמב"ם מבין שהבעיה היא בקיום המצווה עצמה. כלומר, יש טעם לפגם, אולי ביזיון, בכך שהמצווה לא מקבלת מקום נבדל ונפרד בפני עצמה, וממילא אין זה משנה כמה בני אדם מקיימים את המצוות.

לסיום נעיר כי עמדת הרמב"ם עשויה להביא למצב אבסורדי, שבו נאסרו על שני אנשים להניח תפילין או ללבוש ציצית במקביל! כדי ליישב זאת טען ידידי הרב נתנאל בוקס, במאמרו בכתב העת אסיף (ב, תשע"ה) כי דין "אין עושין מצוות חבילות חבילות" נאמר אך ורק במצוות טקסיות, שבהן עשוי טקס אחד לגמד את חברו, ולא במצוות בעלות אופי "אישי" וצנוע יותר.