ראש השנה | דף יז | נתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור

הגמרא בדף יז ע"ב דורשת דרשה מרחיקת לכת:

"'ויעבֹר ה' על פניו ויקרא' – אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם".

ר' יוחנן עצמו מעיד על נועזות הדרשה, שאלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרה. מורנו הרב יהודה עמיטל זצ"ל הרבה לעסוק במדרש זה בשיחותיו לחודש אלול, כפי שמשתקף גם בספר שיחותיו – "עת רצון". הרב עמיטל ביקש להבליט שתי נקודות מרכזיות:

א. התעטפות. הרב עמיטל נהג להקפיד הקפדה יתירה על עטיפת הראש לשליח הציבור בי"ג מידות, וכך נהוג בבית המדרש של ישיבת הר עציון עד עצם היום הזה. כל שליח ציבור בסליחות, או בעל קורא בתענית ציבור, נדרש לעטוף את ראשו בטלית, אף שבקהילות אשכנז נהגו שמי שאיננו נשוי אינו מכסה את ראשו בטלית.

הרב עמיטל ראה בהתעטפות ביטוי עמוק להסתרת ה"אני", ובלשונו (בשיחה "שומע תפילה", בספר עת רצון) – "גם האדם המתפלל נדרש להסתיר עצמו, להסתיר את האגואיזם האישי". העמידה בתפילה, בהשקפתו של הרב עמיטל, דורשת מן האדם להתמסר לכלל ישראל, ולהתנתק לרגע אחד מעולמו הפרטי והאגואיסטי. לכן ראה חשיבות כה רבה בהתעטפות.

אמנם, הרב עמיטל גם הדגיש שהסתרת העצמיות אין פירושה בריחה מאחריות. הוא הבהיר שאדם מסתיר את צרכיו האישיים והקטנוניים דווקא כדי שבאופן אישי יוכל לקחת אחריות על הכלל, ולהידמות לקב"ה בכך שהוא שליח ציבור. י"ג המידות, שעל אודותן נסובה דרשתו של ר' יוחנן, הן המידות שבהן עלינו להידמות לה'. הרב עמיטל הבהיר שעלינו להידמות לקב"ה לא רק בי"ג המידות, אלא גם בעצם הנכונות להתעטף כשליח ציבור ולקחת אחריות למען הכלל.

ב. "עימו אנכי בצרה". הצגת הקב"ה כשליח ציבור נתפסה אף היא בהשקפת הרב עמיטל כעניין מרכזי ביותר. הרב עמיטל מסביר שסדר הסליחות פותח בפסוקי רוממות ה'. פסוקים אלה, הנדרשים כדי לבקש ולתבוע סליחה ומחילה, עלולים להעניק את התחושה שלפיה הקב"ה כה מרוחק ונשגב עד שאין באפשרותנו לפנות אליו בתפילה, אך מדברי ר' יוחנן למדנו כי "עדיך כל בשר יבואו" – התפילה מביאה לשיא הקרבה, כך שהקב"ה כביכול שורה בינינו ועובר לפני התיבה. כך מסביר זאת הרב עמיטל:

"...הרעיון המופלא שגם הקב"ה כביכול מתעטף בטלית ועומד עימנו בתפילה. אחד מן החששות הכבדים בתפילה הוא שמא אינני ראוי לעמוד לפני ריבונו של עולם; "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ". דברי הגמרא נוטעים בנו ביטחון כי בשעה שאנו מתפללים אנו עומדים במחיצתו של הקב"ה, והוא כביכול מתפלל לצידנו. כך יש להסביר גם את הפסוק "לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ": המתפלל מרגיש כשליח של הקב"ה, העומד איתו בתפילה ואומר לו 'בקשו פני'".