שיחות מועדים
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב אהרן ליכטנשטיין שמרנות וחידוש בחנוכה תהליך הטהרה הוא לקיחת דבר טמא וטיהורו. לעומת זאת המונח חנוכה מציין דבר חדש. עמ`י לאחר נס החנוכה עובר את אותו התהליך הן מבחינה תורנית והן מבחינה לאומית. שיחות מועדים
הרב משה ליכטנשטיין מגילת אסתר והדילמה החינוכית היהודים הגולים בממלכתו של אחשוורוש משתלבים בתוך העם הפרסי. הם אומנם שומרים על דתם, אך הם אינם רואים בעיה בהשתתפות במשתה של אחשוורוש שהיוותה סמל לשחיתות ולבעיות מוסריות. מורדכי מייצג את היהודי השומר על דתו, ואילו אסתר מייצגת את היהודי שמתאים את עצמו לחברה והיא אכן נושאת חן בעיניה רואיה. מרדכי מזכיר לאסתר שבית אביה ימשך בעם ישראל רק אם היא תאבק על קיומו. מעשיה של אסתר, ויוזמתה להציל את העם היהודי הם אלו שזיכו אותה בכך שהמגילה תקרא על שמה. המאבק שבין הסתגרות בתוך הדת לבין פריצה מוחלטת קיימים בכל דור. השילוב בין השניים, וההתמודדות עם אתגרי השעה היא דרכה של הישיבה. שיחות מועדים
הרב אהרן ליכטנשטיין אסתר- אז והיום אסתר של תחילת המגילה היא פסיבית. רק כאשר מטיח בה מרדכי דברים קשים, היא מבינה את גודל השליחות שלה והופכת להיות מנהיגה ומובילה. אנו צריכים לשאול את עצמינו איך אנחנו יכולים לעשות יותר, כיצד אנו יכולים להועיל לעם ישראל. שיחות מועדים
הרב יהודה עמיטל שובנו א-להי ישענו מוקדש לזכרם של 23,447 חללי צה"ל ו2,576 נפגעי טרור שמסרו נפשם על קידוש השם. שני פרקי התהילים הרצופים- פ`ד ופ`ה מציגים שילוב של `עת ספוד ועת רקוד`. תכונה מיוחדת שקיימת בעמ`י המאפשרת לנו לבצע את השניים ביחד, בגלל האמונה שלנו במהות קיומה של מדינת ישראל- קידוש השם בעולם. שיחות מועדים
הרב יעקב מדן תשובה ישנה גישה הרואה בחזרה בתשובה התנערות מחטא כך שהוא אינו קיים יותר ואינו חלק מהאדם. ישנה גישה אחרת שאינה מקבלת את העלמות ומחיקת החטא. התשובה היא התעלות מעל. היא התקדמות ביחס למקום שהיה קיים באדם. ולכן בעת הווודיוי צריך לחשוב על מה אנו מתוודים מעבר לרשימה הכתובה בסידור. כשסופו של דבר מטרת עשרת ימי תשובה אינה רק ההתרחקות מהחטא- אלא ההתקרבות להקב`ה. שיחות מועדים
הרב יהודה עמיטל קול השופר ושעבוד הלב מדוע לא תוקעים בראש השנה שחל בשבת- הרי זאת בקשה מפורשת של הקב`ה שכך יעלו זכרונות? בתוך המשניות העוסקות בהלכות תקיעות שופר ישנה המשנה של `וכי ידיו של משה`. מדוע היא שם? לומר לך- שכך גם השופר. מטרת השופר היא לסייע לכוונה ולא להיות עיקר הכוונה בראש השנה. שעבוד הלב אינו תלוי בשופר אלא בכוונת הלב המלאה. שיחות מועדים
הרב יעקב מדן תשובה החטאים אינם נדבקים בנו ולכן ניתן להסירם מעלינו. אך חזרה בתשובה אינה `פתיחת דף חדש` אלא תיקון יסודי ועמוק בנו. יש להכיר בחטאים. לערוך רשימה של חטאים אישיים שעשינו על מנת להכירם. ימי התשובה נקבעו לתחילת השנה כי ככה צריכה השנה להתחיל- בתהליך של חזרה והתקרבות. שיחות מועדים
הרב אהרן ליכטנשטיין צום גדליה רבים אינם מתחברים לצום גדליה כי הם חשים שמדובר בארוע קטן על פני היסטוריה. יש לקחים רבים שניתן ללמוד מהארוע במיוחד לנוכח היותינו דור שחווה את רצח רבין. עלינו להרים בעוז את דגל התורה והמצוות על אף המחנות מבחוץ. שיחות מועדים
הרב אהרן ליכטנשטיין "מן המצר קראתי י-ה" – על תשובה של נורמה ותשובה של משבר דברים שלהלן אני מבקש לבחון שני דגמים של תשובה, על מקורותיהם, אופיים, והיחס שביניהם. שיחות מועדים
הרב אהרן ליכטנשטיין שיחה לראש השנה - שומע תפילה בתפילות הימים הנוראים אנו מבקשים פעמים רבות שה' ישמע לתפילותינו. הרב ליכטנשטיין זצ"ל מסביר את הרבדים השונים בחשיבות שמיעת התפילה, ומוסיף ש'האזנה' אף גדולה מהשמיעה, שכביכול הקב"ה מצפה לשמוע את קולנו. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב אהרן ליכטנשטיין להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך מזימתה של "מלכות יוון הרשעה" שעמדה על עם ישראל הייתה "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך". למרות ההקבלה הבולטת בין שתי המזימות, יש ביניהן הבדל במושא המזימה – התורה לעומת המצוות, וכן בצורת הפעולה. איזה משני המהלכים פוגע יותר בכנסת ישראל, ומאיים יותר על עתידה? שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב עזרא ביק שיחה לפרשת מקץ - חנוכה - פך השמן כסימן לדורות בשיחה שנאמרה בחנוכה, מסביר הרב ביק את המסר שנס החנוכה מעביר לדורות - מציאת פך השמן כדוגמה לכוחותיו ויכולותיו של ניצוץ טהרה קטן. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב אהרן ליכטנשטיין כנגד ארבעה בנים דיברה התורה שאלת הרשע לעומת שאלת התם נובעת ממקום של רצון להתרחק ממנהגים ישנים. הוא אינו שואל על מנת ללמוד אלא על מנת למרוד. אנו לומדים כי קודם כל יש לענות לכל בן בצורה המתאימה לו ושנית אנו למדים על בעיותיו של הדור- יש לדעת כיצד לבוא ולתעמת עם אלו הרוצים לוותר על היהדות בטענה כי היא אינה מתאימה. יש להעביר את הוויכוח אל המגרש שלנו, לערכים ולעקרונות שלנו שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב אהרן ליכטנשטיין שיחה ליום העצמאות: מקלט מדיני והגשמת חזון יום העצמאות מחזיר לנו במלוא עוצמתה ועומקה את התודעה, שכאן, בנחלת ה', ניתן לקיים אך גם להתקיים, להגשים וגם לחיות. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב יעקב מדן שיחת ראשי הישיבה לשבת שובה בשיחה זו הרב יעקב מדן מאפיין את מהות התשובה ונותן עצות והדרכות מעשיות לקראת קיום מצווה חשובה וקיומית זו. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב יהודה עמיטל שיר חדש בכל יום נדרש שיר חדש, המתאים למאורעות אותו היום. דרך פסוקי הנביאים ומדרשי חז"ל, מנסח הרב עמיטל את יסודותיו של שיר יום העצמאות, גם כאשר מגיעים ימי גאולה, אך קרן של משיח עוד מושפלת. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב אהרן ליכטנשטיין חנוכה - הדלקה והטבה שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב יהודה עמיטל לנו בשת הפנים שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב יהודה עמיטל תפקיד הדמיון בסליחות שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב יהודה עמיטל עשרת ימי תשובה - הנשיאה בעול והאחריות שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ט
הרב אהרן ליכטנשטיין להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך שיחה לפרשת מקץ – שבת חנוכה: נוסח 'על הניסים', שאותו אנו מוסיפים לתפילת שמונה-עשרה ולברכת המזון בימי החנוכה, פותח בתיאור מזימתה של "מלכות יוון הרשעה", כשעמדה על עם ישראל, "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך". שיחת ראש הישיבה
הרב אהרן ליכטנשטיין להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך נוסח 'על הניסים', שאותו אנו מוסיפים לתפילת שמונה-עשרה ולברכת המזון בימי החנוכה, פותח בתיאור מזימתה של "מלכות יוון הרשעה", כשעמדה על עם ישראל, "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך". שיחת ראש הישיבה
הרב אהרן ליכטנשטיין שיחה לתענית אסתר - נזכרים ונעשים נעניתי להעביר שיחה היום, לתענית אסתר. זוהי בקשה לא קלה – מבחינת העיתוי, ומבחינת הנושא. שיחת ראש הישיבה
הרב אהרן ליכטנשטיין דרישת ציון וירושלים שיחה ליום ירושלים: "כי אעלה ארוכה לך, וממכותיך ארפאך, נאום ה'. כי נידחה קראו לך, ציון היא, דורש אין לה" ... שיחת ראש הישיבה
הרב יעקב מדן כבר הקדימו שקליהם לשקליך מהו הנגף עליו מדובר בתחילת פרשת כי תשא, ומדוע הוא יובא על עמ`י אם הם לא יימנו כמו שמצווה הקב`ה? מדוע מתו במפקד בימי דוד שבעים אלף איש? האם היה זה מניין העם או מפקד צבאי? לאורך כל התנ`ך נראה שהמפקדים באים בהקשר צבאי. אך מה רע בזה? הקב`ה מעניש את דוד כי בעוד שהוא מתכונן לכבוש את העולם, ישנו חלק בירושלים שעדיין לא בידיו וזהו מקום המקדש. כך גם לגבי מרדכי שהיה בכיר בצבאו של אחשוורוש, אך לא דאג לבניין המקדש. אך מסופר שישראל תרמו שקלים לבית המקדש בתקופה זו, כלומר הם החלו לעזור בבניין המקדש. כך גם בפרשתנו, משה מונה את בנ`י לשם בניית המשכן,

עמודים