הרשמה בעיצומה
ערכים ומידות בעבודת ה'
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 1 - לעָבדה ולשָמרה - החובות האוניברסליות של האנושות (א) בבואנו לעצב את אישיותנו על פי ערכי התורה, עלינו לעסוק בשלוש רמות של ציפייה ואחריות: התביעות המופנות כלפינו כבני אדם, כיהודים, וכבני תורה. בשיעור זה נעסוק ברמה הראשונה והאוניברסלית, דהיינו - "לע?בדה ולש?מרה". "לש?מרה" פירושה אחריות ביחס למה שכבר ניתן לנו, הן מבחינה אקולוגית, הן מבחינה חברתית והן מבחינה דתית - והיא כוללת הבנה שהקב"ה הוא האדון על הכל ואנחנו פועלים בתור שומריו.  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 2 - לעָבדה ולשָמרה - החובות האוניברסליות של האנושות (ב) "לעבדה" פירושה פיתוח ויצירה. לעבודה ערך רב בהשקפת עולמנו, הן כביטוי של גמילות חסדים, על ידי עזרה לזולת ושכלול העולם; הן כמילוי חובתנו כלפי הקב"ה, המוטלת עלינו בתור שלוחיו; הן כפעילות הנחוצה לשמירת הבריאות הנפשית ופיתוח עצמי מוסרי; והן בתור הטבעת חותם אנושי בעולם. השקפת עולמנו נותנת גיבוי מוחלט למה שידוע כ'אתיקת העבודה', המטעימה את חשיבות העבודה במובן המוסרי, הפסיכולוגי, הדתי והחברתי. מכאן שיש להתרחק מהתופעה של נהנתנות כשרה למהדרין, גם אם לא נאמץ גישה סגפנית.  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 3 - נספח: האם התורה מחליפה או משלימה ערכים אוניברסליים? האם התורה כוללת ערכים אוניברסליים? האם היא יכולה להתיר מה שנאסר לפי החוק האוניברסלי? כיצד ניתן להבין את מאמר חז"ל המפורסם "דרך ארץ קדמה לתורה"?  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 4 - `בכל דרכיך דעהו` - שני דגמים בעבודת ה' (א) ישנה עבודת ה' על ידי 'דבר מצווה', וגם עבודתו באמצעות 'דבר רשות'. האדם יכול וחייב לעבוד את ה' דרך המקצוע שלו, אבל מה יש לעשות כאשר קיימת עימות בין שני דרכים אלו בעבודת ה'?  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 5 - `בכל דרכיך דעהו` - שני דגמים בעבודת ה' (ב) בכל תחום עיסוק, יכול האדם לבטא את יחסו לריבונו של עולם. הדבר מתבטא בשני אופנים: מדוע הוא עושה את מה שהוא עושה, ואיך הוא עושה זאת. לאור זאת, כיצד יש להתייחס לאנשים עובדים? האם על האדם לנסות להגדיל את זמן עיסוקו בעבודת ה' הישירה (ת"ת, תפילה, וכו') על חשבון עבודת ה' של "בכל דרכיך דעהו"?  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 6 - `ויצו ה' א-להים על האדם` - חיים של מִצווה (א) היהודי מוגדר על ידי היותו מ?צ?ו?ה. האם הדבר נוגד את מטרת המימוש העצמי? כיצד יש להבין את הקביעה ש"גדול המ?צ?ו?ה ועושה ממי שאינו מ?צ?ו?ה ועושה"?  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 7 - `ויצו ה' א-להים על האדם` - חיים של מִצווה (ב) המטרה היא הזדהות עם רצון ה'.  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 8 - עשה תורתך קבע: מרכזיותו של תלמוד תורה (א) התורה צריכה להיות קבועה בחיינו מכמה בחינות: ראשית, מבחינה ערכית, הקשר שלנו לתורה - והקשר לקב"ה הנוצר דרכה - צריך לחדור לכל פינות חיינו ולהוות מסגרת לכל עיסוקינו. שנית, על התורה להוות גורם קבוע בסדר יומינו, מבחינת מחוייבות ומשמעת. פרט לכך, עלינו להפנים את התורה ולהופכה לחלק של קבע מאיתנו, בשאיפה לבנות אוצר של תורה שייאר ברשותנו לעולם. לבסוף, עלינו ליטול אחריות היסטורית - כעזרא בשעתו - להמשכיות התורה בתוך החברה היהודית.  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 9 - עשה תורתך קבע: מרכזיותו של תלמוד תורה (ב) התורה צריכה להיות מרכזית בעולמו של כל יהודי פשוט, ולא רק בעולם של רבנים וראשי ישיבות. הדרישה הרדיקלית לעשות את התורה קבע מציבה מחוייבות מיוחדת להעמקה בלימוד התורה. על כך ניתן ללמוד מהשאלות שנשאל כל יהודי בבית דין של מעלה: אם פלפל בחכמה, אם הבין דבר מתוך דבר, ואם קבע עיתים לתורה. על האדם להיות מעורב בלימודו, מבחינה רגשית ושכלית, ולהקדיש ללימוד את הזמן הראוי. השיעור עוסק בשאלות הקשורות לחובה זו: כיצד מפתחים מוטיבציה ללמוד? כיצד הופכים לתלמידי חכמים?  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 10 - קביעת יעדים בצמיחה רוחנית: התמחות או הרחבה? (א) שלושה תחומים מרכזיים בעבודת ה' הם תורה, עבודה וגמילות חסדים. האם ההלכה מעדיפה שנעסוק בכולם במידה שווה, או שנתמחה באחד מהם? שאלה זו עולה הן מבחינת האחריות האישית וההתפתחות הדתית, והן מבחינת הניסיון להיענות לצרכים ציבוריים, חברתיים, לאומיים ואוניברסליים. מה פירוש הקביעה ההלכתית "העוסק במצווה פטור מן המצווה"?  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 11 - קביעת יעדים בצמיחה רוחנית: התמחות או הרחבה? (ב) גם ברמה האישית וגם ברמה הציבורית, יש ערך גם להתמחות ולהרחבה. יש לחתור למעין "חינוך ליברלי": מצד אחד - להשיג רמת קיום בסיסית, וכן זהירות וזריזות, ביחס למצוות כולן, שכן במישור הקיום הממשי ואף במישור הגשמת הערכים, יש צורך ברמה מינימלית של עבודת ה' בכל המרחב השלם של קיומנו. עם זאת, מצד שני, חשוב שיהיה דחף כלשהו להתעלות, שאיפה להתמסרות וללהט שתוסיף מימד איכותי מעבר לעבודה הרגילה והיומיומית, לפחות בתחום אחד.  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 12 - קביעת יעדים בצמיחה רוחנית: התמחות או הרחבה? (ג) מהם סיכוני הצמצום הרוחני? אסור שההתמחות הרוחנית תזניח תחומים שלמים בעבודת ה' ותתייחס אליהם בזלזול. גם בקרב חז"ל מוצאים מגוון גישות דתיות, וכך קבעו חז"ל שר' חנינא בן תרדיון עסק בתורה בלבד, ולא בגמילות חסדים. כשבוחרים תחום התמחות רוחנית, יש לתת את הדעת לשלבים השונים בחיים, לצרכי החברה, ולכשרונות האישיים. אין פתרון אחיד למציאת האיזון הראוי.  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 13 - להיות דתי ולהיות טוב - על יחסי דת ומוסר (א) כיצד יש להגדיר את המונחים "טוב" ו"דתי"? האם הקב"ה מצווה מצוות משום שהן טובות, או שמא הן טובות בגלל שהוא מצווה אותן? כיצד יש להבין את החיפוש אחר טעמי המצוות?  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 14 - להיות דתי ולהיות טוב - על יחסי דת ומוסר (ב) האם דתיות ללא מוסר היא עמדה לגיטימית? מתי נקרא "צדיק רע", ומתי נאמר "גם כי תרבו תפילה אינני שומע"? יש להבחין בין רע פעיל לבין חוסר-מודעות לתחום של בין אדם לחברו. אמנם ביחס לאחרון, יש לשים לב שיש רמה של אי-רגישות ושל דתיות אנוכית שבה ההתעלמות מאחרים מיתרגמת לסוג של רע פעיל.  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 15 - להיות דתי ולהיות טוב - על יחסי דת ומוסר (ג) כיצד עלינו להתייחס למוסריות שאינה דתית? כיצד יש להתייחס למקרים בהם נראה לנו שקיימת סתירה בין ציווי דתי לבין המוסר? האם ההתמודדות היא לגיטימית?  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 16 - להיות דתי ולהיות טוב - על יחסי דת ומוסר (ד) מהם הסיכונים בגישה שהצגנו? כיצד יש להציג את מצו?ת מחיית עמלק מבחינה חינוכית? בחלוקת משאבים חינוכיים, האם יש להדגיש את הנחלת הפן הדתי או את הנחלתו של הפן המוסרי?  ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 17 - `הן יקטלני לו איחל`: הביטחון בה' (א) מהי עמדת ההלכה ביחס להתערבות רפואית ולמאמץ אנושי בכלל? באיזו מידה ניתן להתחשב בסייעתא דשמיא, ומתי אומרים "אין סומכין על הנס"? השיעור בוחן שיטות המצויות אצל חז"ל, בעל 'חובות הלבבות', הרמב"ן, רבנו בחיי, ה'חזון איש' ואחרים, ומבחין בין שני מובנים של ביטחון: ביטחון שמקורו באמונה בכך שיהיה טוב, וייחול לקב"ה בכל מצב, בלי קשר לעתיד שהוא צופן, הנובע מאהבה. ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 18 - `הן יקטלני לו איחל`: הביטחון בה' (ב) לשני סוגי הביטחון נמצא ביטוי בספר תהילים. למרות ששתי הגישות הללו קיימות בכנסת ישראל מראשיתה, ייתכן שחורבן הבית הראשון והגלות שבאה בעקבותיו חוללו מפנה יסודי בתפיסת הביטחון. היום יש דגש חזק מדי על בטחון האמונה, ויש לאזן אותו בבטחון האהבה. ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 19 - עמו אנכי בצרה - אתגרי השואה מהם הפירושים הדתיים המוצעים לנוראות השואה? האם ניתן להבין אותה? אין אנו נבחנים ביכולתנו למצוא או להמציא הסברים מפולפלים. מבחננו הוא בזכרון יהדות אירופה בבניינה ובחורבנה ובהפקת לקחים לעתיד. ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 20 - כי אם החרש תחרישי בעת הזאת - הדאגה לכלל ישראל מגילת אסתר מתארת את התפתחותה של אסתר בשני מישורים: במישור כוחות הנפש ובמישור המודעות המוסרית. כאשר מרדכי מעורר אצלה את ההזדהות עם כלל ישראל ואת המצפון היהודי, היא מוצאת גם את כוחות הנפש כדי להתמודד עם המן ואחשורוש. מה גרם למפנה זה אצל אסתר? ומה נענה לעצמנו בעומדנו נוכח מצבו הירוד והמסוכן של עם ישראל כיום? ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 21 - `אשרי איש שלא ישכחך` - התשובה והשִיבה (א) ישנה תשובה של חזרה מחטא, וישנה גם תשובה של שיבה אל ה', המנסה לתקן היעדר יחס מצד האדם כלפי הקב"ה. אם אפשר לאזכר חטא כלשהו בסוג השני של התשובה, הריהו החטא הוא השכחה. השכחה אינה בעייתית רק בגלל חוסר המודעות לנוכחותו של הקב"ה, אלא גם בגלל היסח הדעת מנוכחותו. מהם מימדי איסור השכחה ומהן תוצאותיו? ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 22 - `אשרי איש שלא ישכחך` - התשובה והשִיבה (ב) בקשריו של האדם עם הקב"ה, ישנן בעיקר שתי סכנות רוחניות. ראשית, עבודה זרה; ובמובן הרחב, כל המסתעף ממנה: אמונות תפלות ותפישות שגויות של הקב"ה. שנית, כפירה או אתאיזם; ובמובן הרחב, ריחוק קיומי מקשר חי עם הקב"ה. איזה מהם גרוע יותר? איזו סכנה יותר מוחשית עבור הציבור שלנו? מהם המניעים לכך? ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 23 - לב טהור - על תיקון המידות ואיזון הערכים (א) הרמב"ם קובע שיש לחזור בתשובה לא רק ממעשים רעים, אלא גם ממידות רעות, כלומר, מתכונות אופי שליליות. מהן המידות האלו? מדוע היינו חושבים שאין כאן חיוב תשובה? מדוע הוא קובע ש"אלו העוונות קשים מאותן שיש בהן מעשה"? לאור הנ"ל, כיצד נבין את אופי חיוב התשובה? ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 24 - לב טהור - על תיקון המידות ואיזון הערכים (ב) מה מקומה של הפנימיות ביהדות? כיצד ניתן להבין את היחס בין דברי הרמב"ם בתחילת הלכות תשובה לבין דבריו בפרק ז'? הרמב"ם מלמד אותנו כאן גם על הצורך באיזון, ועל הצורך להתאים את המסר המאוזן לצד הדרוש תיקון אצל השומעים. מהו, אם כן, הצד החלש אצלנו הדרוש תיקון? ערכים ומידות בעבודת ה'
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 25 - `ושמרו דרך ה'` - חשבון נפש הציבור הדתי המודרני (א) בנסיבות בהן ההשקפה הדתית-מודרנית מוצאת את עצמה תחת התקפה (בעיקר מצד החרדים), יש מקום לחשבון נפש כפול: א. האם דרכנו לגיטימית? ב. האם אנחנו באמת פועלים בהתאם להשקפתנו? קודם כל, יש להכיר במה שמשותף בינינו לבין החרדים. הנקודות העיקריות שבהן אנחנו חלוקים שונות בארץ ובחו"ל: בחו"ל המוקד הוא היחס לתרבות והשכלה כללית, ובארץ - היחס לציונות ולמדינה. אנחנו דוגלים בהשכלה כללית משום שאפשר ללמוד ממנה על מורכבות החוויה האנושית. מדוע זה כה חשוב? ערכים ומידות בעבודת ה'

עמודים