הרשמה בעיצומה
עיון ר"ה
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב אוהד פיקסלר מסכת ראש השנה – קביעת מועד שבועות הגמרא במסכת ראש השנה מחפשת מקור לשבעת ימי התשלומים לחג שבועות לשיטת תנא קמא ורבי שמעון. בשבתך
הרב אביעד ברטוב האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני כלל גדול למדנו אנטיגונוס איש סוכו (אבות א:ג): אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם... בשבתך
הרב אוהד פיקסלר כורש: מלך כשר או החמיץ? המשנה הראשונה במסכת ובעקבותיה הגמרא מבחינים בין ספירת השנים למלכי ישראל לבין הספירה למלכי אומות העולם. השאלה שנידונה היא מתי מתחלפת שנה למניין המלך- האם בתחילת חודש ניסן או בתחילת חודש תשרי. הגמרא מבחינה בין מלכי אומות העולם, אשר מונים להם את השנים מחודש תשרי למלכי ישראל, המתייחסים לחודש ניסן. השיעור עוסק בראיות שהובאו בסוגיה מדמותו של כורש (כרש) תוך בחינת השאלה מהי משמעות כשרותו על מנין ראשי השנים, ומדוע קיימת מחלוקת בדבר. בשבתך
הרב אביעד ברטוב עיבור השנה בשיעור זה נעסוק במצוות העיבור, ונבחן מדוע חודש העיבור הוא חודש אדר, ומהם השיקולים אשר על פיהם יכול בית דין לעבר את השנה, ובסיומו נבחן כיצד את התרחשות בבית בשעת העיבור. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר בין פסח לסוכות השיעור עוסק בבחינת הלימודים השונים המשווים בין סוכות שבועות ופסח, החל מהלימוד במסכת ראש השנה המשווה בין שבעת ימי פסח לימי התשלומים שלאחר שבועות, דרך גזירה שווה טו טו המשווה דינים שונים בין פסח לסוכות, ועד להשוואה כוללת בין החגים לדינים שונים המובאת בירושלמי ובאחרונים. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מוסיפים מחול על הקודש (א) תוספת שביעית בשיעור זה נדון במספר השוואות המופיעות בסוגיה במסכת ראש השנה בין תוספות שונות: תוספת שבת, תוספת שביעית ותוספת יובל ויום הכיפורים. השיעור הנוכחי עוסק בתוספת שביעית, בשאלת אופיו (דאו' דרבנן או הלכה למשה מסיני), בשאלת מהותו (הרחבה של זמן או של איסורים), וביחס בינו לבין תוספות אחרות. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מוסיפים מחול על הקודש (ב) תוספת שבת נעסוק בשתי הסברות המרכזיות בדין תוספת שבת (הרחבה של שבת או מצוה בפני עצמה),ב מוקרות לדין זה, בתוקפו (דאורייתא או דרבנן) ובהשלכותיו (חיוב נשים, חיוב כרת, קבלה בפה, זמן התוספת) בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מוסיפים מחול על הקודש (ג) – יום שהוא לילה בשני השיעורים הקודמים עסקנו בסוגיית תוספת שבת ותוספת שביעית. בשיעור זה נמשיך לגעת בשאלת יסוד שעלתה בשיעורים הקודמים - האם העובדה שמקדימים את הזמן המקודש ומוסיפים עליו מגדירה את התוספת כחלק מהזמן הבא. לדוגמא: האם זמן תוספת שבת נחשב כבר כשבת לכל עניין. בשבתך
הרב אביעד ברטוב מסכת ראש השנה – ארבעה ראשי שנים האדם מראשית ימיו עסק בהגדרת פרקי זמן לניהול יומו ומשקו. לוח השנה על חודשיו, השעון על שעותיו הם אשר מכתיבים לאדם את שגרת יומו. לאורך ההיסטוריה בחרה כל אומה לתת משמעויות לפרקי הזמן השונים. המצווה הראשונה שנתנה לישראל כאומה היא מצוות קידוש הזמן. בתוך ששה סדרי משנה, המסכת שעוסקת בענייני הזמן השלכותיו הלכתיות ומחשבתיות רוחניות היא מסכת ר"ה. בשבתך
הרב אביעד ברטוב יובל בזמן הזה – שחרור עבדים פסק הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל (י, יג) : שלשה דברים מעכבין ביובל, תקיעה ושלוח עבדים והחזרת שדות לבעליהן, וזו היא שמיטת קרקע. קביעת הרמב"ם מעלה את השאלה האם בימינו, בהם מוסד 'עבד עברי' אינו קיים בעולם, במידה ויהיה בי"ד שימנה שמיטות וירצה להחיל דין יובל , יהיו ביכולתו לבצע זאת? כדי לענות על שאלה זו נעמיק בדברי הברייתא בר"ה ט ע"א שם מובאת המחלוקת המשולשת בין רבי יהודה רבי יוסי וחכמים על אפיון הדברים המעכבים את היבול מלחול.