הרשמה בעיצומה
ספר זמנים
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב אביעד ברטוב 01: 'כי ששון ליבי המה': על שיקולי העריכה בסידור ספר זמנים – משומר שבת לשומר תודעת שבת בשיעור זה נעסוק בשיקולי העריכה של ספר זמנים. במסגרת עיוננו, נעלה את השאלה מדוע שינה הרמב"ם מן הדרך בה סידר רבי יהודה הנשיא את סדר מועד המקביל לספר זמנים. התשובה לשאלה זו תחשוף בפנינו את שיקולי העריכה הכלליים של הרמב"ם בספרו משנה תורה, אשר חורגים מניסיון להציג באופן פרקטי ויישומי את ההלכה ונוטים לכיוון המהותני יותר. לסיום, נעלה את השאלה מהו האופן בו יש ללמוד את הלכות שבת בדורנו מתוך נקודת מבט של הרמב"ם, כפי שהבין אותה הרב סולוביציק בספריו. בשבתך
הרב אביעד ברטוב מלאכת מחשבת ופיקוח נפש בשבת - רמב"ם זמנים א-ב בשיעור זה נעסוק ביסודות אותם מגדיר הרמב"ם בפרקי המבוא למלאכות השבת – מלאכת מחשבת (נבהיר את הצורך ביסוד זה בהלכות שבת ואת מקורו) ויחסי שבת ופיקוח נפש. נבהיר את שתי האפשרויות להסביר את הסתירה בין הלכותיו של הרמב"ם בריש פרק ב', הראשונה והמקובלת מבהירה כי הרמב"ם סבור ששבת דחויה אצל פיקוח נפש, והשנייה המובאת אצל חלק מהאחרונים ששבת הותרה אצל פיקוח נפש. במסגרת דיון זה, נדון במקורותיו של הרמב"ם מסוגיות הגמרא ובהשלכות המחלוקת האם שבת הותרה או דחויה בדעת הרמב"ם בשבתך
הרב אוהד פיקסלר אבות ותולדות תקציר: בפרק ז' מהלכות שבת הרמב"ם מגדיר את אבות המלאכה בשבת, ואת היחס בין אב המלאכה ובין התולדות. בפרקים שלאחר מכן הרמב"ם מפרט את דיני המלאכות והתולדות השונות. בשיעור השבוע נעסוק במספר סוגיות יסוד בנוגע לאבות המלאכה לאור חז"ל בייחוד בגמרא ושיטת הרמב"ם כפי שעולה מפרק זה. בשבתך
הרב אביעד ברטוב מלאכת הוצאה – בין מן למשכן מתוך ט"ל מלאכות שבת זכתה מלאכת הוצאה למספר המשניות והסוגיות הגדולה ביותר במסכת שבת. התייחסות נרחבת זו אומרת דרשני – יש לברר במה נתייחדה מלאכה זו? שיעורנו יתחלק לשלושה חלקים. בחלק הראשון נדון בחלקיה השונים של מלאכת הוצאה – פעולת ההוצאה וההכנסה, ובמחלוקת התלמודים בשאלה האם מדובר באב ותולדה או שני מאפיינים של אב אחד. בחלק השני נעבור לעסוק במקורותיה של המלאכה, אשר בשונה משאר מלאכות זכתה למספר מקורות מן הכתובים, נעיין בשיטת בעלי התוספות המבינים כי ריבוי המקורות הקיימים למלאכה זו נובעים דווקא מהיותה מלאכה גרועה, נעמוד על משמעות הביטוי, ונבחן את עמדת הרמב"ם ביחס למלאכה תוך שימת לב לשאלה באיזו מידה עלינו להתייחס לכל אחד מן המקורות. בחלק השלישי והאחרון נבחן לאור הניתוח שהצענו מהו המוקד במלאכת הוצאה: פרשת המן כשיטת בעלי התוספות או מלאכת המשכן כשיטת הרמב"ם. במידה ואכן מדובר במלאכה, נעסוק בהגדרות השונות המופיעות בראשונים למלאכת הוצאה, נפתח בשיטת בעלי התוספות כי הוצאה מלאכה גרועה ונעבור משם לדברי הרמב"ם שאינו רואה במלאכה זו מלאכה גרועה. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר הגדרת איסור עובדין דחול המונח 'עובדין דחול' מופיע פעמים רבות בראשונים ובפוסקים כמניע לאיסור פעולות בשבת וביום טוב. כאשר מעיינים במקרים השונים בהם נזכר טעם זה, קשה למצוא משנה סדורה מתי הוא קביל ומתי לא. בשיעור זה נעיין בשתי גישות יסוד לעניין זה, גישתו של הרמב"ן, המגדירה את עובדין דחול כנימוק דאורייתא, וגישתו של הרמב"ם, המבחינה בין 'עובדין דחול', איסורין משום חשש 'עובדין דחול' ואיסורי 'דבר דבר'. לקראת סיום השיעור, נעבור לבחון את היישום של שתי הגישות בפוסקי הדורות האחרונות, ואת האבחנה בין עובדין דחול, לאיסורי שבות בשבתך
הרב אוהד פיקסלר איסור תחומין בשבת וביום טוב בשיעור השבוע נעסוק ביסוד איסור תחומין בשבת וביום טוב, לאור שתי שיטות בסיסיות בראשונים: הרמב"ם והרמב"ן, ולאחר מכן נדון ביחס שבין איסור תחומין בשבת לאסירו הקיים ביום טוב, ונבחן האם האיסור קיים בשני המועדים הללו באופן שוויוני. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר תוקף העינויים ביום כיפור בשיעור נעסוק בשיטת הרמב"ם במקור חובת חמשת העינויים ביוה"כ לאור דברי הגמרא והראשונים. נאפיין את היחס בין איסור מלאכה ואיסור אכילה ושתייה וכן את דרשות הגמרא במקור דין העינוי. לאחר מכן, נבהיר את מחלוקת הראשונים האם רק אכילה ושתייה נאסרו מהתורה ושאר עינויים מדרבנן (-בעלי תוס') או שמא כל העינויים מקורם מהתורה (- הגאונים והרמב"ם). בסיום הדברים נבהיר את הבנת הנצי"ב במשמעות העינוי כנגזרת מהגדרת התורה לאיסורי יום הכיפורים. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מלאכה בחול המועד הגמרא במסכת מועד קטן עוסקת במלאכות המותרות והאסורות במהלך ימי חול המועד. הסוגיה העוסקת במקור איסור מלאכה בימים אלו מופיעה במסכת חגיגה (יח,א) ומובאים בה חמש שיטות תנאים בנושא. במסגרת השיעור השבוע נעסוק בפסיקת הרמב"ם בנוגע למקור איסור מלאכה בחוה"מ. בעקבות פסיקה זו, נבחן את היחס ליום י"ד בניסן ונעסוק במשמעות איסור המלאכה. לאחר מכן נבחן את תוקף איסור המלאכה בדברי הרמב"ם ובראשונים נוספים. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מצוות אכילת מצה בערב טו ניסן בפרשת בא אנו קוראים על שתי מצוות שונות- הקרבת קרבן פסח, וחג מצות שבעת ימים. ישנה מחלוקת שתחילתה בדברי התנאים וממשיכה בימי הראשונים והלאה במשך הדורות בשאלה האם אנו רואים בציווים אלו מקשה אחת, או שמא יש להפריד ביניהם לשתי מצוות שונות בעלות נקודות ממשק. מחלוקת זו אינה פרשנית בלבד אלא בעלת השלכות בנוגע למניין המצוות ובפסיקת ההלכה בחג הפסח.בשיעור נעיין במחלוקת הרמב"ם ור' דניאל הבבלי, ובמחלוקת הראשונים (רש"י רמב"ם, ר' דוד), על הבנת דברי המכילתא ועל הבנת ביאור הסוגיות השונות בגמרא. בשבתך
הרב אביעד ברטוב אשרי העם יודעי תרועה - הלכות שופר בשיעור זה נעסוק בשאלות הבאות : מהו המבנה של הלכות שופר ביחס למבנה הלכות לולב ? משמעתו של הביטוי 'יום תרועה' יהיה לכם? מהו היחס בין תפילה לתקיעת שופר ונעיין בשיטתו של רבי חיים מבריסק המסביר לאור דברי הרמב"ם כי גם היא תקיעה היא תפילה ? כיצד סידר הרמב"ם הלכות תקיעה בשופר , ומה מלמדנו סידור זה על אופייה של מצווה יחודית זו. בשבתך
הרב אביעד ברטוב סוכה של שבי ציון בשיעור זה נעסוק בפרשייה היסטורית מעניינת: סוכתם של שבי ציון. על פי הכתוב עשיית הסוכות של השבים עוררה שמחה רבה שלא הייתה מימות יהושע בן נון וכל זאת למה? 'כי לא עשו סוכות מימות ישוע בן נון' בשיעור זה נסקור את הפירושים השונים לפסוק זה, ונברר האם אכן בימות שבי ציון לא קיימו את מצוות הסוכה, או שמא המצווה קוימה אך באופן שונה מן התקופה שקדמה לשיבת ציון. עיסוק בשאלה זו יביא אותנו להתמודדות עם השאלה המשפטית באיזו מידה כדי לקיים מצוות סוכה צריך המקיים להיות בעל קניין פרטי בה וכן בשאלה מהי מהותה ומטרתה של מצוות סוכה. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר קידוש החודש על ידי ראיה וחישוב בשיעור השבוע נדון בקצרה במחלוקת הגאונים בשאלת מה העיקר- ראייה או חישוב שידוע מראש. דיון זה אינו נוגע ישירות לדברי הרמב"ם בהלכות קידוש החודש, אך הוא בהחלט מהווה רקע חשוב לו. בסיום הדברים נעיר על נקודה מעניינת בכתבי הרמב"ם בהקשר זה. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר יסודות בקידוש החודש – עם וארץ בשיעור זה נעסוק במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בנוגע לקידוש החודש: האם יש לקדש את החודש דווקא בארץ ישראל (רמב"ם) או לא (רמב"ן), האם יש לקדש את החודש דווקא בית דין גדול/סמוך (רמב"ם) או כל בית דין של שלושה (רמב"ן). נבהיר מחלוקת זו דרך דברי ראשונים ואחרונים ובהסתמך על חלוקת הרי"ד בין הציויים המוטלים על בית דין הגדול כלשעצמם, לחיובים אותם הם מבצעים רק מכוח היותם שלוחי כנסת ישראל. חלוקה זו תבהיר אף את עמדת הרמב"ם ביחס למחלוקת ההיסטורית בין 'בן מאיר' לבין הרס"ג ביחס לקידוש החודש. בסיום השיעור, נעסוק בהבהרת הרא"ל מדוע ארץ ישראל הנה קריטית לבניית קידוש החודש, לדעת הרמב"ם. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר עירוב בערים הגדולות רוב היהודים בישראל מטלטלים בשבת ללא נקיפות מצפון בזכות ה"עירוב" שקיים כמעט בכל מקום. נקודות המוצא ההלכתיות עליהן נסמך העירוב הן שללא שישים רבוא (שש מאות אלף) אנשים אין רשות הרבים מן התורה ובנוסף לכך שצורת הפתח נחשבת כמחיצה. בשיעור זה נבחן הנחות אלו, בעיקר לאור שיטת הרמב"ם בנושא. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר טלטול פחות מד' אמות אחד מאבות המלאכה בשבת הוא טלטול, ואחד מאופני החיוב (סקילה או קרבן) הוא טלטול של ארבע אמות ברשות הרבים. הרמב"ם מזכיר מספר פעמים בהלכות שבת את האפשרות לטלטל "פחות פחות מד' אמות", דהיינו טלטול של פחות מארבע אמות, עצירה, טלטול נוסף של פחות מארבע אמות וחוזר חלילה. ברור שבמקרה זה אין חיוב, ובשיעור זה נבחן את שיטת הרמב"ם בנוגע לטלטול באופן זה. בשבתך
הרב אביעד ברטוב הלכות חמץ ומצה, חלק א' בשיעור זה נתמקד בכריתת הברית שבפסח מצרים ובפסח דורות בשבתך
הרב אביעד ברטוב הלכות חמץ ומצה חלק ב' בשיעור זה נציג את האנטיתזה של החמץ גם למצה וגם לקרבן פסח, ונסביר איך איסורי חמץ מהווים 'לוחמה תרבותית' בעבודה זרה ובמצרים. בשבתך
הרב אביעד ברטוב ספר זמנים, חנוכה ופורים בשיעור זה נעסוק תחילה בספר זמנים באופן כללי - הפסוק אותו הרמב"ם בחר כמוטו לספר, מהותם של המועדים על פי הרבי מלובביץ', מבנה הספר ומיקומו ב"יד החזקה". לאחר מכן נעבור לעיסוק בפורים וחנוכה, ונראה את מהותם של מועדים אלו על פי הרמב"ם.