חנוכה
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב יצחק ברט הדלקת נרות חנוכה בנורות חשמליות האם ניתן להשתמש בנורות חשמליות מסוגים שונים לקיום מצוַת הדלקת נרות החנוכה? האם אדם הגורם לנורה חשמלית להידלק, נחשב מבחינה הלכתית למדליק הנורה, ויכול לברך על כך `להדליק נרות של חנוכה`, או שמא הוא נחשב רק לגורם להדלקת הנורה באופן עקיף (בגרמא)? מהי הגדרת הגרמא לעניין איסורי שבת? קש"ת - הלכה וטכנולוגיה
הרב בנימין תבורי ברכת הרואה בנר חנוכה בגמרא נאמר כי הרואה נר חנוכה צריך לברך ברכת שעשה ניסים. מהו אופיה של ברכה זו: האם מדובר בברכת המצוות או שמא זו ברכה מיוחדת שנתקנה לראיית נר חנוכה, או אולי מדובר בברכה על עיצומו של יום? שאלות אלו עומדות ביסוד כמה מחלוקות בראשונים באשר לשאלה מיהו המברך את ברכת הרואה, ומהו סדר ברכות נר חנוכה. קש"ת - המצוה השבועית
הרב בני להמן עיונים בפרשת מקץ ובענייני חנוכה שיעור זה נחלק לשני נושאים: בחלק הראשון של השיעור נעסוק בראשיתה של פרשת מקץ, ובעיקר בשאלה מדוע לא קיבל פרעה את פתרון החלומות שהוצע לו על ידי יועציו, ומהו החידוש היסודי בפתרונו של יוסף. בחלק השני של השיעור נעסוק בענייני חנוכה, במחלוקתם של בית שמאי ובית הלל האם ההדלקה היא מוסיף והולך או פוחת והולך, וכן בשאלה האם ניתן להדליק נר חנוכה בנר שעווה. קש"ת - מהרל
הרב בנימין תבורי מועדי השנה #09, הרואה נר חנוכה מועדי השנה #09, הרואה נר חנוכה קש"ת - מועדי השנה
הרב בנימין תבורי נרות חנוכה קש"ת - מועדי השנה
הרב בנימין תבורי חנוכה חלק א השיעור נידונו מספר מנהגי חנוכה: א. מנהג חב`ד להדליק חנוכיה במקומות ציבוריים והשאלה האם מותר לברך עליהם (דעת הרבי מלובביץ' בעניין), תוך השוואה לברכה על חנוכיה בבית הכנסת. ב. מתי יש לומר את הפיוט 'הנרות הללו' - הזכרת המקור הראשוני ממנו נלמד המנהג (מסכת סופרים), ג. דיון בשאלת מעמדה של ברכת 'שעשה ניסים' - האם היא ברכת 'הרואה' ומשבח או שהיא ברכת הודאה, התייחסות לנ`מ האפשרית בין השיטות - זמן הברכה (לפני ההדלקה או דווקא לאחריה) והצגת פיתרונו של הגרי`ד לשתי האפשרויות - לברך לאחר הדלקת הנר הראשון (בב`י רעיון זה מוזכר בשם ר' יונה - שיש לברך שעשה ניסים לפני הדלקת הנר האחרון משום שהוא התוספת הייחודית של היום). ד. המנהג להדליק נרות חנוכה ביום בבתי כנסיות. קש"ת - מנהגי רבותינו
הרב בנימין תבורי חנוכה חלק ב בפתח השיעור, הוזכרו טענותיו של הרב סולובייצ'יק כנגד הדלקה בברכה במקומות ציבוריים (בניגוד לבית הכנסת). בהמשכו, נידונה חובת ההדלקה מן המקורות (מנהג הרמב`ם ותוס', הסבר הגרי`ז למנהג האשכנזים) עד למנהגים הרווחים בזמנינו ונימוקיהם, תוך התייחסות לשאלה האם נשים נשואות ובנות רווקות מדליקות נר חנוכה, תוך דיון נרחב בשאלה האם ראוי לומר כאן אישתו כגופו (עמדת הגרי`ד היא שאין אומרים). בסיום השיעור, הוזכרה שאלת זמן ההדלקה - גדר עד שתכלה רגל מן השוק, וחשיבות ההדלה בנר שמן אל מול ההדלקה בנר שעווה (הגרי`ד סבר בשלב מסויים שנר שבת נמשך אחר הפתילה הרבה יותר טוב, אך ישנו נימוק אחר אותו מביא ערוך השולחן - הקשר אל שמן המנורה ונימוקים מעין אלה). קש"ת - מנהגי רבותינו
הרב יוסף צבי רימון הלכות חנוכה - מקום ההדלקה היכן יש להניח נר חנוכה - בפתח הבית או בפתח החצר? האם ניתן להדליק' בפתח חדר המדרגות? היכן יש להניח את הנרות בבית משותף? כיצד ינהגו תלמידי פנימיה, האם ידליקו בעצמם או שיצאו ידי חובה בהדלקה הנעשית בבתיהם? קש"ת - מעגל השנה
הרב יוסף צבי רימון הלכות חנוכה - זמן ההדלקה ודין "בית" מהו זמן ההדלקה הראוי לנר חנוכה - שקיעת החמה או צאת הכוכבים? כיצד ינהג מי שלא יכול להדליק בראשית הלילה, האם ידליק מאוחר בלילה, ידליק על ידי שליח או שידליק מפלג המנחה? האם יש צורך ב`בית` על מנת להדליק נר חנוכה - מה דינם של מטיילים או של המעוניינים להדליק במקומות ציבוריים? כיצד ינהג מי שאינו לן בביתו בחנוכה, היכן ידליק? קש"ת - מעגל השנה
הרב שלמה ברין חנוכה ולאומיות יהודית קש"ת - נושאים שונים בהגותו של המשך חכמה
ד"ר יאיר הלוי דעת תורה ההרצאה עסקה בהבהרת שלבים שונים בהתפתחות המושג 'דעת תורה' - החל מהשלב הראשון, החז`לי, המתייחס אל דעת תורה כאל עמדה הלכתית בעלת נימוקים משמעותיים, דרך הבעל שם טוב והגר`א שהרחיבו את משמעות הביטוי 'ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא' ומצאו רמזים מסוגים שונים (באותיות ובפסוקים) להתנהלות היחיד ולקירבת ה' שלו, החפץ חיים שהשתמש בפסוקי התורה כאמצעי לפיתרון בעיות מציאותיות, הרב אלחנן וסרמן שטען שיש דעת תורה רק אצל גדולי הדור וייחס אותה ל'לא תסור', גדולי ישראל בדור שלאחר השואה הרחיבו את קביעתו בהסבריהם כיצד רבני מזרח אירופה לא הורו לעלות לארץ, הרב ש`ך שיצר הנהגה המבוססת על 'איש אחד' וייסד את 'יתד נאמן', והרב אלישיב אצלו דעת תורה הפכה להיות מושג יותר דמוקרטי. קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)
הרב דב אורון, הרב מאיר נהוראי, והרב אפרים זיק רב שיח: רבנות קהילה - תפקיד ומטרות רב השיח עסק במספר סוגיות יסוד בחייו של רב קהילה, בארץ ובחול - דרכי התנהלות אל מול הציבור (האם יש קשר חברי ואנושי, האם עדיף להיות זמין או דווקא מרוחק) בשאלת התרומה של הישיבה לחייהם 'המקצועיים' של הדוברים, לשאלת היחס בין הוראה הלכתית לבין הנהגה קהילתית (האם חייבים לומר שאסור להיות בברכה מעורבת, האם יש היגיון להציב טלוויזיה בבית הכנסת על מנת למשוך את האנשים), ושאלת היחס בין החיים המקצועיים לאישיים בתפקיד הרבני. קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)
הרב האדמור שרגא זלמנוב הנהגת הצדיק - בין שמיא לארעא תפקידו של הצדיק כפול - מחד הוא נברא כצינור לגילוי הקב`ה בתוך העולם, ומאידך הוא אחראי לקשר בין הרחוקים לבין אביהם שבשמיים (הקשר כולל משמעות גשמית ומשמעות רוחנית כאחת, בדומה ליוסף הצדיק אשר ברמה העמוקה הקשר שלו לאחים הוא כשמש וכוכבים, וברמה הפשוטה, הגשמית - כאלומות). החסיד, המכיר בעובדה זו, שואף להדבק בצדיק ככל יכולתו. אותם שאינם מודעים לקשר זה, מקבלים מן הצדיק חרף חוסר ידיעתם, אך אינם 'מסייעים' לו במובן הפשוט. צדיק יודע שהוא צדיק כאשר אנשים נדבקים בו, את כוחו הוא שואב גם מהציבור ולא רק מעצמו. קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)
רב שיח בין הרב דוד בלוך הרב יצחק לוי ופרופ' יהודה בן מאיר הנהגה תורנית ציבורית הדיון עוסק בהצגת שתי עמדות יסוד בנוגע לתפקיד הרבנים ולסמכותם - הרב בלוך תיאר את העמדה החרדית המתונה הגורסת שראוי להתייעץ עם גדולי תורה בגלל שהם נקיים מנגיעות אישיות, שיש חשיבות להנהגה ועל כן חשוב שגדולי התורה יהיו מעורבים בבחירת ההנהגה הפוליטית ושבאופן עקרוני על גדולי התורה להכריע בכל שאלה ערכית גם אם אינה הלכתית. יהודה בן מאיר תיאר את העמדה הליברלית יחסית הטוענת שישנם תחומים בהם איש הציבור בקי בהבנת המציאות ועל כן יכולת ההכרעה היא דווקא בידיו, ושלעתים עולם התורה מביע עמדות בנושאים שאינם הלכתיים שלא בצדק. הרב יצחק לוי התייחס לשאלה מנקודת מבט רחבה - הדיון הזה עצמו נוצר בגלל הגלות הארוכה. הפיתרון הכללי מצוי בשאלה המערכתית - כיצד המדינה מתייעצת עם התורה (למשל - דרך הרבנות הראשית). למעשה, צריכה להיות חוכמה לרב מה לענות ולאיש הציבור מה לא לשאול. קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)
הרב אהרן ליכטנשטיין מצות הדלקת נר חנוכה בשליח
הרב יעקב מדן "בית דינו של חשמונאי" שיעור בהלכות רמב"ם: שינויים בהלכה היהודית בעקבות המרד החשמונאי
הרב משה ליכטנשטיין לקראת חנוכה: בין המזבח למנורה מבט אל קריאת התורה של חנוכה
הרב שלמה לוי הדלקה עושה מצוה