אש דת למו
מרצה כותרת תקציר סידרה
רבני ותלמידי הישיבה אש דת למו - תוכן עניינים ודברי ברכה אסופת מאמרים מאת תלמידי מחזור מ"ו
רבני ותלמידי הישיבה ברכה על שוקולד שוקולד הוא מאכל שמיוצר מפרי הקקאו על ידי ריסוק. במאמר זה נדון בברכתו.
רבני ותלמידי הישיבה תפילה בבית המדרש מטרת המאמר לברר האם ישנה עדיפות לתפילה בבית המדרש, או שמא אין הכרח להקפיד בזה, ואין חסרון הלכתי לתפילה בבית הכנסת הסמוך של היישוב.
רבני ותלמידי הישיבה יסודות במילי דשטרות בו יבואר בקצרה מהו תפקיד ומטרת השטר, המנגנון ההלכתי דרכו פועל שטר והשיטות המרכזיות בעניינים אלו. כמו כן נעיין בסוגי השטרות שונים. בהמשך נסביר מהו קיום שטרות ומהי מטרת הקיום וגם את דיני העדות והעדים שבשטר.
רבני ותלמידי הישיבה וסתות ושור המועד – בעניין חזקת ג' פעמים כמה פעמים מאורע צריך לחזור על עצמו כדי שנחשוש לכך שיתרחש שוב בעתיד.
רבני ותלמידי הישיבה מעילה בריח הקטורת מספר כיוונים להסביר את הקושי שעלה מדברי ר' יהושע בן לוי בשם רב קפרא – שמכליל את הריח בפעולות בהן אין מעילה – למול מסקנת הגמרא – הסוברת שיש מעילה בריח ואין מעילה בקטורת שכן "נעשתה מצוותה".
רבני ותלמידי הישיבה מעמדה ההלכתי של 'בת קול' למרבה ההפתעה, מצאנו מחלוקת בקרב חכמינו ז"ל אם יש לשמוע לנאמר מפי בת קול. מחלוקת זו מפתיעה ביותר – מי לא יסכים לשמוע תורה ישר מפי השכינה?
רבני ותלמידי הישיבה 'כלה נאה וחסודה' – יופי סובייקטיבי או אובייקטיבי? תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה. יש הרואים במחלוקת בית שמאי ובית הלל רמזים עמוקים לדילמה העתיקה מהי מקומה של האמת ופתיחת האפשרות לריבוי האמיתות. במאמר זה בחרתי לא להיכנס לעובי הקורה של שאלה זו אשר בה הלכו רבים לפני, אלא פניתי לדילמה פילוסופית אחרת שמבצבצת מבין שורות הסוגיה, והיא הגדרת היופי – האם קיים יופי אובייקטיבי או שמא יופי בהגדרתו הוא סובייקטיבי.
רבני ותלמידי הישיבה דרך קביעת מזוזה יש לדון באופן המדויק של קביעת גלילה זו בסף: אמר רב יהודה אמר רב: עשאה כמין נגר – פסולה. איני? והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר: כולהו מזוזתא דבי רבי כמין נגר הוו עבידן, וההיא פיתחא דעייל ביה רבי לבי מדרשא לא הוה לה מזוזה! לא קשיא: הא דעבידא כסיכתא, הא דעבידא כאיסתוירא (מנחות ל"ג, א). מקובל לתאר את המחלוקת סביב פירוש מונחים אלו כפלוגתא דהני תרי אשלי רברבי, רש"י ורבינו תם; אבל בנוסף לביאור עמדותיהם ברצוני להצביע על מה שלדעתי מהווה דעה נוספת בקרב הראשונים.
רבני ותלמידי הישיבה מדבר שקר – תרחק? במסכת כתובות (טז:-יז.) מובא דיון בברייתא בין בית שמאי לבין בית הלל מה יש לומר כאשר רוקדים לפני הכלה. יש לעיין מהי מחלוקת בית שמאי ובית הלל לגבי איסור שקר, וכיצד מחלוקת זו באה לידי ביטוי בדיונם. יש להבין כיצד ייתכן שדברי בית הלל סותרים פסוק מפורש ("מדבר שקר תרחק"), ועוד שחכמים לומדים מדבריהם כלל גורף.
רבני ותלמידי הישיבה מבטלים תלמוד תורה להוצאת המת הגמרא אומרת שמבטלים תלמוד תורה לצורך הכנסת כלה והוצאת המת. לאחר מכן, מובא דיון בנוגע לגדר חיוב ביטול תורה לשם הוצאת המת. במאמר זה בכוונתי לסקור את הסוגיה ממספר כיוונים.
רבני ותלמידי הישיבה מידת הדעת – החיבור והחידוש שבדיאלוג היה זה באחד מסדרי הבוקר הארוכים של זמן חורף. כבכל בוקר, ניגשתי בעצלתיים ובעיניים טרוטות למקומי. אחזתי בכוס הקפה, בשגרתיות-מה פתחתי גמרא, והסתכלתי לעבר החברותא השקדן שלמד בחשק ממולי. מקור ועוד מקור, לאט לאט איבדתי סבלנות והתחלתי להסתכל בעצבנות בשעון. ההפסקה הגיעה, ואני כבר התחלתי להבין שמסדר הבוקר הזה לא יצא דבר.
רבני ותלמידי הישיבה התשובה והכפרה בירושלמי וברמב"ם במאמר זה ברצוני לבחון את דעת הרמב"ם בענייני התשובה והכפרה בחטאים שבין אדם למקום לאור התלמוד הירושלמי. במסגרת זו נראה את הזיקה בין פסיקת הרמב"ם לסוגיות הירושלמי לאור מספר סוגיות – מהו תהליך התשובה, עד כמה התשובה והכפרה תלויים ברצון האדם, האם ישנה הבחנה בין חטאים שונים, ועוד.
רבני ותלמידי הישיבה על המנחה המנחה מופיעה לראשונה באמצע פרשיית קרבנות הנדבה, לאחר קרבן העולה ולפני קרבן השלמים – בין שאר הקרבנות. כך גם בתפיסתנו נבלע מעמדה בתוך עולם הקדשים, והזבחים הם אשר תופסים את הבכורה התודעתית.
רבני ותלמידי הישיבה בור שחייבה עליו תורה – מחלוקת רב ושמואל סוגית "בור" היא אחת מהסוגיות הסבוכות ביותר במסכת בבא קמא. חלק מהבעיה נובע מהעובדה ש"בור" משלב בתוכו מספר יסודות חשובים התלויים זה בזה ושנויים במחלוקת, דבר המקשה על הניווט בתוך מבוך הסוגיות הפתלתל בגמרא. במאמר זה ברצוני לנסות לעשות מעט סדר בים סוער זה, ולנסות להציג את ההגדרות הבסיסיות של דיני בור לאור מספר סוגיות
רבני ותלמידי הישיבה רווחה כלכלית ודיני נזיקין בהלכה בבסיסה של כל חברה השואפת לחיים תקינים, ישנן תקנות חברתיות, חוקיות, שמטרתן לשמור על קיומה התקין של החברה ומהלך העניינים הסדיר בה.
רבני ותלמידי הישיבה זאת תורת הנזיר באופיו של הנזיר דנו רבות המדרשים, הפרשנים והוגי הדעות לאורך הדורות. במסגרת מאמר זה ברצוני להציע שתי נקודות מבט על דמותו של הנזיר: הנזיר כדמות פרטית והנזיר כדמות כללית.
רבני ותלמידי הישיבה עבודת זר בבמה בזמן היתר הבמות יכול היה האינדיבידואל באשר הוא לבטא את רגשותיו הדתיים בצורה פולחנית כל אימת שהיה חפץ בכך, אך ברוך הוא וברוך שמו שציוונו ואסר עלינו לשחוט מחוץ להר שבו בחר לשכן את שמו הגדול. יתכן שתפישה פולחנית זו לא היתה אידיאלית, אך מהדיונים התנאיים והתלמודיים סביב גדריה ואופיה נלמדים עקרונות חשובים ביחס לעבודה בביתו שיבנה במהרה בימינו.
רבני ותלמידי הישיבה הפיוט 'צור משלו' כמוציא ידי חובה בברכת המזון הפיוט 'צור משלו' הינו פיוט קדום אשר הכה שורש בכל קהילות ישראל בארץ ובתפוצות. בימינו, מעטים מאוד הזמירונים בהם הפיוט לא מודפס.
רבני ותלמידי הישיבה כשכשה בזנבה הגמרא בבבא קמא כחלק מהדיון בנזקי הרגל, מביאה דיון על פרה שהזיקה בזנבה.
רבני ותלמידי הישיבה איסור "לא תאמץ את לבבך" וזיקתו למצוות הצדקה כתבה תורה בפרשת ראה: כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' א-להיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון (דברים ט"ו, ז) פרשייה זו עוסקת בדיני צדקה, להם מקדישה התורה מקום נרחב. ואכן, מוני המצוות מנו מצוות רבות הקשורות בצדקה, ואף הש"ס מלא בדברי אגדה המשבחים את נותן הצדקה, ומגנים את מי שאינו נוהג כך.
רבני ותלמידי הישיבה דחיית שעיר המשתלח הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּֽר: (ויקרא ט"ז כ"ב) הפסוק עוסק במצות שילוח השעיר אלא שמצינו פערים בין שני חלקיו.