נדרים | דף צא | מים גנובים ימתקו – הדרן למסכת נדרים

מסכת נדרים מסתיימת בנימה צורמת. בהמשך לתקנת חז"ל הקובעת שאישה שאמרה שחטאה בניאוף עם אחר אינה נאמנת, מסתיימת המסכת במספר סיפורים על נואפים, שהשאלה ההלכתית לגביהם היא אם אומנם עברו עבירה.

הסיפור האחרון נוגע לאדם שנתפס מתייחד עם אשת איש, וברגע האחרון הסתתר בפינת החדר, אך כאשר ראה שבעלה של האישה מגיע לידי סכנת נפשות – נחלץ לעזרתו. הגמרא מבקשת לנתח את "הפסיכולוגיה של החוטא" ולברר אם נוח לו לנואף שהבעל אכן יסתכן וימות, ואז יזכה הוא באישה שעימה נאף, או שמא – למרבה החרדה – נוח לו שחברתו תישאר נשואה, שכן "מים גנובים ימתקו". הגמרא מכריעה כאפשרות הראשונה: אילו היו חוטאים – נוח היה לנואף שהבעל ימות, והצלת חיי הבעל היא ראיה לכך שלא חטאו.

כאמור, שלמה המלך קבע בספר משלי כי "מים גנובים ימתקו". תחושת המרד, המחבוא והגניבה מסעירה את היצר הרע שבאדם ומעודדת אותו לחטוא. אולם, שלמה קובע גם מהי אחרית הדבר (משלי ט, יז – יח):

"מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם. וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ".

ובלשון המדרש שם (ילקוט שמעוני תתקמ"ד):

"מוצא החטא מתוק לשעה, ואינו יודע שאחריתה מרה".

המים הגנובים נראים מתוקים, אך משעה שטעמו מהם – הופך טעמם למר. לאחר שהאדם השׂביע את יצרו הרע הוא מגלה כי החטא לא היה שווה את המאמץ, והמתוק הופך למר. החתם סופר בחידושיו בסוגייתנו מבהיר שמים גנובים ימתקו לפני העבירה, אך משעה שהאדם נכנס במעשה העבירה וחווה את התענוג המדומה שבה, הוא מבין כי האיסור אינו מתוק מן ההיתר. האיסור מתוק כל עוד האדם חש שזהו דבר מה שאותו לא יצליח להשיג, אך משעה שהאיסור הושג בטלה מתיקותו, ואחריתו מרה כפי שכתוב במדרש.

מסכת נדרים, שאותה אנו מסיימים היום, יחד עם מסכת נזיר, שבלימודה נתחיל מחר בעזרת ה', עוסקות בעולם ההפלאה, העולם שבו ניתנו לאדם היכולת והסמכות להחיל חלויות אף בדברים שלא ציוותה עליהם התורה. לכאורה עולם ההפלאה הפוך במהותו מהעולם הבהיר שתיארנו קודם – הנה בא אדם, ומכוח מאמר פיו משרטט את הקווים שבין המותר והאסור. אך כפי שלמדנו מספר פעמים לאורך המסכת, המבקש לעסוק בכך נדרש תחילה לתקן את מעשיו. מי שיזכה לשוב בתשובה ולדעת מה באמת מר ומה באמת מתוק, יוכל גם לעלות בקודש ולהוסיף ולאסור עצמו בדברים שלא אסרה תורה, כדי לזכות מתוך כך ליתר אהבה ודבקות.