דילוג לתוכן העיקרי

כריתות | דף יט | מתעסק

הרב ירון בן צבי
11.08.2014

 

אחד מהתנאים שצריכים להתקיים על מנת שאדם יתחייב חטאת הוא שתהיה כוונה למעשה העבירה. כלומר, אדם שחטא בשגגה מתחייב בקבן משום שהוא התכוון לעשות את המעשה אותו עשה אלא שהוא לא ידע שאותו המעשה הינו אסור. בשונה ממצב בו אדם התכוון לעשות מעשה של היתר ונמצא שהוא עשה מעשה שהוא אסור קיימת מציאות שאדם מוגדר כ-"מתעסק". לדוגמה: אדם ששכח שהיום הוא שבת ותלש מהקרקע ירק יתחייב בחטאת אולם אדם שרצה להרים ירק שחשב שהוא תלוש ונמצא שאותו ירק למעשה היה מחובר פטור מחטאת.

ישנה מחלוקת בין האחרונים האם "מתעסק" לא עשה עבירה כלל והיחס אל המעשה הוא כאל דבר שנעשה מאליו - זוהי הדעה הרווחת (אור שמח הלכות גירושין א, יז; מקור חיים תלא ד"ה ולכאורה ועוד), או שאותו אדם עשה עבירה אלא שגזירת הכתוב היא שלא מביאים על חטא כזה קרבן חטאת (שו"ת רבי עקיבא איגר חלק א סימן ח).

משמעות הדבר היא שאם נאמר שאין במעשה של מתעסק כל חטא, הרי שאם נראה אדם שעומד לעבור עבירה כשהוא מתעסק, אין סיבה לעצור בעדו מעשיית המעשה. אולם, אם נאמר שמתעסק הוא למעשה חוטא אלא שאין מביאים קרבן על חטא זה, מובן שיש להזהיר את אותו אדם ולהצילו מהחטא.

לדעה השניה ישנה השלכה חשובה - המתעסק זקוק לכפרה! אם נאמר כן, מסתבר לומר שמתעסק דומה לשוגג ולא לאנוס. כלומר, המושג 'שוגג', אין משמעותו שהאדם לא אשם לחלוטין, אלא שהוא אשם בצורה חלקית (כיוון שלא נזהר או בשל כל סיבה אחרת, בשונה מאנוס שפטור לגמרי ואינו צריך להביא קרבן כלל). לכן גם כאשר האדם עובר בשוגג על חטא שזדונו כרת, החטא מכתים את נפשו ובכך הוא מתנתק מהעם. תפקיד קרבן החטאת לתקן נתק זה. כשאדם חוטא באחד מהחטאים שיש להביא עליהם קרבן חטאת, למעשה נוצר מצב שלילי בו אותו אדם נמצא, וכאשר הוא רוצה לצאת מאותו מצב עליו להביא חטאת. לאחר הבאת קרבן החטאת עדיין לא הייתה כל התמודדת עם החטא עצמו - מצב זה דומה לאדם שחלה וכתוצאה מהמחלה נחלש גופו, התרופה מטפלת במחלה אולם לא מתמודדת עם חולשת הגוף בה עדיין יש לטפל. יתכן וזו היא משמעותו של מתן הדם על יסוד המזבח, המשותף לכל קרבנות החטאות - לכפר על האדם על ידי התמודדות עם החטא והבאת האדם למצב חדש; העברת האדם ממסגרת החטא בה הוא נמצא למצב בו הוא נקי ללא כל כתם.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)