דילוג לתוכן העיקרי

מנחות | דף כג | בתר בטל ובתר מבטל

שיטת רבי יהודה, כידוע, הינה שמין במינו אינו בטל. מן הגמרא במנחות דף כג עולה חידוש חשוב בהבנת שיטתו:
"כי קא אמר ר' יהודה מין במינו לא בטל, ה"מ היכא דאפשר ליה למיהוי כוותיה, אבל היכא דלא אפשר ליה למיהוי כוותיה – בטל".
האמוראים נחלקו כיצד להבין חידוש זה: לדעת רב חסדא בתר מבטל אזלינן, כלומר – אם המבטל אינו יכול להשתנות ולהעשות כדבר הבטל, אזי הביטול חל. לדעת רבי חנינא, לעומת זאת, בתר בטל אזלינן, כלומר – רק במקרה בו הבטל אינו יכול להשתנות ולהעשות כמבטל, אזי חל הביטול. הנפקא מינה לגביה נחלקו האמוראים הינה ערבוב של שחוטה בנבלות ולהפך. הגמרא מסבירה כי טומאת הנבילה יכולה לפקוע, על ידי הסרחתה, ובכך תשווה הנבילה לשחוטה. השחוטה, לעומת זאת, אינה יכולה עוד לטמא כנבילה.
על כן, במקרה בו נתערבה נבילה אחת ברוב שחוטות, הרי שהבטל (נבילה) יכול להיעשות כמבטל, ואילו המבטל (שחוטה) אינו יכול להיעשות כבטל (נבילה). על כן, לדעת רב חסדא הנבילה בטלה, ואילו לדעת רבי חנינא – לא. במקרה הפוך, בו נתערבה שחוטה ברוב נבילות, יתהפכו גם הדעות.
נראה כי אמוראים אלו נחלקו כיצד להבין את שיטתו של רבי יהודה, הסובר שמין במינו אינו בטל. לכאורה ישנן שתי אפשרויות להבין את דבריו:
א. תערובת של מין במינו אינה מבטלת את הכמות הקטנה יותר, כיון שביטול מתבסס בכל מקום על חשיבות המין המבטל על פני הבטל. אם שני המינים הם בעלי חשיבות זהה, לא יתכן ביטול, ותיווצר תערובת המורכבת משני חומרים.
ב. תערובת של מין במינו אינה מבטלת את הכמות הקטנה יותר, כיוון שכלל לא נוצרה תערובת. תערובת מעצם הגדרתה הינה בין שני מינים, ואילו במקרה של שתי כמויות ממין אחד מתאחדות שתי הכמויות לכדי כמות אחת גדולה, בלא השפעה על עצם החומר.
והנה, אם נתפוס כאפשרות הראשונה, מסתברים הם דבריו של רבי חנינא, כי בתר בטל אזלינן. רק במצב בו הבטל יכול להיעשות כמבטל, אזי אנו אומרים שאין המבטל חשוב ממנו. אך אם הבטל אינו יכול להיעשות כמבטל, אזי המבטל חשוב ממנו ומבטלו.
דעת רב חסדא, כי בתר מבטל אזלינן, מתאימה יותר לאפשרות השניה. על פי האפשרות השניה הביטול תלוי בהיווצרות תערובת, כלומר – בכך שהחומר המרובה יותר אינו יכול פשוט להתחבר אל החומר המועט, ועל כן החומר המועט נחשב כמתבולל בתוכו. על פי אפשרות זו הדגש אינו על חשיבות החומר הבטל, כי אם על יכולת הקבלה וההכלה של החומר המבטל. לפיכך, במקרה בו החומר המבטל יכול להפוך ולהיות כבטל – אנו אומרים כי הוא מסוגל להתחבר אליו לכדי כמות אחת, בלא שנראה כאן תערובת בשני מינים. אך במקרה בו המבטל אינו יכול להיעשות כבטל, הרי שהוא אינו מסוגל להכיל אותו, והבטל יתבולל ויתבטל בתוכו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)