ראש השנה | דף ג | מלכי ישראל ומלכי האומות העולם

במשנה בתחילת המסכת שנינו:

"באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים".

משסיימה הגמרא לברר את מקורה של הלכה זו, היא מוסיפה ומעירה (ג ע"א):

"אמר רב חסדא: לא שנו אלא למלכי ישראל, אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן".

מה בין מלכי ישראל ובין מלכי אומות העולם? התשובה לכך נעוצה במחלוקת התנאים היסודית, המובאת להלן בדף י':

"תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם... רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם".

הגמרא להלן בדף כ"ז "מכריעה" במחלוקת זו, וקובעת שנוסח התפילה תואם את דעת ר' אליעזר, שכן אנו אומרים בתפילת ראש השנה "זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון", ונמצא אפוא שאנו קובעים בתפילתנו שבתשרי נברא העולם. עם זאת, התוספות שם מעירים שהלכה כר' יהושע, ומציעים שני הסברים לדברי הגמרא. הסבר אחד הוא שהעולם אכן נברא בניסן, אלא שנוסח התפילה מתייחס לכך שהעולם נידון בראש השנה, ולא לעצם הבריאה. התירוץ השני של התוספות מחודש יותר:

"אומר רבינו תם דאלו ואלו דברי א-להים חיים, ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן".

שתי בחינות ישנן בבריאת העולם: הבחינה הרעיונית-רוחנית, שיסודה בתשרי, והבחינה המעשית, שיסודה בניסן. תלמידי האריז"ל מסרו בשמו שאף הוא קיבל יישוב זה של רבנו תם, וביאר (הציטוט מתוך תולדות יעקב יוסף, פרשת שלח לך):

"דפליגי רבי אליעזר ורבי יהושע אם בתשרי נברא העולם או בניסן, והקשה בכתבי האר"י זלה"ה וכי פליגי במציאות, ומפרש דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, כי בתשרי היה במחשבה וסוד העיבור כמה שכתוב היום הרת עולם, ובניסן היה בריאת העולם במעשה סוד הלידה".

דרך אחרת להסביר מדוע אלו ואלו דברי א-להים חיים מחזירה אותנו אל ההלכה שבסוגייתנו. נראה לומר שר' אליעזר ור' יהושע אינם חולקים, אלא מציבים שני ראשי שנים מקבילים. ר' אליעזר עוסק בראש השנה האוניברסלי – ראש השנה למלכי אומות העולם. בתפילתנו בראש השנה אנו מרבים לעסוק בבחינה אוניברסלית זו, ובכך שכל היצורים וכל המעשים עוברים לפניו כבני מרון, ואכן ראש השנה לעולם הוא אחד בתשרי.

אמנם, עם יציאת ישראל ממצרים, העולם כביכול נברא מחדש. שיטה חדשה של ספירה באה לעולם בעת שהקב"ה קבע "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה". מיום שיצאו ישראל ממצרים והובדלו לעבודתו יתברך הם נפרדו, במידה מסוימת, ממעגל החיים האוניברסלי, ועברו למעגל חיים ייחודי לעם ישראל. לא בכדי קובעת משנתנו כי אחד בניסן הוא ראש השנה למלכי ישראל ולרגלים. הרגלים מבטאים יותר מכל את ייחודו של עם ישראל, אשר יצא ממצרים בחג הפסח כדי לקבל את תורת ה' בחג השבועות.

כך נוסחו הדברים על ידי ר' לוי יצחק מברדיטשב (קדושת לוי לחג הפסח):

"כי יש פלוגתא בגמרא: חד אמר בניסן נברא העולם וחד אמר בתשרי נברא העולם. והנה יש שני הנהגות שהקב"ה מנהיג העולם: האחד שהקב"ה מנהיג עולמו בטובו ובחסדו הגדול, והנהגה הב' שהקב"ה מנהיג את העולם על ידי תפארת ישראל, שהקב"ה מתפאר עצמו עם עמו ישראל... וזהו הרמז בגמרא, חד אמר 'בניסן נברא העולם', כי 'בניסן' הוא הנהגה שהקב"ה מנהיג העולם על ידי תפארת ישראל, לכך היו להם לישראל ניסים ונפלאות גדולים בזה החודש. וחד אמר 'בתשרי נברא העולם', זה הוא ההנהגה שהקב"ה מנהיג העולם בחסדו הגדול. ונמצא אלו ואלו דברי א-להים חיים...
ונבאר דליכא פלוגתא ביניהם... כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו לא נודע הטעם על מה ברא העולם, ובאמת עיקר בריאת העולם היה בשביל להשתעשע בעולמו עם ישראל, שיעשו רצונו ויכירו גדולתו ויבינו שהכל לכבודו ברא, אבל בשעת בריאת העולם עדיין לא נודע הטעם על בריאתו עד ניסן שיצאו ישראל ממצרים וראו הכל כי הוא אלהים [אדון] עולם, וכי הוא ברא כל העולמות, ואותו ראוין לעבדו, ונמצא בניסן נתגלה הטעם על בריאת העולם, כדי שיתגלה אלהותו בעולם, וזה היה הטעם לבריאת העולם".