מלאתך ודמעך לא תאחר

התורה בפרשת משפטים מזהירה: "מלאתך ודמעך לא תאחר" (כ"ב, כח). חז"ל ראו בפסוק זה מקור לכך שיש להפריש תרומות ומעשרות לפי הסדר הראוי: קודם ביכורים, אחר כך תרומה גדולה, מעשר ראשון, ורק בסוף מעשר שני (או מעשר עני). מי שמקדים תרומה גדולה לביכורים, מעשר ראשון לתרומה, או מעשר שני למעשר ראשון - עובר בלא-תעשה (משנה תרומות פ"ג מ"ו).

מסברה ניתן להבין את יסוד האיסור באופנים שונים:

אפשר להבין, שהבעיה כאן היא מעין דין "אין מעבירים על המצוות" - כיוון שישנו סדר הגיוני שבו יש לבצע את מצוות ההפרשה השונות, ניתן לומר שבכל שלב רובצת לפתחו של האדם רק המצווה הראשונה ברשימה שעליו לבצע. ממילא, כאשר הוא מקדים מצווה אחרת - הוא מתעלם מן המצווה שרבצה לפתחו ומזלזל בה.

ברם, ייתכן שהבעיה כאן היא מעבר לזלזול - מבחינה מהותית, איחור המתנה פוגע בתכנים שאמורים להשתקף בה. כך למשל, ייתכן שלא ניתן להגדיר את הביכורים כ"ראשית כל פרי האדמה" כאשר מפרישים אותם לאחר התרומה, ולא ניתן להגדיר את התרומה כ"ראשית דגנך" כאשר מפרישים אותה לאחר המעשר. ניתן גם לומר, שכאשר מקדימים מעשר שני לפני מעשר ראשון - מקטינים את כמות היבול העומד להפרשת מעשר ראשון, ונמצא שהמעשר הראשון אינו באמת עשירית מן היבול.

מדברי הרמב"ם בספר המצוות (לאו קנ"ד) משתמעת הבנה שלישית של האיסור. הרמב"ם כותב שהאיסור אינו רק לאחֵר את מה שראוי להקדימו, אלא גם להקדים את מה שראוי לאחרו. מדבריו עולה שהאיסור אינו נוגע דווקא להפרשה שנדחתה, אלא למערכת ההפרשות באופן כללי. מערכת זו צריכה להתבצע בסדר מסויים, ואסור לחרוג מן הסדר הזה ולקיים את מצווֹת ההפרשה באופן מבולבל.

הירושלמי מביא מחלוקת בשאלה מתי עוברים על האיסור: בשעה שמפרישים את המתנה המוקדמת, או בשעה שמפרישים את המתנה המאוחרת. הנפקא-מינה היא למשל בשאלה האם עוברים על האיסור במקרה שהתבואה נשרפה לאחר הבאת המתנה המוקדמת, כך שהמתנה המאוחרת כלל לא הובאה.

מסברה, יש מקום לתלות את הדבר בהבנות השונות של האיסור: אם הבעיה דומה ל"אין מעבירין על המצוות" - היא נוצרת כבר בשעה שמקדימים את ההפרשה המאוחרת, וההקדמה מהווה זלזול בהפרשה שהיתה אמורה להתבצע כעת; אולם אם הבעיה היא בכך שההפרשה שנדחתה נפגעה מבחינה מהותית - הפגיעה נגלית לעין רק כאשר מבצעים אותה; אם הבעיה היא בעצם שינוי הסדר - ניתן להתלבט האם היא קיימת כבר בהקדמת המאוחר, או רק בסופו של דבר, כשמתברר ששתי ההפרשות נעשו בסדר ההפוך.

בהמשך מביא הירושלמי מחלוקת בדינו של אדם המפריש תרומה וביכורים בבת אחת - האם הוא עובר על האיסור. לכאורה, במקרה כזה האדם אינו מאחר את הביכורים, שהרי הם מופרשים ראשונים, אלא רק מקדים את התרומה, שתהיה ראשונה ולא שנייה. ממילא, נראה שאם האיסור הוא לאחֵר את המתנות השונות ולפגוע בהן - אין בכך איסור, אולם אם יש איסור בכל שינוי של הסדר - ייתכן שגם המפריש בבת אחת עובר עליו.