מכונות החליבה המודרניות
בשבוע שעבר ראינו כיצד התיר השולחן-ערוך לחלוב פרות בשבת: באמצעות נוכרים. כפי שציינו, בעקבות המצאת מכונות החליבה, החלו כל המחלבות להשתמש במכונות אוטומטיות. השלכותיה של התפתחות חשובה זו לא פסחו, כמובן, על בעיית החליבה בשבת.
באחת מהפינות הקודמות, כשעסקנו בסחיטת פירות וירקות, הזכרנו את שיטת הרמב"ן והר"ן (שנפסק להלכה בשולחן-ערוך), שמותר לסחוט פירות לאיבוד. לדעתם, מטרת הסחיטה האסורה היא השימוש במיץ הסחוט, ולכן סחיטה לאיבוד - שמטרתה השימוש בפרי, ולא במיץ - אינה אסורה בשבת. על שיטה זו הסתמך ה"חזון איש", כאשר התיר בשעת הדחק לחלוב פרות לאיבוד: "בזמן שאינו מוצא אינו-יהודי לחלוב - נראה דיש להקל לחלוב לתוך כלי מאוס, שהחלב ילך לאיבוד". ראוי לציין שהראי"ה קוק חלק עליו, וסירב להתיר חליבה לאיבוד: "איני חפץ שיצא ממני הוראה כזו, אבל אי אפשר למחות ביד הנוהגים היתר בזה". ואמנם, בקיבוץ "חפץ חיים", של פועלי אגודת-ישראל, נהגו לפי הדרכותיו של ה"חזון איש", ובשנות הפרעות, כאשר אי אפשר היה להכניס ערבים למשק, חלבו את הפרות בשבת לאיבוד וויתרו על שביעית מתפוקת החלב.
לאחר שהומצאה מכונת החליבה, שב ה"חזון איש" והתייחס לחליבה בשבת. לדעתו, אם המכונה מתחילה לעבוד מעצמה (באמצעות שעון שבת), והיא חולבת את החלב לאיבוד - מותר ליהודי לחבר אותה לעטיני הפרה. המכונה פועלת מעצמה, ולכן אין בעיה של הפעלה חשמלית אסורה, וכיוון שהמכונה חולבת לאיבוד (לתוך מיכל מלא בחומר ניקוי) - אין גם איסור חליבה.
אחרי שהמכונה התחילה לחלוב את הפרה ונשפך חלב לאיבוד, האם מותר להזיז את הצינור המוביל את החלב, ולכוון אותו לתוך מיכל רגיל? לכאורה, האדם אינו עושה בכך מעשה אסור: החליבה נעשית מאליה, והאדם רק גורם בעקיפין שהחלב יישמר. למרות זאת, ה"חזון איש" אסר את הדבר משום "שמא יחליף". גזירת "שמא יחליף" - מקורה בגמרא בשבת ח ע"ב, האוסרת להעביר חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים דרך מקום פטור, למרות שאין בכך איסור הוצאה מרשות לרשות, מחשש "שמא יחליף" - כלומר, שמא יטעה ויעביר באופן ישיר מרשות היחיד לרשות הרבים. מכך, הסיק ה"חזון איש" שאסור להסיט את צינור החלב מהמיכל הפגום למיכל הטוב, "שמא יחליף" - שמא יבוא לחבר את המכונה לעטיני הפרה כאשר הצינור מכוון למיכל הטוב, ויעבור בכך על איסור תורה.
לאמיתו של דבר, ה"חזון איש" לא סתם לחלוטין את הגולל על השימוש בחלב שנחלב בשבת. הוא התיר להסיט את הצינור מהמיכל הפגום למיכל הטוב באמצעות גרמא - כלומר באופן עקיף. על בסיס הנחיותיו, נבנתה מכונה שניתן להשתמש בה בשבת: המכונה מתחילה לעבוד מעצמה, הרפתן מחבר אותה לעטיני הפרה, וטיפות החלב הראשונות זורמות למיכל הפגום ואובדות. לאחר זמן מועט, שעון השבת מפסיק את פעולת המכונה, ואז - כאשר המכונה אינה פועלת - מסיטים את הצינור ומחברים אותו למיכל הטוב. לאחר זמן מה, שעון השבת מחדש את פעולת המכונה, והחלב זורם למיכל הטוב. באופן כזה, האדם אינו עושה שום פעולה ישירה: המכונה מתחילה לעבוד מעצמה, האדם מחבר אותה לפרה כאשר החליבה נעשית לאיבוד, והצינור מוסט למיכל הטוב כאשר המכונה לא פועלת. כל הפעולות נעשות בגרמא, ולכן הן אינן אסורות.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)