מיהושע לשופטים

השבוע נעבור מתקופת יהושע לתקופת השופטים.

ספר יהושע נחתם בשני נאומים של יהושע ובכריתת ברית מחודשת לעם ישראל. יש מקום לדון בברית מפתיעה זו, בה יהושע פותח את ברית סיני לדיון מחודש: "אם רע בעיניכם לעבוד את ה', בחרו לכם היום את מי תעבודון" (כ"ד, טו); אך אכמ"ל. במקום זאת, נתמקד בחתימת הספר - מעמד קבלת האמונה המחודשת של עם ישראל: "חלילה לנו מעזוב את ה' לעבוד א-לוהים אחרים" (כ"ד, טז), "את ה' א-לוהינו נעבוד ובקולו נשמע" (כ"ד, כד). חתימה זו מותירה אותנו בתחושה אופטימית מאוד ביחס ליכולת העם לתפקד גם בתקופה שאחרי מנהיגות יהושע.

בשל מגבלות המקום (300 מילים...), לא נוכל לפתח ספקולציות והשערות מה יקרה לעם לאחר מות יהושע. במקום זאת, נפנה מייד לספר שופטים, המתאר את המתרחש "אחרי מות יהושע". תקופתו של ספר שופטים היא תקופת ביניים: בין מנהיגותם של משה ויהושע, לבין צמיחת בית המלוכה של שאול ודוד. תקופת ביניים סוערת זו נמשכה כ-350 שנים, אך היא מתומצתת ל-21 פרקים בלבד.

ספר שופטים מחולק באופן כוללני לשלושה חלקים:

א. פתיחה - "אחרי מות יהושע".

ב. עלילות השופטים - החלק העיקרי של הספר (פרקים ב'-ט"ז).

ג. סיפורי סיום - פסל מיכה ופילגש בגבעה.

רבים מהפרשנים הראו שקיים מכנה משותף בין הפתיחה לסיום:

א. בשני החלקים אין תיאור זמן - לא ברור לנו מתי אירועים אלו התרחשו. כך, לדוגמא, סיפורי הסיום אירעו, ככל הנראה, בין מות יהושע לבין צמיחת מנהיגות השופטים, ולא בסופה של התקופה! הסיבה לקביעה מפתיעה זו היא שפינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן מוזכר בסיפורי הסיום, ובהנחה שפינחס לא חי יותר מ-400 שנה, מסתבר שהם התרחשו בדור כיבוש הארץ.

ב. בשני חלקים אלו לא מופיעים אישים בולטים המנהיגים את העם, יתר על כן, בחלק הסיום חוזר פעם אחר פעם המשפט הידוע: "בימים ההם אין מלך בישראל".

בשני מאפיינים אלו עומדים תחילת הספר וסופו בניגוד למרכזו של הספר, המתאר את תקופת השופטים בסדר כרונולוגי עם ציון שנים, ומספר את סיפור ההתרחשויות סביב דמויות מפתח - השופטים.

נראה כי הפתיחה והסיום של הספר משמשים כסיפור מסגרת, המתווה בפנינו את אווירת התקופה, המאופיינת בהתפרקות כל המערכות: ממערכת הלאומית למערכת שבטית, מעבודת ה' לעבודה זרה, נטישת משימת כיבוש הארץ ועוד. בהתפרקות זו נעסוק אי"ה בשבועות הקרובים.