דילוג לתוכן העיקרי

מנחות | דף לג | ישמור צאתך ובואך

 

בעשרות השנים האחרונות, הופכת הפנייה לצדיקים ולחסידים למיניהם לעניין נפוץ ביותר. קמיעות, ברכות וסגולות שונות ומשונות ניתנים להשגה בכל פינה, ורבים אכן נזקקים להם ונעזרים בהם. תופעה זו, שבוודאי היתה קיימת גם בימים עברו - יש הדורשים אותה לשבח ויש הדורשים אותה לגנאי, ואין כאן המקום לדון בנימוקים לכל אחת מן העמדות.

במסגרת זו של עיסוק בקמיעות ובברכות, מייחסים רבים חשיבות גדולה גם לעניין המזוזות שבפתח הבית. לאחרונה הלך לעולמו רב מפורסם, שקנה לו שם כ"קורא מזוזות", המסוגל למצוא במזוזה פרטים רבים אודות חייו והנהגותיו של בעליה.

מן הגמרא בסוגייתינו למדנו, כי יש להבחין הבחנה עקרונית בין המזוזה ובין סגולות פופלאריות אחרות. זאת, משום שסגולתה המיוחדת של המזוזה בכך שהיא שומרת ומגינה על יושבי הבית מהווה חלק בלתי נפרד מן המצוה שבה. עניין זה של "שמירה", אף שלפום ריהטא עולה ממנו ניחוח מיסטי, הינו יסוד הלכתי מובהק, הקובע הלכה חשובה בדבר מיקומה של המזוזה:

"אמר רבא: מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים. מאי טעמא? רבנן אמרי: כדי שיפגע במזוזה מיד, רב חנינא מסורא אומר: כי היכי דתינטריה".


הגמרא מוסיפה ומבארת כי המזוזה אכן מגינה על הבית, כפי שנאמר בתהילים:

"ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ ... ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".


הביטויים "יד ימינך" ו"צאתך ובואך" עוסקים, על פי דברי חז"ל, במזוזה המוצבת בפתח הבית מימין, והם המלמדים על השמירה המיוחדת ששומר הקדוש ברוך הוא על עובדיו, שלא כמלך בשר ודם. דברי הגמרא כאן מצוטטים גם במסכת עבודה זרה (דף י"א) מפיו של אונקלוס הגר, אשר הצליח לגייר רבים מחיילי הקיסר הרומאי כאשר הסביר להם על השמירה המיוחדת המתבטאת במזוזה.

ראוי להזכיר, בהקשר זה, גם את דברי הגמרא לעיל בדף ל"ב:

"תניא נמי הכי: תלאה במקל או שהניחה אחר הדלת - סכנה ואין בה מצוה".


רש"י מבאר, כי מזוזה שלא במקומה איננה מקיימת את המצוה, וממילא מבטלת את השמירה על יושבי הבית ועלולה להביאם לידי סכנה.

על פי פשוטם של דברים, מגינה המזוזה על יושבי הבית משום שמצויים בה שמותיו של הקדוש ברוך הוא, בבחינת "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". ניתן לחדד את הדברים, לאור המחלוקת שציטטנו לעיל בדבר הצבתה של המזוזה סמוך לרשות הרבים. על פי הדעה הראשונה בגמרא, מיקום זה מוביל לכך שהאדם יפגע במזוזה כשייכנס לביתו. לאדם אין שליטה על המתרחש ברשות הרבים, ואולם ברגע שנכנס לביתו, הרי הוא מצהיר כי זהו בית המושתת על אדני האמונה בקדוש ברוך הוא, ועל אדני התכנים השונים הגלומים במזוזה.

באמצעות המזוזה הופך אדם את ביתו לבית של שכינה, בבחינת מקדש מעט. אין ספק, שאם אכן מדובר על משכנו של הקדוש ברוך הוא, אך טבעי הוא כי מקום זה יהיה "משומר מן המזיקין", ולא יאונה לדרים בתוכו כל רע.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)