חטאו של קין

  • הרב אהרן ליכטנשטיין

*

הסיפור של קין והבל הוא די מסתורי. ראשית, נדמה שהחטא של קין נובע מהחשק העז שלו להיכנס למערכת יחסים עם ה'. שנית, אנו מגששים באפילה בכל מה שקשור לתוכן השיחה שניהל עם הבל, אשר בסופו של דבר הובילה לרצח. שאלות אלו ועונשו המוזר של קין, גרמו להרבה אנשים לראות את קין כגיבור טראגי.

ברובד הפשוט, נדמה שחטאו של קין נובע מאי-יכולתו למצוא את האיזון הנכון בין מצוות שבין אדם לחבירו לבין הקשר הרוחני בין אדם למקום. חוסר איזון שכזה יכול להוביל לפירוד מוחלט בין שני יסודות קיומיים אלו. הגמרא (יומא כב-כג) מתארת כיצד הכוהנים היו מתחרים ביניהם על הזכות לנקות את המזבח מדי בוקר ('תרומת הדשן'). התחרות היתה כל כך גדולה, שהמשנה מספרת, שתוך כדי ריצה למזבח היו דוחפים אחד את השני, מה שהביא לשבירת רגלו של אחד הכוהנים. הגמרא מביאה מקרה יותר קיצוני, שכהן אחד שלף סכין והרג כהן אחר שהתחיל להשיג אותו. בין אדם למקום ובין אדם לחבירו - אסור שתהיה אפליה כלשהי בין שני העקרונות החשובים הללו. ללא כל אחד מהם רמתו הרוחנית של האדם היא חסרת משמעות.

למרות זאת, ניתן להבין את חטאו של קין לא רק בחוסר יחס לחשיבותן של מצוות שבין אדם לחבירו, אלא בתפיסתו הכפולה בכל מה שקשור למצוות שבין אדם למקום כשלעצמן.

המדרש מביא שתי גירסאות של השיחה שהתנהלה בין קין להבל לפני הרצח. בראשונה, שניהם מסכימים לחלק את העולם, כך שהאחד יקבל את כל הנכסי דניידי, והשני את כל הנכסי דלא ניידי. האחד נסער על כך שהשני לובש בגדים שבעצם שייכים לו, והשני נסער על כך שהראשון עומד על קרקע השייכת לו. הוויכוח הזה הוא שהביא את קין לרצוח את אחיו. ההסטוריה מלאה במקרים שמלחמות ושפיכות דמים נגרמו מוויכוח כלכלי-חברתי אשר במבט לאחור נראה חסר משמעות, וא"כ לא פלא גדול שהוויכוח הנ"ל הביא לרצח הראשון בהסטוריה.

כאמור, המדרש מציע גירסה אחרת לשיחתם של האחים. לפי גירסה זו האחים הסכימו לחלק את העולם בצורה שווה והגיונית, והגיעו להסכמה ברובד הכלכלי-חברתי. הבעיה התעוררה בקשר לשאלה, מי יקבל את הנחלה עליה ייבנה בית המקדש. כמובן שרצון שכזה איננו שלילי בעיקרו, ההיפך הוא הנכון - אדם כזה, שרוצה בקשר רוחני יותר חזק ויותר קרוב עם הבורא, ראוי להערכה, כמו שרצונו המקורי של קין שה' יקבל את קרבנו הוא חיובי. האם אנו לא מתפללים שלוש פעמים ביום שה' יקבל את תפילותינו? הכישלון של קין היה במקור המוטיבציה אשר הביאה לרצונו הנ"ל. קין לא רצה את התרצותו של ה' בתור מטרה, כמו שלא רצה את בית המקדש לשם התועלת הרוחנית שבעניין. אותם מעשים אשר יכולים להתפרש כרצונו של האדם לקשר רוחני חזק יותר עם ה', יכולים לנבוע מגישה אתאיסטית בכל מה שקשור לעולם הדתי. מעשים אלו רקובים משורשם ומובילים להוקעה של מוסריות ורוחניות אמיתית, אשר יכולה להסתיים ברצח אכזרי.

בכל מה שקשור לעבודת ה' צריך מאד להיזהר מהשביל הדק הזה. אמנם חז"ל אומרים "קנאת סופרים תרבה חכמה" אולם צריך גם לזכור שבהכוונה לא נכונה, היא יכולה להרבות קנאה. רק ע"י דייקנות קפדנית בתחום זה ניתן להבטיח שתפילותינו יתקבלו, ושנצליח לבנות את מקדשנו הפרטי על טהרת הקודש.

 

 

* השיחה נאמרה בסעודה שלישית בשבת בראשית תשנ"ז, וסוכמה בידי צלאל פוזי.