דילוג לתוכן העיקרי

השוואה בין לימוד התורה להקרבת קורבנות

במסגרת דבריו של המהר"ל בענין הדביקות של לומדי התורה בה' מביא הוא את הגמרא במנחות קי ע"א המתארת קשר זה בהשוואה לעבודת הקרבנות:

אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי...

שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות. מאי בלילות? א''ר יוחנן: אלו ת''ח העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהן הכתוב כאילו עסוקים בעבודה.

לעולם זאת על ישראל... רבי יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם.

תחילה מבאר המהר"ל מדוע עיקר לימוד התורה הוא בלילה בניגוד לעבודת הקרבנות שעיקרה ביום ורק שריפת האיברים דממילא חלה בלילה. לאור תפיסתו את התורה כדבר שכלי רוחני שיוצר נבדלות מן החומר הרי שדווקא בלילה שזהו זמן של העדר החומר והגוף יש יותר מקום לצד הרוחני להתעורר ולפרוח. במידה זו אדם נבדל מן הברואים ומתקרב לה'. בדומה לעבודת הקרבנות שמטרתה להתקרב לה' אך דווקא דרך הפעילות הפיזית והגשמית שענינה הוא היום. זו הסיבה שהלומד תורה משווה לבנין המקדש כי בשניהם ישנה השארת מקום לשכינה להתגלות.

לאחר מכן, פונה המהר"ל לעסוק במחלוקת האמוראים לגבי הההשואה בין לימוד התורה להקרבת הקרבנות.

אמר ריש לקיש מאי דכתיב: זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם? כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם.

אמר רבא האי לעולה למנחה עולה ומנחה מיבעי ליה? אלא אמר רבא כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה (ולא חטאת) ולא מנחה ולא אשם.

אמר רבי יצחק מאי דכתיב: זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם.

ר"ל מציג את הרמה הבסיסית לפיה לימוד התורה אף שהוא רוחני ללא מעשה אינו אמצעי פחות ערך לדביקות בהשם מאשר הקרבת קרבן. בשניהם ישנו חיבור מבחינת הרצון והשאיפה של האדם להתקרב אל השם אם מבחינת התודעה ואם כשהיא מתגלמת במעשה.

רבא מעצים את העניין וטוען שבתורה החיבור הוא חיבור נצחי שאיננו תלוי סיבה ומעשה. אדם שעיסוקו בתורה הרי שדבוק בחוכמת ה' כל הזמן ואינו נבדל ממנה, משא"כ מקריב הקרבן שאינו אלא בא לחדש את הקשר שכביכול התרופף עם הקב"ה. מבחינתו מדריגת לומד התורה גבוהה מהותית ממקריב הקרבן.

רב יצחק אמר שישנו ערך מיוחד ללימוד חוכמת ה' המסותרת בקרבנות כיון שבזה ישנם שני יתרונות. זהו גם לימוד רוחני ושכלי שבאופן כללי מחבר את האדם להשם, וגם יש בו יחוד מסוים בזה שהוא מדבר על ענין החיבור והדביקות בהשם ולכן תרומתו לעניין זה הינה בכפל כפליים מאשר לימוד התורה בעלמא.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)