הקדושה במשפט היהודי

  • הרב ברוך גיגי

הקדושה במשפט היהודי / הרב ברוך גיגי

"אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו. כי היא כסותה לבדה היא שמלתו לעורו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני" (שמות כ"ב, כה-כו).

הדברים תמוהים: התורה יוצאת מגדרה, באופן בלתי רגיל, לצורך נימוק מצוה שנראית ממבט ראשון סבירה מאוד: עזרה ותמיכה ללוה מסכן, שנאלץ למשכן את כסותו. מה פשר אריכות הדברים, והדגשת מצוקתו של הלוה בצורה כה דרסטית?

שמעתי בשם בעל ה'שרידי אש': אל לנו לשכוח כלפי מה הדברים אמורים! כל תפקידו של המשכון הוא להבטיח את פרעון החוב. והנה, כל לילה, מחזיר המלוה את המשכון. בבוקר, הוא שב לבית הלוה: "בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה" (דברים כ"ד, יא). באותו לילה - מחזיר את המשכון. ובבוקר - שב לקחתו. הולך ושב, יום-יום. האם במצב זה סביר שהלוה יפרע את חובו? האם המשכון ימלא את ייעודו? ספק גדול. מדוע שיפרע?

על כרחינו, מדובר בדרישה מצד התורה שהיא לכאורה מאוד לא סבירה, ומאוד לא צודקת. סיכוייו של המלוה להשיב את כספו נמוכים. ואף על פי כן - האם צודק יותר שהלוה לא יישן בלילה מרוב קור? המלוה צודק, אך האם צדקתו מצדיקה גרימת סבל כה עז ללוה העני? במקרה מעין זה, ניתן די בקלות להגיע להכרעה משפטית-פורמלית צודקת, לטובת המלוה; אך בצדק שמצוה עליה התורה יש גם ראייה של האדם הפרטי. לא בחינת "יקוב הדין את ההר" והשארת הלוה לטיפולם של רשויות הרווחה, אלא עיגון יסודות של חסד וצדקה במערכת המשפטית עצמה.

התורה יכלה לצוות על עזרה לעניים במגוון פסוקים אחרים: "עזור תעזור לעניים"! "רחם תרחם על עניי עמך"! אך לא - התורה מדגישה את הפן האנושי במשפט עצמו. התורה דורשת מהדיינים את היכולת להסתכל, לבחון ולבדוק גם את האדם העומד לדין. לא להיות צודקים, אלא חכמים; וחכמה זו - היא היא הצדק האלוקי.

במהלך המשבר הכלכלי העובר על העולם בתקופה האחרונה, אנו עדים לבנקים שאיבדו מיליארדי דולרים כתוצאה מהרפתקאות עסקיות לא מוצלחות, והלוואות לגופים גדולים שעלו בתוהו. הבנקים אינם יכולים להשיב את כספם. אך האם זו סיבה למחוץ את הלוה הזוטר שמתקשה לפרוע משכנתא? לצערנו, אנו עדים לשימוש של בנקים בכל אמצעי הגבייה כנגד לווים זוטרים, הרומסים את הלווים עד עפר. צדק אולי יש כאן, במובן הפורמלי והיבש, אך לא זו צדקתה של התורה.

הדא הוא דכתיב: "לא עשה כן לכל גוי, ומשפטים בל ידעום, הללו-יה" (תהלים קמ"ז, כ). וכי אין לגויים מערכות משפט?! הפסוק בא ללמדנו שרק לעם ישראל יש מערכת משפט שמעוגנות בה, בחוק, רגישת אנושית, ויסודות של חסד הקובעות מהו הצדק.

"משפטי ה' אמת צדקו יחדיו" (תהלים י"ט, י).



[1] השיעור ניתן בתשס"ה.